האם האינפלציה בישראל נמצאת כיום במגמת התמתנות?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: אלי כהן
מפלגה: הליכוד
מקום פרסום: טוויטר
ציטוט: "על רקע התמתנות האינפלציה, לא הייתה הצדקה להעלאת הריבית היום"
תאריך: 20.2
ציון: לא נכון

לאחר הודעת בנק ישראל מיום שני על העלאת הריבית ב-0.5 נקודות אחוז (נ"א) לרמה של 4.25%, שר החוץ אלי כהן הביע בטוויטר ביקורת נגד ההחלטה: "ביקשתי מחברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לגבש מתווה מול נגיד בנק ישראל להפסקת עליות הריבית. על רקע התמתנות האינפלציה, לא הייתה הצדקה להעלאת הריבית היום, שממשיכה את ההתעמרות בבעלי המשכנתאות". לאחר שהתקבלו תגובות שמחו נגד הציות של כהן, הוא הוסיף: "לכל המתלהמים שמתעלמים מההשלכות הקשות של העלאת הריבית: שיח והסכמה בין האוצר לבנק ישראל הוא הכרחי. גיבוש מתווה משותף יאפשר את מיתון עליות הריבית החדות, שאינן מוצדקות נוכח רמת האינפלציה בישראל". בדקנו האם אכן הייתה התמתנות בנתוני האינפלציה ומי באמת קובע את הריבית.

ראשית, לנתונים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בינואר שיעור האינפלציה השנתי עמד על 5.4% - עלייה ביחס לדצמבר 2022, אז הנתון עמד על 5.3%. למעשה, זהו הנתון הגבוה ביותר מאז אוקטובר 2008 (אז הוא גם עמד על 5.4%). גם אם מסתכלים על שינוי חודשי (כל חודש לעומת קודמו), לא נרשמה ירידה: בינואר מדד המחירים לצרכן על ב-0.3% ביחס לחודש הקודם, נתון דומה לזה שנרשם בדצמבר וגבוה מזה שנרשם בנובמבר (0.1%; באוקטובר מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.6%). גם ביחס לממוצע 2022, מדד המחירים לצרכן בינואר האחרון עלה ב-2.3%. כלומר, מהנתונים לא עולה שהייתה התמתנות של האינפלציה בישראל.

אולם במדינות אחרות כן נרשמה התמתנות של האינפלציה. על פי נתוני הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), בארה"ב, למשל, שיעור האינפלציה השנתי עמד בינואר על 6.41%, ירידה מסוימת משיעור של 6.45% שנרשם בדצמבר ו-7.11% בנובמבר (אם כי ירידה זו הייתה מתונה ביחס לתחזיות החזאים). ירידה נרשמה גם בבריטניה (מ-9.2% בדצמבר ל-8.8% בינואר) ובמדינות אירופאיות נוספות (ביניהן הולנד, בלגיה, דנמרק, אירלנד, איטליה, יוון ופורטוגל). בהחלטת הוועדה המוניטרית מצוין כי "בגוש האירו, האינפלציה התמתנה לקצב של 8.5% בינואר, ירידה חדה יותר מתחזיות החזאים, אך אינפלציית הליבה המשיכה לעלות. ה-ECB (הבנק המרכזי האירופי - י"א) העלה את הריבית ב-50 נקודות בסיס (נ"ב) ונגידת הבנק האירופאי העריכה שבמרץ הריבית תעלה בעוד 50 נ"ב".

כשפנינו עם הנתונים לכהן, הוא מסר לנו כי "בראייה של החודשים קדימה… הנגיד מציין אף הוא שיש צפי בהתמתנות באינפלציה" (התגובה המלאה תובא בהמשך). אומנם על פי נתוני בנק ישראל שעודכנו בתחילת פברואר, ממוצע תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים היה בינואר נמוך יותר מאשר בדצמבר (2.8% לעומת 2.9%), אך מאז חלו שינויים - במחצית השנייה של ינואר הציפיות ותחזיות לאינפלציה מהמקורות השונים (החזאים, שוק ההון, הריביות הפנימיות של הבנקים וחוזי אינפלציה על פי ציטוטים) עלו, כך שנכון לשבוע שעבר, התחזיות והציפיות לאינפלציה עלו בהשוואה לאלה שהיו במועד החלטת הריבית מינואר. בהחלטת הוועדה המוניטרית צוין כי "הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מכל המקורות עלו, אך נמצאות בתוך תחום היעד, בחלקו העליון".

