"אנחנו מתקדמים בצעדים בתחום החינוך, החל מהמחויבות שלנו לתוכנית חינוך חינם לגילאי 0־3. השלב הראשון לגילאי 2־3 יוצא לדרך", צייץ ראש הממשלה נתניהו בחשבון הטוויטר שלו לאחר אישור התקציב בממשלה. אבל בפועל, אף אחד לא יודע איך ייראה המודל, האם ההבטחה ל"חינם" תהיה רלוונטית אפילו לגילאי 2־3, ומה תהיה העלות למדינה.
● באוצר מנחיתים מכה על הפנסיות. ואיך מגיבים בהסתדרות? | ניתוח
● תיק "סולידי" עם תשואה של יותר מ-6%: האפשרויות שנוצרות מהירידות באג"ח | ניתוח
● הסעיף בתקציב שיעלה לעיריית תל אביב עשרות מיליוני שקלים בשנה
על פי גורמים באוצר, למרות שהתקציב טכנית אושר בממשלה, החלק של סבסוד הפעוטונים מגיל 2־3 תלוי באוויר. בעוד שהתקבלה הסכמה עקרונית על סבסוד בסדר גודל של 1,800 שקל בחודש לפעוט (מתוך כ־2,350 שקל בחודש שהפעוטונים צפויים לעלות בשנה הבאה), המודל עצמו ואופי הסבסוד רחוק מהסכמה: כיצד יתבצע מבחן ההכנסה? האם הוא יכלול מיצוי כושר תעסוקה ואיך? האם יהיו גם נקודות זיכוי ומס הכנסה שלילי? האם יהיו ואוצ'רים עד שעת הצהרון בגנים פרטיים? כל אלו שאלות שכרגע אין להן תשובה.
זו אחת הסיבות שלמרות שהתקציב אושר בממשלה כבר ביום שישי האחרון, מסמכי התקציב הרשמיים עוד לא פורסמו לציבור. איש אינו יודע מה תהיה העלות ומה יהיה המודל, ולדבר השפעה ניכרת על ההתכנסות התקציבית ששר האוצר סמוטריץ' מעוניין בה.
גם העלות של התוכנית הפשוטה אינה ידועה
אלא שלא רק שפרטי התוכניות הזו אינם ידועים, גם העלות של התוכנית הפשוטה־לכאורה, של פעוטונים חינם מגיל 0־3, לא ברורה כלל. נתניהו הצהיר לפני הבחירות בוועידת ישראל לעסקים של גלובס שהעלות של פעוטונים חינם היא 6 מיליארד שקל בשנה. אך מהערכות גורמי מקצוע וגופי מחקר כלכליים שאספנו המספרים נעים בין 8 מיליארד ל־32 מיליארד. למה למרות הקונצנזוס הפוליטי על פעוטונים בחינם, אין קונצנזוס כלכלי על העלות לציבור? למה אף אחד לא באמת יודע כמה זה יעלה?
הציוץ של נתניהו לאחר אישור התקציב בממשלה
אחד המקורות שמשפיעים על הפערים הוא ספירת הילדים. כמה ילדים יש בגילאים הרלוונטיים? על פי הממ"מ (מרכז המחקר והמידע של הכנסת), בשנת 2016 היו 425,000 פעוטות בני 0־3. הלמ"ס לעומת זאת מציינים שבאותה תקופה היו בישראל 534,000 פעוטות. כלומר, פער של יותר ממאה אלף ילדים.
בנוסף, יש לציין שאלו לא העלויות היחידות של המהלך. החלת פעוטונים חינם לכל ילדי וילדות ישראל תדרוש העסקת כמות אדירה של מטפלות נוספות. אם נשמור על התקינה הנוכחית (בין 6 ל־11 פעוטות למטפלת) יהיה צורך במעל 67,000 מטפלות. וכמובן - עוד מנהלות ומבשלות.
הגדלה כוח האדם תדרוש העלאה של השכר הנמוך שמטפלות מרוויחות היום, שעומד על כ־8,300 שקל בחודש. כדי לגייס את הכמות הנדרשת, יידרש שכר גבוה עוד יותר. כמה? גם כאן יש מספר חישובים שונים שנעים בין 350 מיליון שקל ל־2.7 מיליארד שקל.
חינוך חינם: השאלות שנותרו פתוחות
מבחני הכנסה וכושר תעסוקה
האם ההטבה תהיה שטוחה, או בהתאם למבחן הכנסה? האם היא תדרוש מיצוי כושר תעסוקה?
