אודות מגזין הניהול של הרווארד (HBR)
מגזין הניהול של אוניברסיטת הרווארד יוצא לאור מזה מאה שנה ומאגד מאמרים מבוססי מחקר ונתונים. עם כותביו נמנים מיטב המומחים הבינלאומיים לניהול ולעסקים במגוון תחומים, ובהם מנהיגות, משא ומתן, אסטרטגיה, שיווק, כספים ותפעול. מאמרי Harvard Business Review מתורגמים ומתפרסמים בגלובס שלוש פעמים בשבוע: בימים שני, רביעי וחמישי (מגזין G).
אודות הכותב
כריס גריפית'ס הוא מחבר הספר "The Creative Thinking Handbook" ומייסד ayoa.com.
בימינו, נראה שקל יותר מתמיד להיות שכחנים. חיינו מלאים הסחות דעת, וכשגוגל תמיד נמצא מרחק החלקת אצבע, לעיתים רחוקות אנו נדרשים להפעיל את שרירי הזיכרון שלנו כמו בעבר. זו בדיוק הסיבה בגללה תרגילי זיכרון יכולים להיות כלים כה עוצמתיים להרשים לקוחות ועמיתים - בייחוד אם אתם חדשים בצוות ומנסים לבנות מוניטין חיובי. החל בלזכור שמות וכלה בשימור ידע מפורט לגבי מה אנשים רוצים או צריכים, יכולת זיכרון מעולה מצביעה על כבוד, הקשבה ואינטליגנציה. זיכרון עבודה טוב קשור גם לאושר רב יותר ואופטימיות בחיים באופן כללי יותר. הנה שלושה תרגילי זיכרון שידהימו את האנשים שתרצו להרשים.
הכירו אנשים על בסיס שם פרטי
אומרים שאין הזדמנות שנייה להותיר רושם ראשוני, אבל אפשר לחזק כל פגישה ראשונה בכך שנזכור את שמותיהם של אנשים. מחקרים הראו ששמיעת השם שלנו גורמת לתגובה עצבית אוטומטית וחזקה. במחקר של המכון לחקר התפתחות הילד, סריקות MRI הראו שההמיספרה השמאלית נכנסת לפעולה כשאדם שומע את שמו (מה שלא קורה כששומעים את השם של מישהו אחר). הטכניקה יכולה להיות מועילה ביותר כשמנסים לעשות רושם חיובי על מישהו בעבודה.
יש כמה צעדים חשובים כדי לזכור שם. הראשון הוא לומר אותו בחזרה מיד אחרי שאומרים לכם אותו. זה מאפשר לכם לאשר שקלטתם את השם ואת ההגייה הנכונה שלו ומראה שאתם מאזינים קשובים. זה גם נותן לכם יותר זמן לספוג את השם לפני שהשיחה ממשיכה וחשוב מכך, למצוא אסוציאציה חזותית.
הסתכלתם פעם על מישהו וחשבתם, "אני מכיר את הפרצוף אבל לא זוכר את השם"? הזיכרון החזותי מחווט לחלק במוח שאחראי על עיבוד חוויות רגשיות. בפשטות, היכולת שלנו להיזכר באיתותים חזותיים או דימויים חזקה יותר מהיכולת שלנו להיזכר בשמות. אם כך אין זה מפתיע שמחקר של חברת 3M הראה שדימויים יכולים לשפר את הלמידה ב־400%.
כדי לעזור לזכור שם, חשבו על אסוציאציה חזותית. אם למישהו קוראים דיוויד, אולי תחשבו על בן הדוד שלכם דיוויד עם הצחוק הרועם, ואולי על מישהו מפורסם כמו דיוויד אטנבורו וקולו הייחודי. תוכלו גם להשתמש בטריק הזה כשתפגשו אנשים בעלי אותו שם או שם דומה על ידי בניית אחד המאפיינים שלהם בזיכרון החזותי (אולי לאחד שיער מתולתל ולשני גומות חן) על מנת להפריד ביניהם בראשכם.
