הם המרוויחים הגדולים מהתחזקות הדולר, אז למה הם לא מרוצים

שנים שענקיות ההייטק הישראליות ובכירי התעשייה מתחננים למהלך ממשלתי שיביא לעליית שער הדולר, והנה הוא בא. ענף ההייטק בישראל מגייס את רוב הונו בדולרים ממשקיעים זרים, מוכר מוצרים או שירותים בדולרים אך משלם משכורות בשקלים.

אישים בכירים כמו יהודה זיסאפל ומריאן כהן שיצגו ומייצגים את החברות הגדולות בענף ההייטק התריעו בשנים האחרונות כי ירידת שער הדולר תפגע בהייטק, וכעת - דווקא אותה תעשייה שהיתה הראשונה להתריע מפני בריחת משקיעים, נהנית מהתופעה שבכיריה לא פיללו לה.

● צוקרברג בעקבות מאסק: ענקית המדיה החברתית שוקלת לגבות דמי מנוי 
● ההמלצה החריגה בבנקים: להגדיל חשיפה למניות בחו"ל 
● לאחר הירידות בבורסה: האם זה הזמן להזיז את הפנסיה? 

חד קרן שגייס 100 מיליון דולר בנובמבר 2021 - תקופת שיא בהייטק, במהלכה גייסו חברות הייטק רבות סיבובי ענק - מחזיק כעת בקופתו קרוב ל- 119 מיליון דולר, גידול של 19% בתוך קצת יותר משנה. ובכל זאת, שיעור אינפלציה גבוה בארה"ב, אירופה וישראל, הביא לשחיקת מה ברווח שנגזר מעליית שער הדולר.

בישראל, עמדה האינפלציה על 5.3% במהלך השנה שעברה, ולמרות המשבר בהייטק - עוד לפני הרפורמה המשפטית - המשכורות סך הכל עלו. על פי הלמ"ס, בין נובמבר 2021 ל-2022 עלה השכר הממוצע בהייטק ב-8.4% מ-25,805 ש"ח ל-26,737 ש"ח.

התחושה מזכירה את ימי פרוץ מגפת הקורונה 

אז האם בהייטק מרוצים? בהתאחדות התעשיינים, מהדוברים הבולטים שפעלו לעליית שער הדולר לטובת חברות ההייטק הגדולות כמו אינטל, פיליפס ו-HP, לא ממש מברכים על המגמה. "היינו מעדיפים ששער המטבע יושפע מגורמים כלכליים ולא מגורמי אווירה ומפעולות ממשלתיות שאין להן קשר לכלכלה", אומר נתנאל היימן, מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים. התחושה מזכירה, לדבריו, את ימי פרוץ מגפת הקורונה בהם שער הדולר עלה בשל חוסר הודאות הגדולה. "חוסר הודאות מושפעת מהשווקים ומהרמיזות של שר החוץ - שבהחלט אינם תורמים לתופעה. זה עניין של הלך רוח: ברגע שנוצרו דיווחים על הוצאת כספים, למרות שאלה לא קרו בהתחלה באפקט גדול, נוצר אפקט פסיכולוגי שהלך והתגבר".

בהייטק אולי נהנים לטווח הקצר מהמגמה, אך גם מפעלי הייצור המסורתיים נהנים - ואולי אפילו יתר. אלה שמייצרים בישראל ומוכרים בדולרים. בעוד שבהייטק שולי הרווח גבוהים יותר, במפעלי הייצור אלה רזים יותר, וכל עלייה קלה משמשת להם אוויר לנשימה. יחד עם זאת, האינפלציה ועליית הריבית הגבילה מאוד את יכולתם של היזמים להשקיע בציוד ובמכונות - ולפי ההערכה אלה צמצמו ב-60% את השקעותיהם בציוד יצור מתקדם, מערכות דיגיטליות ורובוטיות, ובהתאחדות התעשיינים מעידים על עיכוב אפשרי בשיפור הפריון.

בהתאחדות התעשיינים פועלים מול שרי הממשלה וחברי אופוזיציה במטרה לייצר שיח סביב מתווה הנשיא. "אמנם היצואנים נהנים לטווח הקצר מהמגמה, אך מעדיפים שאת המדיניות המוניטרית ינהל בנק ישראל ולא משקיעים זרים", אומר היימן.

"ההייטק הישראלי לא שבע רצון מעליית הדולר, אלא יותר מודאג מהסיבות שבגללן זה קורה", אומר עו"ד יואב עציון, ראש מחלקת ההייטק במשרד עמית-פולק-מטלון. "אלה לא סיבות כלכליות אלא פוליטיות, והוא לא מעיד על הרבה מלבד על החולשה של המדינה שעומדת מאחורי המטבע הנחלש".

״מאז תחילת המאבק אנחנו מתריעים מהנזקים שיגרמו לכלל אזרחי ישראל מיציאת ההייטק מישראל, תהליך שכבר החל מאז תחילת החקיקה. התהליכים האלה, כולל עליית שער הדולר, לא פוגעים באופן ישיר בהייטקיסטים, הם פוגעים בהכנסות המדינה מהצלחות ההייטק״, אומר ארז שחר, שותף בקרן קומרה ומיוזמי עצומת ההייטקיסטים. ״המאבק הזה לא נועד להגן על אינטרס צר של תעשיית ההייטק, שימשיך לשגשג גם כשחברות ההייטק הישראליות יהפכו לחברות מאוגדות במקומות אחרים בעולם. הנזק נגרם לכלל אזרחי ישראל, שנפגעים מכך שיזמים ישראלים נאלצים לאגד חברותיהן מחוץ לישראל.״