באילו דרכים יצירתיות התמודדו תרבויות עבר עם מפולות כלכליות?

ד״ר אמנדה פורמן היא ביוגרפית והיסטוריונית אמריקאית־בריטית. היא כתבה חמישה ספרי היסטוריה עטורי פרסים ושימשה כשופטת בוועדת פרס בוקר ופרס הספר הלאומי של ארה"ב

ב־12 בינואר 1819 כתב תומס ג'פרסון, אחד מהאבות המייסדים של ארה"ב, לידידו נתניאל מייקון, פוליטיקאי אמריקאי שייצג את צפון קרולינה בשני בתי הקונגרס: "יש לי ביטחון מלא בנשיא הקודם ובנשיא הנוכחי... אני ישן בשקט". עם זאת, הוא הודה בכך ששינויים בשווקים יכולים להכשיל גם את הממשלות הטובות ביותר. ג'פרסון צפה את פני העתיד: כמה ימים לאחר מכן, נכנסה המדינה לפניקה פיננסית מוחלטת. הטריגר היה קריסת שוק הכותנה מעבר לים, אבל המשבר התהווה במשך חודשים ארוכים. הגורמים שהובילו להתרסקות היו פעולות הבנק השני של ארה"ב, שעזרו להניע פריחה בנדל"ן במערב, רק כדי לשנות כיוון ולבקש מהלווים להחזיר את ההלוואות.

המיתון שקרה בעקבות הפאניקה ב־1819 היה ארוך וקשה: בנקים נסגרו, הלוואות לא ניתנו ואלפי עסקים נסגרו. עד שהמיתון הסתיים ב־1823, כמעט שליש מהאוכלוסייה, כולל ג'פרסון עצמו, ספגו הפסדים שלא ניתן להחזיר.

הקיסר הרומי טיבריוס מוריד את הריבית

כשאנו מציינים יותר מ־200 שנה למפולת של 1819, שווה לחשוב על תפקידן של ממשלות בעתות של משברים פיננסיים. בשנת 33 לספירה רומא נלכדה בלופ של ירידה במחירי נכסים, בועת נדל"ן ומשבר אשראי פתאומי. הקיסר הרומי טיבריוס פעל במהירות למניעת קריסה כלכלית. הוא הורה להוריד את הריביות ושיחרר למערכת הבנקאית, כדי למנוע חדלות פירעון המונית, מאה מיליון ססטרטיוס, מטבע רומאי עתיק שהיה בשימוש בתקופת האימפריה הרומית.

אבל לא כל ההתערבויות הממשלתיות היו כאלה מוצלחות. ב־1124, הנרי הראשון, מלך אנגליה, ניסה לבסס את בטחון נתיניו בכסף האנגלי על ידי סירוס וכריתת יד ימין של מטביעי המטבעות, כעונש על ייצור מטבעות באיכות ירודה. אלא שזה היה טיפול זמני. הוא לא הרתיע אנשים מלהוריד את ערך המטבע וגם לא השקיט את החששות לגבי שווי האשראי של אנגליה.

 הקיסר הרומי טיבריוס / צילום: ויקיפדיה

האינפלציה בימי הקיסרות בסין

בצד השני של העולם, סין החלה להשתמש בשטרות כסף בשנת 1023. אלא שקיסר אחרי קיסר בשושלת מינג (1368-1644) נכשלו בהגבלת מספר השטרות שהיו במחזור, או בגיבוי הכסף במטבעות מזהב או מכסף. עד אמצע המאה ה־15 הכלכלה הסינית הייתה לכודה במחזורים של היפר־אינפלציה. הקיסר יִינְג-דְזונְג מצא לכך פתרון: סין חזרה למטבעות בדיוק כשבאירופה גילו את השימוש בשטרות.

קריסת המטבע הצרפתי במאה ה־18

העלייה של ניירות מסחריים לצד שטרות כסף אפשרה למדינות אירופה לפתח מערכות בנקאות מתוחכמות יותר. אבל המהלך הוליד גם פאניקה, אינפלציה וספקולציה מסוכנת - ששילוב של שלושתן יכול להוביל לעיתים לאסונות, כמו שקרה בצרפת: ב־1717 הקים הכלכלן הסקוטי ג'ון לו את "חברת מיסיסיפי" שנועדה לתמוך במתיישבים הצרפתים בלואיזיאנה. אלא ששלוש שנים אחרי, החברה התגלתה כבועה כלכלית: המושבה עצמה הייתה כושלת וענייה, ובשלב מסוים נוצר חוסר אמון בציבור כולו ובחברת מיסיסיפי. החברה סיימה את דרכה בפשיטת רגל המונית וגרמה לקריסת הליברה, המטבע הצרפתי.

ההשלכות של המשבר מפחידות יותר

קל יותר לחזות את ההשלכות של משברים מאשר למנוע את התרחשותם. ב־2015, המרכז למחקר מדיניות כלכלית של בריטניה פירסם דו"ח על ההשפעות של 100 משברים פיננסיים ב־20 מדינות מערביות ב־150 השנים האחרונות, עד המיתון של
2007-2009. הדו"ח הראה שתי תוצאות. הראשונה: לאחר משבר, המצב הפוליטי הקצין והתקטב. השנייה: מדינות הפכו לבלתי ניתנות למשילות, כשאלימות, הפגנות ומרידות הטילו צילן על שלטון החוק.

ב־2018, כששוק המניות האמריקאי סבל מדצמבר הגרוע ביותר שלו מאז השפל הגדול של שנות ה־30, שווה לזכור שהדבר היחיד שיכול להיות יותר מפחיד ממשבר פיננסי הוא ההשלכות המאוחרות שלו.