כשלב אחרון של סיוע לזיכרון, נסו לחזור על השם שלהם עוד פעם אחת כשאתם נפרדים מהם לשלום. זה יעזור לבסס את השם שלהם בזיכרון שלכם.
בחנו את עצמכם מראש
אם אתם הולכים לפגוש לקוח או קולגה פעם נוספת, איך תתכוננו? סביר שתקראו את ההערות שרשמתם בפגישה האחרונה ותשמרו אותן קרוב על מנת שתוכלו להביט בהן ולהיראות מוכנים. עד כמה שזה נוגד את האינטואיציה, עדיף אולי לראות במה אתם יכולים להיזכר לפני שתסתכלו על ההערות.
לפני הפגישה או השיחה, ראו האם אתם יכולים לענות על כמה שאלות מפתח הקשורות ללקוח או לקולגה וצרכיהם. לגבי לקוחות: מה ההיסטוריה של החברה שלהם, מה הנקודות החשובות ביותר מבחינתם לטיפול ומה היעדים שלהם לטווח הקצר והארוך? לגבי קולגות: מה ביקשו שתעשו, מה הייתה התוצאה הרצויה וכמה זמן יש לכם לפרויקט הזה?
מרגע שעשיתם זאת, אתם יכולים לבדוק האם צדקתם ולרשום לעצמכם את כל מה שפספסתם או טעיתם לגביו. מחקר של פסיכולוגים באוניברסיטת קליפורניה הראה שתלמידים שומרים מידע רב יותר כשהם מנסים לנחש תשובה ואז מקבלים את התשובה הנכונה בהשוואה ללמידה בלבד. האפקט הזה שוחזר בעקביות ראויה לציון. כך תוכלו לזכור טוב יותר מידע רב לגבי הלקוחות והקולגות שלכם והצרכים שלהם מבלי להיעזר בנקודות בכתב. כשמלוא תשומת הלב מופנית אליהם ולא להערות שכתבתם, הם גם ירגישו שרואים אותם, שומעים אותם ומבינים אותם.
תדהימו בעבודה שלכם
הבנה וזיכרון הם שונים. אז כיצד ניתן להיאחז במידע ברגע שקיבלנו אותו? עקומת השכחה של אבינגהאוס היא מודל זיכרון מפורסם המשמש להראות בדיוק באיזו נקודה מידע עוזב את המוח שלנו. הזיכרון שלנו נחלש עם הזמן והצניחה הגדולה ביותר בשימור מידע מתרחשת זמן קצר לאחר שלומדים, כך שזה רעיון טוב לחזק מידע זמן קצר אחרי שמקבלים אותו. האופן שבו אנו ניגשים לכך יכול גם לשפר את הזיכרון שלנו. דימויים, למשל, קשורים לשיפור בשימור מידע.
ניתן להטמיע דימויים בלמידה על ידי כלי מחשבה מרחבית, למשל מפת חשיבה. מפה כזו, המוכרת גם כדיאגרמת סיעור מוחות או תרשים עכביש, משקפת את דפוס החשיבה הטבעי של המוח, כשרעיון אחד במרכז ורעיונות מקושרים מסתעפים ממנו. המבנה הזה מאפשר לארגן מידע באופן חזותי ואפילו לשלב מרכיבים כמו תמונות או צבע. מחקר אחד הראה שמפות חשיבה משפרות את היכולת לזכור ב־10% עד 15%. אפשר להשתמש במפת חשיבה כדי לשרטט את הרעיונות המרכזיים של ספרים חשובים, לצלול לעומקו של רעיון מסוים או להציג רעיונות מורכבים.
לכולנו יש רגעי שכחה מעת לעת, וזה נורמלי לגמרי. העצות לעיל יכולות לעזור לכם לחזק את הזיכרון, לשמור בראש יותר מידע חשוב ולהרשים אנשים ביכולת ההיזכרות שלכם.
© Harvard Business School Publishing Corp
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.