האינפלציה בארה"ב מתחממת, וגלי ההדף יורגשו גם בישראל. בסוף השבוע פורסמו נתוני מדד הוצאות הצריכה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על הפד. בניגוד לתחזיות, האינפלציה בארה"ב לא יורדת - להפך: המדד עלה בחודש לינואר לקצב שנתי של 5.4% לעומת 5.3% בדצמבר. גם במבט קצר טווח היה מדובר בהפתעה לרעה, כאשר נרשמה עלייה חודשית של 0.6% (לעומת צפי לעלייה של 0.4% ואחרי עלייה חודשית של 0.3% "בלבד" בדצמבר).
● הערב הגרוע ביותר בוול סטריט השנה: למה זה קרה ומה צפוי הלאה | ניתוח
● האמריקאים משלמים יותר על דיור, דלק ומזון: מאחורי האטת הירידה באינפלציה
● לאיזו רמה תגיע ריבית הפד: נתוני האינפלציה מכניסים את השוק לכוננות | ניתוח
נתון זה מצטרף לנתוני דוח התעסוקה האחרון, שעקפו דרמטית את התחזיות, ולמדד המחירים לצרכן שפורסם לפני כשבועיים וגם היה גבוה מהצפי המוקדם. כעת, נראה כי גם בוול סטריט מבינים שהריבית תמשיך לעלות בעקבות הנתונים. עיתון הפייננשל טיימס הבריטי כותב שהתחזית למרץ הקרוב היא העלאה נוספת של חצי אחוז לרמה של 5%-5.25%. התחזיות לרמת הריבית הסופית עלו גם הן ועומדות על שיעור של 5.28% בסוף שנת 2023.
התחזית להעלאת הריבית האמריקאית באה בקשר ישיר למשק הישראלי. עליית הריבית מעלה את שער הדולר אל מול סל המטבעות הזרים ובכך תחליש את שער החליפין של השקל, וזאת מעבר להיחלשותו בתקופה האחרונה ברקע החששות מהרפורמה המשפטית.
היחלשות השקל תעכב את התקררות האינפלציה בארץ
התחזקות הדולר בעקבות השינוי בתחזיות הבנק האמריקאי עלולה להקפיץ את מדד המחירים בישראל, שכן היא מגדילה את הוצאות היבוא של ישראל ובהתאם את הוצאות משק הבית על מוצרים מיובאים. כתוצאה מכך, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון עתיד להמשיך להעלות את הריבית גם בפעימות הקרובות. רק בשבוע שעבר עלתה הריבית במשחק בפעם השמינית ברציפות, לרמה של 4.25%.
ההיחלשות של השקל בתקופה האחרונה לא נותנת מנוח לבנק ישראל. בחודש האחרון בלבד צנח המטבע המקומי בכ-9% ביחס לדולר, ובסך-הכול הוא נמוך בכ-4% מרמתו מול הדולר בתחילת השנה. אמנם, לבנק ישראל יש דרכים אחרות על מנת לייצב את השקל והוא לא חייב בשל כך להעלות את הריבית, אך גורמים בשוק מעריכים שהבנק לא יתערב בשוק המט"ח לאור ההבנה שהתנודתיות בשוק נובעות ממקורות חיצוניים.
גם שוק העבודה ההדוק ממשיך להוות מטרד בהחלטות הריבית של הבנק. נראה שברוב העולם הביקוש לעובדים גבוה יותר מאשר מחפשי העבודה, וביקוש יתר לצד רמות תעסוקה גבוהות גורמים ללחץ כלפי מעלה בשכר - וכתוצאה ישירה מכך מביאים להמשך עליות המחירים.
ככה נראית אינפלציה דביקה?
האינפלציה בישראל החלה לעלות מעבר לטווח של בנק ישראל (כ-3%) בתחילת 2022 ומאז לא התמתנה. החלטות הבנק הקודמות אופיינו באמירות ניציות בציון שוק העבודה ההדוק ולאחרונה גם תנודתיות יתר בשוק המט"ח, גורמים המערערים את ירידת האינפלציה.
בעקבות עליית האינפלציה והתחייבות בנק ישראל לייצב את המחירים, החל הבנק והעומד בראשו להעלות את הריבית באפריל 2022, מאז כאמור בוצעו כבר שמונה העלאות בשיעורים שונים, חלקן הגדול בשיעורים אגרסיביים שנעו בין 0.5% ל-0.75%, בתקווה שהריבית הגבוהה - שהגיעה לרמה שלא נראתה מאז משבר 2008 - תצנן את המשק ותחליש את עליות המחירים. למרות זאת, האינפלציה לאורך 2022 המשיכה לנסוק.
על פי מדד המחירים לצרכן שפורסם לפני פחות משבועיים, האינפלציה בישראל ממשיכה לטפס גם בעת הזו ובינואר הגיעה לשיעור של 5.4%, עלייה של 0.3% לעומת ינואר 2022. נראה כי האינפלציה הנוכחית דביקה ביותר, כלומר הרגישות של האינפלציה להעלאות הריבית נמוכה ויש צורך בצעדים מוניטריים משמעותיים בשביל להקטין אותה. הוועדה המוניטרית שמחליטה על צעדי בנק ישראל ככל הנראה תמשיך בהעלאות הריבית, זאת עד שנראה שהמאבק באינפלציה נושא פרי והמחירים יתקררו.
בשיחה עם כלכלנים בכירים בשוק המקומי אנו למדים על ציפיות השוק להתנהגות בנק ישראל בזמן הקרוב. מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, אמר לגלובס כי ניתוחו מראה שהעלייה החדה במדדים בארה"ב, נתוני התעסוקה החיוביים והחשש כי האינפלציה תיוותר דביקה, "הובילו לעלייה בציפיות השוק לריבית גבוהה יותר ממה שנאמד בתחילת החודש. בישראל, מספר גורמים בהם העלייה החדה בליבת אינפלציית השירותים, שוק העבודה ההדוק, פיחות השקל, העלייה החדה בציפיות האינפלציה וההתבטאויות ה'ניציות' של בכירי בנק ישראל לאחר החלטת הריבית האחרונה, תומכים כולם בהמשך העלאת ריבית הבנק. אנו מעריכים, לעת עתה, כי הבנק יעלה את הריבית בכ-0.25%-0.50% בפגישה הקרובה", מציין שפריר.
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מתייחס לחשיבות ההשפעה הגלובלית על ישראל. הוא מוסר שהנתונים הכלכליים בעולם משתפרים, אך לשיפור מתלווה האינפלציה שמסרבת להיכנע וגורמת לעלייה מהירה בתחזיות הריבית גם בישראל. "העלייה בתחזיות בעולם מוצדקת להערכתנו. אנו רואים כי הצמיחה העולמית משתפרת, אולם היא הייתה משמחת אלמלא האינפלציה שהתלוותה אליה", הוא אומר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.