סקירת מט"ח | סיקור שוטף

שיא של שלוש שנים: הדולר זינק לרמה של כ-3.64 שקלים

הדולר מתחזק ביותר מ-2% ועומד על 3.64 שקלים, ומתחילת החודש קפץ ביותר מ-4% • הפעם האחרונה שבה שער הדולר עמד על רמה כזו הייתה באפריל 2020 • יוסי פריימן: "משקיעים וחברות הייטק מפנים כספים משמעותיים אל מחוץ לישראל"

הדולר מזנק / אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio
הדולר מזנק / אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio

שערי המטבעות הזרים העיקריים זינקו בחדות מול השקל. שער הדולר היציג המריא ב-2.4% ל-3.64 שקלים, וכעת לאחר קביעת היציג הוא נסוג בכ-0.4% ל-3.63 שקלים. הליש"ט הבריטית טסה ב-3% ל-4.41 שקלים והאירו טיפס ב-2.1% ל-3.88 שקלים, ושני המטבעות נחלשים כעת בכ-0.3%.

פיקדון בבנק, מט"ח או קרן כספית? איפה כדאי להשקיע בזמן שהריבית עולה | בדיקת גלובס
הפעם בגלל היחלשות השקל: יבואני הרכב נערכים להעלאת מחירים נוספת | ניתוח
המחירים יעלו בחדות: שוכרי הדירות יהיו הנפגעים הגדולים מהעלאות הריבית | אריק מירובסקי, פרשנות


המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר אמר אתמול ל"בלומברג" כי "אי הוודאות הפוליטית בישראל" השפיעה על שער החליפין ועל שוקי המניות, אך שבנק ישראל לא מזהה עדיין השפעה ישירה על תנועות ההון. אביר אמר כי מוסדות ציבור חזקים הם גורם חשוב לתחזיות הכלכליות ארוכות הטווח של המדינה, אך לא בטוח שלרפורמה המשפטית יש השפעה מיידית על ההתפתחות הקרובה של ישראל.

הראל גילאון, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אופנהיימר, מדגיש כי התחזקות הדולר נובעת מ"סנטימנט שלילי כרגע כלפי השקל, וסנטמינט זה מושך אליו כרגע שחקנים לטווח הקצר וגם ספוקלנטים." הוא מסביר כי "קרנות הגידור נראות כעומדים על המדוכה כרגע ומחכם לראות מה ילד יום. גופים אלו יכולים אלו לשנות את מדיניות הגידור שלהם ולאפשר תנודתיות גדולה יותר בהתאם לתיק ההשקעות שלהם. גורמים אלו יכולים להגדיל את הסיכון התנודתי הקיים בשוק המט"ח זאת והם תורמים להיחלשות השקל בטווח הקצר". 

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, מציין כי "אין שינוי בהערכתנו, לפיה התייצבות הדולר מעל לרמת 3.6 שקלים עשויה להיות סמן למהלכים משמעותיים המתרחשים מתחת לפני השטח. משקיעים וחברות הייטק מפנים כספים משמעותיים אל מחוץ לישראל. פיחות השקל צפוי לתדלק עוד יותר את האינפלציה ולגרור את בנק ישראל להעלאת ריבית נוספת כבר בישיבה הקרובה של הבנק ב-3 באפריל".

"העלאת ריבית הדולר הצפויה בעקבות העלייה באינפלציה ושוק העבודה ההדוק, עשויה לגרור לירידות שערים בשוקי המניות ולהזרים ביקושי מט"ח אל מול השקל, מצד המוסדיים. מהלך זה יתדלק עוד יותר את עודפי הביקוש ואת פיחות השקל. ללא הסכמה בשאלות המפתח, במיוחד בסוגיות הקשורות לעצמאות בית המשפט ושמירה מנגנון הפרדת הרשויות, הדולר עשוי עם פריצת רמת 3.7 שקלים, לנוע במהירות אל עבר רמת 4 שקלים ויותר", מוסיף פריימן.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס אתמול (ב') בראיון לגלובס לפיחות שחל בשקל בשבועות האחרונים ואמר כי "השקל עבר תנודות רבות בשלושת החודשים האחרונים. ראינו אותו נוגע ב-3.35 שקלים לדולר, ובתקופה האחרונה הוא נע בסביבת ה-3.55 שקל לדולר".

הנגיד הוסיף כי "אנחנו רואים שבתקופה האחרונה נחלש הקשר ההדוק שהיה בין שער השקל לביצועים בשוק המניות. ואולם, השינויים הללו התרחשו בתקופה מאוד קצרה, ולכן קשה להצביע על מגמה ברורה, אבל אי הוודאות בוודאי לא עוזרת להתחזקות המטבע. ברור שאם מחזיקים את שאר הפרמטרים קבועים (שמגדירים את רמת האינפלציה, א"כ), ויש פיחות במטבע, זה לא עוזר למגר את האינפלציה".

לאחר העלאת הריבית ביום שני, היה צפי להתחזקות השקל לעומת המטבעות הזרים. שכן העלאת הריבית בבנק ישראל מגדילה את רצון המשקיעים להגדיל את החזקתם בשקל ובכך להגדיל את הביקוש למטבע, זאת בייחוד לאחר שהבנק המרכזי האמריקאי העלאה לפני שבועיים את הריבית בארה"ב ברבע אחוז בלבד. בנוסף הקורלציה המתקיימת לרוב בין מדד מניות הכללי בבורסה של תל אביב לבין הצמיחה בתמ"ג התהפכה. נתונים אלו מצביעים על חוסר היציבות הקיימת בימים אלה בשוק המניות ובשוק המט"ח. נראה אם כן שהחשש עליו הצביע הנגיד בראיון לגלובס בו אמר כי אי הוודאות בוודאי לא עוזרת להתחזקות המטבע ומפריעה למיגור האינפלציה ומגבירה את הספקות לגבי מצב השוק בישראל.