אירופה מתחמשת, והתעשיות הביטחוניות בישראל נהנות ממבול של עסקאות ענק

ביום שלישי השבוע הגיעה אליי הודעת דוברות על דברי שר החוץ אלי כהן בוועידת הנשיאים: "הייתי בקייב בשבוע שעבר. עדכנתי את הנשיא זלנסקי שישראל תתמוך השבוע בהחלטה באו"ם. (על גינוי רוסיה, ד"ז)… נסייע לאוקראינה במערכות הגנה מפני טילים שיש ברשותנו". האומנם מדובר בשינוי דרמטי במדיניות הישראלית? שיחה עם השר כהן הבהירה כי היה מדובר בטעות בניסוח ההודעה והוא מיהר להדגיש שאמר "מערכות התרעה". הרגישות הזו מעידה על הדילמה הישראלית בהתייחסות למלחמה, שבינתיים מסתכמת בישיבה על הגדר עם הטיה מסוימת לטובת אוקראינה.

● הסכם צה"ל והאוצר: השכר בקבע יעלה, השירות יקוצר ומה יקרה לפנסיות? | בלעדי
● "זמן של שינוי רדיקלי בלתי הפיך": פוטין מעניק גט מתלהם למערב | פרשנות

האינטרס הישראלי המובהק הוא לא להתעמת עם רוסיה בשל עומק אחיזתה בסוריה, ויכולתה להביא להגבלה, ולו חלקית, בפעילות צה"ל שם נגד איראן ושלוחיה. לכן סירבה ישראל לספק את אחד מהצרכים הכי חיוניים של אוקראינה, מערכות הגנה מפני טילים - גם לא להגנה על מוסדות אזרחיים ותשתיות. נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הזכיר מפורשות את מערכת "קלע דוד" של רפאל להגנה מפני טילים בנאום בוועידת מינכן: "אין לנו אלטרנטיבה מלבד להביס את גוליית… להיות דוד זה להחזיק בקלע כדי לנצח. עדיין אין לנו את 'קלע דוד' מישראל, אבל אני מאמין שזה עניין זמני בלבד".

מה שמשנה את המשוואה הוא הקשר המתהדק בין רוסיה לאיראן, המספקת למוסקבה מערכות נשק (עולם שהתהפך) ובעיקר כטב"מים לתקיפה מרחוק. במקביל, רוסיה מחריפה את התבטאויותיה נגד ישראל לאחר תקיפות בסוריה, כפי שקרה בימים האחרונים. רוסיה מסייעת לאיראן לבלום את החרפת העיצומים נגדה במועצת הביטחון של האו"ם ומוכרת לה בחזרה מערכות נשק מתקדמות, לרבות מערכות נגד תקיפות אוויריות. ולמרות הדברים הללו, בטווח הקרוב לא צפוי שינוי מדיניות דרמטי. גורם ישראלי בכיר אומר לנו כי ההחרפה מול איראן, לא מאפשרת בשלב הזה סיכון בהתנגדות רוסית ממשית לפעילות הישראלית.

איראן מתחזקת? סעודיה מתקרבת למערב

אבל להתקרבות בין רוסיה לאיראן יש השלכות פרט להתקדמות טהרן לעבר פצצה גרעינית: התחזקות האינטרס הסעודי להתקרבות לישראל, ולארצות־הברית. אומנם הפתיחות הסעודית החדשה לקשר כלכלי עם חברות ישראליות, שדווחה לפני כמה חודשים בגלובס, עדיין לא מיתרגמת לצעדים מדיניים בשטח, אבל התחום הביטחוני מביא תוצאות.

בחודשים האחרונים המגעים בין ישראל לסעודיה בקשר לאיום האיראני המתגבר, עלו מדרגה ויש להם גם נופך מדיני. לשיחות הביטחוניות שותפות מדינות נוספות כמו ארה"ב, ולפי פרסומים גם איחוד האמירויות, בחריין, מצרים ועוד. הברית האיראנית-רוסית היא הבסיס לדיונים. הסעודים רואים את החיבור האיראני־רוסי, המסייע לאיראן להתקדם בתוכנית לפצצה גרעינית, ומחפשים את קרבתם של הגורמים היחידים שיכולים למנוע את הפצצה, ישראל וארצות־הברית יחד.

אבל בציר הדיפלומטי־מדיני, היחסים בין ישראל לסעודיה נתקלים בקשיים רבים. הראשון והעיקרי שבהם הוא היחסים בין ממשל ביידן להנהגה הסעודית ובעיקר ליורש העצר מוחמד בין סלמאן. מאז צמצמה סעודיה את תפוקת הנפט, דווקא בתקופה בה ביידן היה צריך שהיא תגביר את התפוקה (ואפילו הגיע לסעודיה לשם כך), האמריקאים איימו בהקפאת עסקאת נשק, עצרו שיחות על עסקאות נוספות, ולבד מסוגיות ביטחוניות כמעט ולא נפגשים עם סעודים. גורם ישראלי בכיר אומר לגלובס כי בשלב הזה, בירושלים לא יכולים להסתכן בשינוי מדיניות לגבי המלחמה באירופה, העשוי להוביל להתנגדות רוסית ממשית לפעילות הישראלית הביטחונית נגד איראן.

