אחרי אישור התקציב: הרפורמות שנכנסו ברגע האחרון – ואלה שנותרו בחוץ

16:53

לאחר אישור התקציב בממשלה, מתעסקים כעת השרים בשאלה מי קיבל למשרדו תוספות גדולות יותר - ומי נאלץ להתפשר ויתקשה לקיים את ההבטחות לבוחרים.

בין אלה שהתפשרו ניתן למנות את ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אתמול, עם תחילת ישיבת התקציב, עדיין התחייב נתניהו על הבטחתו הכלכלית המרכזית מקמפיין הבחירות, לחוקק חוק חינוך חינם לפעוטות בגילאי 0-3. יממה לאחר מכן, מה שנותר מההבטחה היא הטבות רק לגילאי 2-3, וגם כאן, מסתמן שהסבסוד הממשלתי להורים יהיה חלקי בלבד.

בניגוד להורים לפעוטות, שנותרו מחוץ לתקציב, הורים לנערים בני 12-18 כן יזכו להטבה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העביר תוספת נקודות זיכוי מס להורים עובדים לילדים בגיל אלה. מהלך זה מצטרף לתוספת נקודות הזיכוי להורים לילדים בני 6-12, שנקבעה על ידי הממשלה הקודמת ותוארך במסגרת התקציב החדש.

עם זאת, סימן שאלה מרחף כעת מעל עתידה של תוכנית אחרת של סמוטריץ', למאבק ביוקר המחייה דרך טיפול בריכוזיות בשוק המזון. הרפורמה, שהייתה אמורה להיות מהבולטות בחוק ההסדרים ונועדה להגביל את כוחם של יבואני המזון הבלעדיים, הושמטה מההודעות האחרונות של סמוטריץ' ומשרד האוצר. בשעות האחרונות לא משיבים באוצר מה עלה בגורלה של הרפורמה, אולם גורמים הבקיאים בפרטים אומרים כי ההגבלה העיקרית על היבואנים - הגבלה לזיכיון בלעדי אחד בלבד - אכן נפלה מן הפרק.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, התנגד כמעט עד לרגע האחרון להצעת התקציב שקיבל מהאוצר. בן גביר דרש תוספת של 14 מיליארד שקל לתקציב, באוצר הסכימו ל-5 מיליארד - ולבסוף התפשרו על כ-9 מיליארד שקל. בן-גביר דרש את הסכומים בעיקר להגדלת שכר השוטרים.

שר אחר בקואליציה שלא יצא מרוצה הוא חיים כץ, שר התיירות. במסגרת חוק ההסדרים מתכנן האוצר לבטל את הפטור ממע"מ לתיירים נכנסים. כ"ץ התנגד והחרים את הדיונים בטענה שהוא לא מוכן "להשתתף בהלווייה של המשרד שלו".

בתחום האנרגיה והתשתיות, נכנסו לתקציב ולחוק ההסדרים השקעות באנרגיה ירוקה, תחבורה חשמלית והסרת חסמים מפני פיתוח פרויקטים. למשל, חברת המים מקורות זכתה לתיקון שיאפשר לזרז קידום של פרויקטים באמצעות פטור משימוע על ידי הועדה המייעצת לשר האוצר (פטור שכבר קיים לחברות תשתית נוספות). לא ברור עד כמה שר האנרגיה, ישראל כ"ץ, מרוצה מהתקציבים שקיבל. באופן נדיר לכ"ץ, הוא לא צוטט בהודעות שהפיצו לשכתו ומשרד האנרגיה בנושא התקציב.

13:42

הממשלה אישרה היום (ו') בצהריים את תקציב המדינה לשנים 2023-2024, אחרי לילה ארוך של דיונים ומחלוקות שחלקן עדיין לא נפתרו. תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקל וב-2024 על כ-514 מיליארד שקל. 

במהלך הלילה נרשמו פיצוצים במגעים בין משרד האוצר לחלק מהמשרדים השונים, באשר לגובה התקציבים והסמכויות שיינתנו להם. לפי ההערכה, התקציב יעבור עוד שינויים משמעותיים בכנסת לפני האישור הסופי, בניסיון לגשר על הפערים בין האוצר לשרים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר עם אישור התקציב: "בתקציב המוצע אנחנו רואים לנגד עינינו את המעמסה הגדולה המונחת על כתפי אזרחי ישראל ועמלנו רבות כדי להיאבק ביוקר המחיה המקשה על כל אזרח ואזרחית בישראל. הגשנו תקציב מרוסן ואחראי ועמדנו במסגרות התקציב כפי שהצבנו לעצמנו, כנדרש בעת הזאת במים הסוערים של הכלכלה העולמית".

