הכלכלנית הראשית באוצר מזהירה: רפורמת המשפט עלולה לפגוע בפעילות הכלכלית

שעה קלה לפני התכנסות הממשלה לדון בתקציב המדינה ולאשרו, פרסם היום (ה') משרד האוצר את תוכנית התקציב התלת-שנתית לשנים 2024-2027, הידועה גם בתור הנומרטור. מהנתונים עולה כי התקציב שצפויה הממשלה לאשר הלילה יהיה גבוה משמעותית מכפי שמאפשרת מגבלת ההוצאה המותרת על-פי חוק מסגרות התקציב. 

● מנכ"ל ברקליס ישראל מספר איך משפיע המשבר בארץ על המשקיעים הזרים
● איך תשפיע הטלטלה במט"ח על הפנסיות שלנו? | ניתוח
● האם האינפלציה בישראל נמצאת כיום במגמת התמתנות? 

טכנית, מצב זה מצריך קיצוץ של עשרות מיליארדי שקלים בתקציב המוצע. מאידך, לפי תחזית האוצר, הכנסות המדינה צפויות להיות גבוהות מספיק כדי לתמוך בשנים הבאות בגירעון מינימלי, של עשיריות האחוז, גם אם תיפרץ מסגרת ההוצאה במתינות כדי לעמוד בסך מחויבות הממשלה הקיימות. אלא שבפועל, מסגרת ההוצאה צפויה להיפרץ לרמות גבוהות יותר, על-מנת לממן את התוכניות החדשות של הממשלה בתקציב.

לפי הנומרטור, המשקלל את כלל התחייבות הממשלה הידועות כיום, הוצאות הממשלה בשנת 2024 אמורות לעמוד על 507 מיליארד שקל, לגדול ל-537 מיליארד שקל ב-2025, ולהמשיך לטפס לכ-557 מיליארד שקל ב-2026 עד לכ-581 מיליארד שקל ב-2027. סכומים אלה גבוהים משמעותית ממגבלת ההוצאה, שעומדת על כ-488 מיליארד שקל ב-2024 - פער של כ-19 בין המציאות לחוק המסגרות.

גם ב-2025 קיים פער גדול, של כ-20 מיליארד שקל, אבל ב-2026-2027 הוא הולך ונמחק, כיוון שלמדינה אין עדיין הרבה פרויקטים מתוקצבים לשנים אלה.

בפועל, תקציב המדינה צפוי להגיע, לפי ההערכות האחרונות, לרמה של כ-484 מיליארד שקל כבר ב-2023 ולכ-513 מיליארד שקל ב-2024. כלומר, הוא יהיה גבוה לא רק ממגבלת ההוצאה, אלא גם מסך הוצאות הממשלה הנקובות בנומרטור. 

"חוסר ודאות משמעותי"  

הסאבטקסט של הנורמטור, ביום שבו צפויים מאבקים תקציביים בין האוצר לשרים עד השעות הקטנות של הלילה, הוא ניסיון לבלום את הדרישות השונות של הפוליטיקאים מקופת האוצר.

"עד כה המשק המקומי הפגין עמידות בשרשרת האתגרים שפקדה את כלכלות העולם בשנים 2020 עד 2022, אולם שינוי הכיוון בכלכלה הגלובלית והסימנים להאטה במשק הישראלי עלול להעיב על קצב הצמיחה", כתבו באוצר בדברי ההקדמה לנומרטור. "נוכח חוסר הוודאות המשמעותי לגבי ההתפתחויות הכלכליות בשנים הבאות ומידת החשיפה של ישראל להתפתחויות אלה, רצוי לנקוט מדיניות פיסקלית אחראית וזהירה".

אגב, חשוב להזכיר כי לא כל צמצום הוצאות הוא בשורה טובה. למשל, ביחס לפרסום הנומרטור הקודם מלפני כחצי שנה, ההוצאה הצפויה של הממשלה על תשתיות הצטמקה ב-2.5 מיליארד שקל בממוצע לשנה. זאת, בשל "עיכוב בקצב ביצוע פרויקטים בתחום התחבורה" - המשקף את האיחורים בהקמת הרכבות הקלות בתל אביב ובירושלים, סלילת המסילה הרביעית ברכבת ישראל והכשרת נתיבי תחבורה ציבורית.

אזהרה רשמית על השלכות הרפורמה המשפטית

לנומרטור צורפה תחזית הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, שפרסמה לראשונה אזהרה רשמית של משרד האוצר מפני השלכות התוכנית המשפטית של הממשלה. 

בנוסף, לנוכח סימני ההאטה, הפחיתה הכלכלנית את תחזיות ההכנסה של המדינה מגביית מסים. תחזית ההכנסות ל-2023 ירדה בכ-10 מיליארד שקל, והגיעה לכ-437 מיליארד שקל.

לפי הנתונים, מדובר בגידול הכנסות נומינלי נמוך של 0.3% לעומת 2022, המשקף ירידה ריאלית של 3.5% לפי תחזית האינפלציה העדכנית. עם זאת, לפי התחזית, לא צפויה נסיגה בהכנסות בתוכנית התלת-שנתית ל-2024-2027.

גרינברג, שאחראית על תחזיות המאקרו באוצר, התייחסה כאמור תחת פרק הסיכונים לרפורמה במערכת המשפט. "במועד כתיבת מסמך זה, מתקיימים בכנסת הליכים לתיקוני חקיקה מהותיים הנוגעים למערכת המשפט, וטרם הושלמה החקיקה בגינם", כתבה גרינברג. "ככל שהרפורמה המשפטית תיתפס על-ידי השוק כפוגעת בחוזק ובעצמאות מוסדות המדינה ומגבירה את חוסר הוודאות בסביבת ההשקעות, הדבר עלול לפגוע בפעילות הכלכלית במשק ובפרט בהשקעות הפרטיות". 

גרינברג הדגישה כי "במחקרים בספרות הכלכלית נמצא קשר חיובי בין חוזק ועצמאות מוסדות המדינה לבין הצמיחה הכלכלית, היקף ההשקעות הפרטיות ובפרט היקף ההשקעות הזרות הישירות ועוד. כמו כן, חברות דירוג האשראי עשויות להתייחס להתפתחויות אלה".