אחד מהכיוונים העשויים לסייע בפלונטר הוא הרכש הביטחוני. הסעודים מעוניינים מאוד במערכות נשק והגנה ישראליות ואמריקאיות, ולגורמים הרלוונטים בישראל כבר הגיעו פניות ספציפיות לגבי מערכות הגנה מפני תקיפות כטב"מים וטילים. סעודיה עמדה בפני מתקפות כאלה מצד החות'ים בתימן, וגם מאיראן עצמה במתקפה הגדולה ב־2019.

המלחמה באוקראינה והתעשיות הביטחוניות

ישראל היא אחת מהיצואניות הגדולות בעולם במערכות ביטחוניות. זו כנראה הסיבה שהמלחמה באוקראינה סיפקה לתעשייה הישראלית גידול במכירות וזינוק בהתעניינות במערכות שלהן. רוב מדינות אירופה, שלאורך שנים הזניחו את צבאותיהם, הגדילו מאוד את תקציבי הביטחון שלהן, הן לחידוש מלאים והן למערכות חדשות. בראשן עומדת גרמניה שהודיעה כי תקצה 2% מהתמ"ג להוצאות ביטחון ובמקביל תקים קרן של 100 מיליארד אירו לחיזוק הצבא ולסגירת פערים. רכישה אחת מהותית ומעניינת במיוחד היא זו של מערכת "חץ 3" של התעשייה האווירית, על מערכת המכ"ם המתקדמת שלה מתוצרת אלתא. המכ"ם הזה אמור להיות מוצב בכמה מדינות באירופה ולספק מטריית התרעה מפני תקיפות טילים ממזרח. מדובר בעסקה של 2 מיליארד אירו הממתינה לאישור ארה"ב, השותפה במימון הפיתוח של המערכת.

זו לא העסקה היחידה שנחתמה בסיוע המלחמה. מאלביט מדווחים על ביקוש גובר מל"טים ומערכות לוחמה אלקטרונית, תקשורת ובקרה, מערכות ארטירליה ניידות, תותחים, רקטות ומשגרי רקטות. כך שוודיה רכשה מאלביט קרונות תקשוב ניידים, בסך של 48 מיליון דולר, פינלנד סגרה עסקת רקטות של 70 מיליון דולר ורומניה קנתה מל"ט טקטי, במחיר 410 מיליון דולר.

גם ברפאל מספרים על התעניינות גוברת. תא"ל (מיל) אריאל קארו, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי ברפאל, אומר לגלובס כי ההתעיינות מתמקדת בהגנה האווירית (כיפת ברזל, ספיידר, קלע דוד וכו'). לצד זאת, מככבים גם טילי הספייק של רפאל נגד טנקים והם כבר בשימוש ב־39 מדינות. לאחרונה רכשה פינלנד, הגובלת ברוסיה, את המערכות הללו, בעסקה בשווי של 224 מיליון אירו (כ־238 מיליון דולר). גם יוון אישרה לאחרונה רכישת מערכות ספייק ישראליות בעסקה הצפויה להגיע ל־335 מיליון אירו (כ־356 מיליון דולר). מערכת המיגון נגד טילים לטנקים של רפאל, "מעיל רוח", נמכרת בהיקפים גוברים, ואף הוקמה לצורך שיווקה באירופה חברה בינלאומית בשם "יורו טרופי".

זו רק ההתחלה של שיתוף הפעולה הביטחוני

השבוע מתקיימות באבו דאבי שתי תערוכות בינלאומיות לטכנולוגיה צבאית ואזרחית, NAVDEX ו־IDEX והתעשייה הביטחונית הישראלית מיוצגת שם בהרכב רחב. בביתן התעשייה האווירית מוצג בין השאר, כלי שיט בלתי מאויש ומכ"ם ימי - ALPHA. כלי שפותח בשיתוף החברה הממשלתית האמירתית אדג'. בתוך קצת יותר משנה מחתימת ההסכם בין החברות, נבנה כלי השיט הזה, המיועד בעיקר למשימות סיור ושליית מוקשים. מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אומר לגלובס כי סביר שחיל הים של האמירויות ירכוש כמה כלי שיט כאלה. לדבריו, זו רק ההתחלה של שיתוף הפעולה בין חברות משתי המדינות.

דוגמה לכך היא העסקה שסגרה לאחרונה אלביט. תמורת 53 מיליון דולר, חיל האוויר של איחוד האמירויות רכש מהחברה הישראלית מערכות מערכות הגנה מבוססות לייזר אינפרה אדום וכן מערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א) אוויריות עבור מטוסי תדלוק ותובלה. נשיא אלביט מערכות, בצלאל מכליס, אמר לגלובס כי איחוד האמירויות ומדינות אחרות באזור הן שווקים חדשים וחשובים עבור החברה. וכשהוא אומר "מדינות אחרות באזור", הוא מתייחס בעיקר לסעודיה, שכאמור כבר גיבשה רשימת הזמנות, ליום שאחרי הנורמליזציה.