לדברי סמוטריץ', "התקציב הדו שנתי מוטה צמיחה ותשתיות וזה יסייע בעזרת השם לשמירה על התפתחותה של מדינת ישראל ותיחזוק יציבותה של הכלכלה הישראלית. בתקציב פנינו לכל שכבות האוכלוסיה - מהאוכלוסיות החלשות הדורשות סעד ותמיכה דרך מעמד הביניים החשוב כל כך לכלכלה הישראלית ועד לקטרי המשק הישראלי. בתקציב הקרוב יש בשורות חשובות לאזרחים הנאנקים תחת הנטל, ועם זאת הצבנו חזון שיחזק את האיתנות הפיננסית של מדינת ישראל".

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני מבקש להודות לשרות ולשרים, ולכל אלו שעזרו במאמץ, לצוותים המשפטיים ולצוותים המשרדיים. אבל מעל הכל ולפני הכל, לשר האוצר. הייתי בתפקיד הזה, זה לא תפקיד קל, ואתה עמדת בפרץ, כדי למנוע פריצה - וזה חשוב.

"אנחנו רוצים להראות שהמסורת שיצרנו כאן במדינת ישראל, של כלכלה חופשית עם אחריות פיסקאלית ומוניטרית, ותיאום בין הדברים, ועצמאות הבנק, אלו הדברים שעומדים לנו בכל עת, ובמיוחד בעת הזאת. אני חושב שהתקציב הזה עושה את זה, והוא עושה את זה גם על רקע נתוני מאקרו כלכליים מהטובים ביותר שאני זוכר בכל שנותיי בתפקיד. כלכלת ישראל חזקה, היא איתנה. עם התמיכה הגורפת הזאת של שרי הממשלה היום, היא חזקה יותר".

07:22 | הוויכוחים בממשלה נמשכו כל הלילה וההצבעה על התקציב מתעכבת

דיוני התקציב נמשכו בקדחתנות לאורך כל הלילה בין בכירי האוצר לבין שרי הממשלה ומנכ"לי המשרדים. השמש כבר זרחה מבעד לחלונות חדרי המשא ומתן במשכן הכנסת והצדדים עדיין לא הגיעו להסכמות הנדרשות לאישור תקציב המדינה. ההצבעה בממשלה על התקציב מתעכבת בשלב זה. היא צפויה להתקיים, לכל המוקדם, היום (ו') לקראת הצהריים.

● הרכבת מקריית שמונה לאילת נכנסה לתקציב. אבל האם יש כיסוי להבטחות? 
● הכלכלנית הראשית הזהירה מפני הרפורמה המשפטית - השרים התפרצו לדבריה 
● חברות הנדל"ן הממונפות הן הראשונות שנפגעות מהריבית והיחלשות השקל | ניתוח 

מאחוריהם של אנשי אגף תקציבים לילה סוער ועתיר מחלוקות במגעים התקציביים. ובמיוחד, מול השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שרת התחבורה מירי רגב, שר התיירות חיים כץ, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ומול מערכת הבריאות - שהלינו כולם על גובה התקציב שהוצע להם ודרשו להעלותו דרמטית. בשעה זו מנסים באוצר להגיע מול המשרדים להבנות של הרגע האחרון, כאשר הזמן המתקצר והעייפות המצטברת צפויים לתת את אותותיהם בחתירה לפשרות.

במהלך הישיבה אתמול נרשמו חילופי דברים בין שרי הממשלה לבין הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, שהזהירה מפני השלכות התוכנית לשינוי מערכת המשפט. גרינברג סקרה בפני חברי הממשלה את הסיכונים הפנימיים לכלכלת ישראל: ההסכמים הקואליציוניים, הסכמי השכר לעובדי המגזר הציבורי שייחתמו מול ההסתדרות - והרפורמה המשפטית. "זה יכול להתגלגל כמו כדור שלג, אני לא יודעת כמה זה ייפגע, יש סכנה משמעותית", אמרה גרינברג לראש הממשלה והשרים.

בתגובה לדבריה של גרינברג התפתח דיון סוער בחדר. שר המשפטים, יריב לוין, שמוביל את הרפורמה, קבל על דבריה של גרינברג. לשיחה בנושא הצטרפו שר הכלכלה ניר ברקת וכן שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הממונה על הכלכלנית הראשית, שנחשב לתומך בולט של הרפורמה.