מי קובע את הריבית?
אף על פי שכהן קרא להתמקד בפעולות מול נגיד בנק ישראל, חשוב לציין כי מי שקובע את הריבית אינו נגיד בנק ישראל לבדו, אלא הוועדה המוניטרית שעל פי סעיף 15 לחוק בנק ישראל, תפקידה הוא, בין היתר, "לקבוע את המדיניות להשגת מטרות הבנק, ובכלל זה את המדיניות המוניטרית" כמו גם "להחליט על הפעולות לפי חוק זה שעל הבנק לנקוט כדי להשיג את מטרות הבנק", ביניהם החלטה על שיעור הריבית הנקבעת לצורכי המדיניות המוניטרית, או בקיצור: שיעור הריבית.

אומנם כהן דיבר על "שיח והסמכה" בין בנק ישראל למשרד האוצר באופן ספציפי, אולם לא למותר להזכיר שחצי מחברי הוועדה המוניטרית הם נציגי ציבור שממונה בידי הממשלה (על פי המלצת ועדה לאיתור מועמדים ולאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים). הוועדה המוניטרית מונה שישה חברים: הנגיד שמשמש יו"ר הוועדה, המשנה לנגיד, עובד בנק ישראל שממנה הנגיד ושלושה חברים מקרב הציבור (בעלי השכלה, ניסיון ומומחיות רלוונטיים). כיום, לאחר שפרופ' משה חזן (ששימש כנציג ציבור) הודיע על סיום תפקידו בוועדה, מכהנים בוועדה חמישה חברים. החלטות הוועדה מתקבלות ברוב קולות - כאשר במקרה של תיקו, ליו"ר הוועדה (נגיד בנק ישראל) יהיה קול נוסף.

על החשיבות שמייחסות רשויות המדינה לעצמאות הוועדה המוניטרית אפשר ללמוד מההיסטוריה של הוועדה. בחוק בנק ישראל הישן שנחקק ב-1954, הוגדר שהנגיד רשאי לקבוע את שער הריבית בכפוף לאישור הממשלה ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת - שגם היא ממונה על ידי הממשלה. לאחר שבשנת 1985 בוצעו בחוק תיקוני חקיקה בתגובה למשבר הכלכלי (שבין היתר אסרו על בנק ישראל לתת לממשלה הלוואות למימון הוצאותיה), בשנות ה-90 הוקמו מספר ועדות שנועדו לבחון את חוק בנק ישראל: ועדת זוסמן שהוקמה בזמן כהונת יצחק רבין כראש ממשלה, ועדה פנימית של בנק ישראל בראשות ד"ר דוד קליין ו-ועדה שמינה בדצמבר 1997 ראש הממשלה בנימין נתניהו שבראשה עמד השופט בדימוס דב לוין. אחת ההמלצות של ועדת לוין הייתה לקבוע שמדיניות הריבית לא תיקבע בלעדית בידי הנגיד, אלא בידי ועדה מוניטרית שלצד הנגיד והמשנה לנגיד, יכהנו בה שלושה חברים שימונו בידי הממשלה בתיאום עם הנגיד. למרות זאת, רק ב-2010 התקבל חוק בנק ישראל החדש - וההסדרים הנוכחיים נקבעים על פיו. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, בין הנימוקים להעברת הסמכות לקביעת שיעור הריבית מהנגיד לוועדה היה הטענה ש"הליך קבלת החלטות בצוות מאפשר ראייה רחבה יותר של השיקולים השונים ועמידה איתנה יותר בלחצים חיצוניים, ומחזקת את אמינות ההחלטות ואת עצמאות הבנק".

מהשר אלי כהן נמסר: "ראשית כל נבהיר, שהשר כהן תומך בעצמאות מלאה של בנק ישראל, אך יחד עם זאת הוא חושב שבעבודה משותפת של שר האוצר ונגיד בנק ישראל שאמונים על הכלכלה הישראלית צריך להשתמש בכלים נוספים להפחתת האינפלציה, באופן שיקטין את הצורך בהעלאות הריבית, לדוגמא הפחתת המע״מ וכן הלאה. לגבי התמתנות האינפלציה, בראייה של החודשים קדימה, וכן גם הנגיד מציין אף הוא שיש צפי בהתמתנות באינפלציה".

לסיכום, בניגוד לדברי כהן, האינפלציה לא התמתנה: בינואר שיעור האינפלציה השנתי עמד על 5.4% - מה שמהווה עלייה מהנתון של חודש דצמבר שהיה 5.3%. כמו כן, מאז החלטת הריבית מינואר, ציפיות האינפלציה עלו. מעבר לכך, למרות ההתמקדות בנגיד בנק ישראל, מי שאמון על החלטת הריבית הוא הוועדה המוניטרית (שהנגיד הוא יושב הראש שלה). לכן דבריו של כהן לא נכונים.