הסכם צה"ל והאוצר: השכר בקבע יעלה, השירות יקוצר ומה יקרה לפנסיות?

הבשורה העיקרית מההסכמות בין משרד הביטחון למשרד האוצר היא יציבות במערכת. מצד אחד תקציב ממוצע של 68 מיליארד שקל לחמש שנים, תוכנית רב שנתית הנשענת על יסודות תקציביים איתנים, אבל גם טיפול בבעיות כוח האדם, השכר והפנסיה והגעה להסכמה על קיצור שירות החובה.

● נתניהו בדיונים על תקציב המדינה: "הגירעון יעמוד על אחוז אחד" 
● הרכבת מקריית שמונה לאילת נכנסה לתקציב. אבל האם יש כיסוי להבטחות? 
● לידיעת ציבור הפורשים לפנסיה: המדינה מתכוונת לקחת מכם יותר מס 

צה"ל בשורה התחתונה חתם עם האוצר על הסכם שכר ושירות, הסכם שהוא יכול להציג כהישג המאפשר לו להתמודד עם נטישת הקצונה הצעירה.

נתחיל בתקציב משרד הביטחון, שרובו המכריע הוא תקציב צה"ל, שיעמוד בחמש השנים הקרובות על כ-68 מיליארד שקל בממוצע, כ-10 מיליארד יותר מבשנתיים האחרונות. רוב רובה של התוספת תיוחד למאבק באיראן, הן השוטף והן המוכנות למבצע שיביא למניעת הגעתה לפצצה גרעינית. בנוסף משקפת ההעלאה את התיקונים בשל גל עליות המחירים בעולם, שרשראות האספקה והאינפלציה. כן אמרה התוספת לשקלל את השינויים בתנאי השכר והפנסיה של חיילי צה"ל בחובה ובקבע.

העלאת שכר משמעותית לקצינים צעירים ומאות נגדים

לפי הפרטים שנודעו לגלובס, המענה העיקרי לבעיית המחסור החמור של מאות קצינים צעירים, ומאות נגדים - בעיקר בתפקידי טכנולוגיה אך גם מנהלה, יהיה העלאת שכר משמעותית לדרגים האלה. בעלי השכר הנמוך יותר מהקבוצות הללו יזכו לתוספת של קרוב ל 20% בשכרם, וגם האחרים יזכו לתוספות לא פחותות בהרבה. גם לנגדים הוותיקים בתחומי שירות משמעותיים תהיה תוספת שכר.

כמו כן נקבע כי תימשך ההצמדה של השכר בצה"ל לזה של עובדי המדינה לפי הסכמי השכר של ההסתדרות ובאופן אוטומטי, ללא אפשרות הפחתה על ידי האוצר. בנוסף סוכם כי מודל הפתרון להגדלות הרמטכ"ל לשיעור הפנסיה התקציבית של מסיימי שירות הקבע, הסוגיה במחלוקת שהגיעה גם לבג"ץ, יהיה על בסיס ההסכמות בין השרים לשעבר גנץ לליברמן.

הסכמות אלה שסוכמו לפני כשנה וחצי ונחשפו בגלובס, קבעו תקרה מקסימלית של שיעור ההגדלה, וממוצע של מעט יותר מ-8% השלמה לצבירה. עם זה התוספות האלה יוקפאו ולא יקבלו העלאה בהתאם לאינפלציה. הפרטים המלאים בסוגיה הזו לא סוכמו סופית, אבל העלות התקציבית למדינה תישאר כ-1.5-1.7 מיליארד שקלים.

