המהלך לחיסול המזומן: התוכנית של האוצר עושה קאמבק

אם אתם מחזיקים סכומי כסף גדולים במזומן בכספת, יכול להיות שבקרוב תצטרכו להעבירם לבנק. הסיבה לכך היא יוזמת חקיקה שכלולה בפרק המאבק בהון השחור בחוק ההסדרים לשנים 2023־2024, הקובעת איסור על החזקה של יותר מ־200 אלף שקל ודיווח על החזקת מזומן בסכומים הגבוהים מ־100 אלף שקל. נכון להיום אין הגבלה על החזקת מזומן בבית כלל או חובת דיווח עליו.

● הסעיף בחוק ההסדרים שיאפשר לרשות המסים לקבל עליכם הרבה יותר מידע
● חוק ההסדרים עבר תספורת: מה נשאר בחוץ ומי מרוויח? | בדיקת גלובס
● ההפתעה שמכינים באוצר למחזיקי קריפטו שמתכננים לעלות לישראל
● הפתרון לגזירות בחוק ההסדרים: גילוי מרצון | עו"ד אורי גולדמן, דעה

מדובר ביוזמת חקיקה שנכללה בחוקי ההסדרים בעבר וכלולה גם בהמלצות הצוות הבין־משרדי למאבק בהון השחור בחברה הערבית, בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, רם בלינקוב, שהוגשו לממשלה במאי 2022.

הסיבה ל"מיחזור" המהלך היא המחקרים הרבים המציגים קשר בין החזקת מזומן לפשיעה. מסקרים שנעשו באירופה עולה כי רק כ־33% מהמזומן משמש לפעילות לגיטימית, וההערכה היא ששאר המזומן מוחזק בבית, וחלק מהותי ממנו משמש לפשיעה.

בחינה שנעשתה על בסיס נתוני תיקים במשטרה בישראל העלתה כי שיעור ניכר מהמזומן שנתפס על־ידה מיוחס לעבירות אלימות, שוחד ומימון טרור. מנתונים לשנת 2022 עולה כי ב־15% מתפיסות המזומן בתיקי פשיעה בחברה הערבית נתפסו סכומים גבוהים מ־50 אלף שקל.

הדרישה להגבלת החזקת מזומן עד 200 אלף שקל ודיווח על החזקת מזומן זכתה בעבר לביקורת, ואף הייתה סלע מחלוקת בין חברי הצוות הבין־משרדי בראשות בלינקוב, לאחר שחלק מחברי הצוות סברו כי די בחובת דיווח.

טיוטת חוק ההסדרים מאמצת, שוב, באופן עקרוני את הגישה המחמירה יותר שבה תמך בלינקוב, למעט העובדה שתקרת סכום המזומן שניתן להחזיק בבית אך מחייבת דיווח עלתה ל־100 אלף שקל (במקום 50 אלף). בחלוף שנתיים, שר האוצר יהיה רשאי להפחית את תקרת הסכום לחובת הדיווח ל־50 אלף שקל.

ביקורת נוקבת

בעוד שבאוצר סבורים כי המאבק בהון השחור מחייב את צמצום המזומן, הביקורת של מומחי המס לא שוככת. לדברי עו"ד אורי גולדמן, המתמחה במיסוי ובאיסור הלבנת הון, "החמרת האכיפה והפיקוח על השימוש במזומן הופכת את המחזיק בכסף מזומן לחשוד מיידי בהלבנת הון ועבירות מס. צעד זה עשוי להגביר את הפליליזציה בקרב מי שאינם מאמינים במערכת ומבקשים לשמור את כספם מחוץ לבנק".

עו"ד גולדמן אף סבור כי לצד המהלך, חובה לאפשר הליך גילוי מרצון עבור אנשים שמחזיקים מזומן בבית אך לא יכולים להוכיח את מקורו.

 ערן יעקב, מנהל רשות המיסים / צילום: ניב קנטור

באוצר וברשות המסים מכירים בכך שהבנקים לא ששים לקבל מזומנים בסכומים גבוהים, ולכן קבעו הסדר שמאפשר לבעלי "סטיפות" של מזומנים להפקיד את הכספים בשלבים. על־מנת שלא ליצור הפללה של מי שהחזיק מזומנים כדין ערב תחולת החוק, ייקבעו הוראות שיאפשרו לדווח על סכומי מזומן.

גם הקריפטו על הפרק

גם מחזיקי הקריפטו על הכוונת של המדינה. אל הטיוטה הוחזרה היוזמה להחיל עליהם חובות דיווח, וכן חובת הודעה על כל החזקת נכס דיגיטלי בשווי של מעל 200 אלף שקל.

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה בפלטפורמת הקריפטו הישראלית Bit2C, מבקר את המהלך. לדבריו, "אין סיבה להפלות לרעה מחזיקי קריפטו, שהרי מדובר במכשיר השקעה פיננסי לכל דבר ועניין".