פנסייית גישור רק עד גיל 60

בתמורה לכך ויתר צה"ל על אחד מהיתרונות הגדולים של פורשי הקבע בעלי פנסיה צוברת. אלה קבלו פנסיית גישור על חשבון תקציב המדינה רק עד גיל 60 ולא 67 כפי שהיה עד כה, ומגיל 60 יעברו למודל של פנסיה מוקדמת על בסיס צבירתם עד לגיל זה. החיסכון האקטוארי כאן משמעותי במיוחד. עוד ויתור של הצבא הוא בהסכמה לנסות מודל שכר חדש. החל מהשנה הקרובה יתקיים פיילוט מודל חדש על שני מערכים בצה"ל ולפיו יוכלו אנשי קבע לבחור במודל חליפי לפנסיה המוקדמת, ובמקומה יקבלו העלאות שכר ומענק.

אלה יחושבו לפי היוון של הפנסיה שהיו אמורים לקבל לפי המודל הישן. בצה"ל לא התלהבו מהמודל הזה, אבל מצוקת כוח האדם חייבה את ראשיו לבחון דרכים נוספות להתמודדות עם הפרישה של הקצינים והנגדים הצעירים.

ויכוח עז היה בדיונים אודות הכנסת חשב של האוצר למשרד הביטחון, חשב שישגיח על ההוצאות הכספיות וחלוקת התקציבים. לבסוף סוכם כי תוקם מנהלת משותפת לעניין שכר וגמלאות שבראשה יעמוד קצין בתיאום צה"ל, ויהיו בה נציגים של משרד הביטחון ומשרד האוצר. כלומר האוצר קיבל דריסת רגל בתוך המערכת הכלכלית/תקציבית של צה"ל, גם אם בשלב הזה סמכויות הנציג עדיין לא ברורות.

חזרה למתווה קיצור שירות החובה ל-28 חודשים

בישיבה סוכם עוד על חזרה למתווה קיצור שירות החובה ל-28 חודשים, שימומש בתוך עד שלוש שנים. המעניין במתווה הזה הוא קביעה כי צה"ל יוכל להשאיר בשירות חיילים בתפקידי לחימה וטכנולוגיה למשך עד 36 חודשים, אלא שהחודשים הנותרים יהיו בתנאי קבע. מנגד חיילים בתפקידי מנהלה לא חיוניים עשויים להשתחרר גם בתום 24 חודשי שירות. ההגיון בכך הוא כי תקופות ההכשרה של הלוחמים והטכנולוגים ארוכות יותר ובצה"ל רוצים למצות את הכישורים שהוקנו לחיילים. גם כיום מקצת החיילים כמו בצוללות משרתים מעט יותר מבחילות אחרים. גם שכרם של חיילי החובה יועלה.

עוד סוכם על העברת "חוק יוקרת השירות" שבמסגרתו יקבלו כלל המשרתים בצבא הטבות מעוגנות בחוק, יעלה התגמול לחיילי החובה, בדגש על הלוחמים, באופן משמעותי וגם משרתי המילואים יקבלו הטבות משמעותיות.

מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר אמר ביחס להסכם כי הוא מקדם את ההתעצמות הטכנולוגית של צה"ל ומערכת הביטחון: "מערכת הביטחון תוביל את ההתעצמות בעולמות הבינה המלאכותית, הרובוטיקה, האוטונומיות, האנרגיה והטכנולוגיות המפציעות בכללן. מפא"ת במשרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות יהיו הקטר למדינת ישראל והמתוצרים יהנה המשק הישראלי כולו".

הרמטכ"ל הנכנס, הרצי הלוי אמר כי "התקציב שסוכם יאפשר לצה"ל לממש ולתכנן תוכנית רב שנתית מותאמת לאתגרי הביטחון בשנים הקרובות לצד היכולת לשמר כח אדם איכותי, בדגש על מערכי הלחימה והקבע הצעיר". יצוין, כי הסיכום גם מהווה אבן דרך משמעותית בדרך לאישור תקציב המדינה בממשלה מחר בבוקר.

שר הבטחון גלנט אמר כי הוא "מברך על סיכום התר"ש המאפשר לקדם את הביטחון בתקופה עתירת אתגרים וסיכונים".