הטבות מס ומס הכנסה שלילי
כצעד משלים לרפורמה, מוצע להציע הטבות מס ומס הכנסה שלילי. אבל כמה?
עלות הסבסוד לתקציב המדינה
עוד לא ברור כמה תעלה התוכנית ומה היא תדרוש ברמה התקציבית
פורום קהלת לכלכלה ניסה להעריך פרמטר נוסף - איכות החינוך ומעבר ליחס פעוטות־מטפלות בהתאם להמלצת ה־OECD. המלצותיהם נעות בין יחס של 4־6 פעוטות למטפלת (בהתאם לגיל) ליחס של 3־4 פעוטות למטפלת. בשביל הסטנדרט הראשון נידרש להביא מעל 106 אלף מטפלות לפעוטונים, ובשביל הסטנדרט המחמיר נידרש ללא פחות מ־167 אלף מטפלות - מעל 4% מכלל כוח העבודה בישראל.
כל הרחבת תקינה תדרוש תוספות שכר נוספות, כדי לגייס את הכמות הנדרשת של כוח האדם. על פי חישוב קהלת, יחס של 4־6 ילדים למטפלת, יחד עם העלאת שכר מתונה של 10% בלבד יעלה לנו 20 מיליארד שקל בשנה. ויחס של 3־4 ילדים למטפלת, עם העלאת שכר של 25% יביא אותנו להוצאה אדירה של 32 מיליארד שקל בשנה. זו ההערכה הנרחבת ביותר לעלות הנדרשת.
בין קרן כצנלסון לפורום קהלת
בעוד שפורום קהלת מביא נתונים אלה כדי לטעון שיהיה קשה לממן יוזמה כזאת, בקרן ברל כצנלסון דווקא תומכים בפעוטונים חינם - ומביאים תחשיב לעלויות הפרויקט. אך גם הם מוצאים שהעלות גבוהה למדי: 14.7 מיליארד שקל בשנה, כולל שיפור תנאים מסוים והתכנסות ליחס תקינה גבוה יותר.
עם זאת, בקרן ברל כצנלסון לא אומרים כמה התנאים ישופרו, והאם זה יהיה מספיק כדי לגייס את כמות המטפלות הנדרשת. בשל העלות השוטפת האדירה, בקרן ברל כצנלסון ממליצים לפרוס את המדיניות על פני למעלה מעשור, כך שהגישה החינמית המלאה תהיה זמינה ב־2035.
פער נוסף בחישובים עוסק בשאלה כמה ילדים יירשמו בפועל לפעוטונים: לטענת קהלת, מדובר על כ־457 אלף ילדים שיירשמו לפעוטונים. על פי קרן ברל כצנלסון, מדובר ב־245 אלף ילדים בלבד - כחצי מכמות הפעוטות בגילאים הרלוונטיים. ומה יקרה בפועל? איש לא יודע. ההשלכות התקציביות, כמובן, אדירות.
בנוסף, ישנן עלויות בינוי הנדרשות לצורך הרחבה דרמטית של המעונות. סדרי הגודל עומדים על עשרות מיליארדים הוצאה חד פעמית, ועוד מיליארדים בהוצאה שוטפת על המשך הבנייה עם גידול האוכלוסייה. כיום, פעוטונים פרטיים מצויים בעיקר בבתים פרטיים או בחצרות שהוסבו לצורך כך, ונטישתם לצורך בניית פעוטונים של משרד החינוך תדרוש הוצאה ניכרת לאורך זמן. ניתן לצמצם הוצאה דרמטית זאת על ידי שימוש בתשתית הקיימת, למשל על ידי חלוקת שוברים לניצול בפעוטונים הפרטיים הקיימים. אבל באוצר רומזים שזה כנראה לא יקרה.
אפילו אחרי האישור, מדובר בחורים בנתונים
שתי הערכות נוספות, אחת של נתניהו שנאמרה בוועידת העסקים, ואחת של האוצר - פורסמו ללא תחשיב. נתניהו ציטט מספר של 6 מיליארד שקל בשנה, ולמרות פניות לסביבתו - לא התקבל תחשיב. הערכת האוצר פורסמה בלי תחשיב כמספר של 20 מיליארד שקל בשנה. מספר זה נמצא בין ההערכה של קרן ברל כצנלסון לזה של קהלת, וכנראה תלוי מאוד בהנחות היסוד שמשתמשים בהן.
הפערים בין ההערכות אדירים, ורגישים מאוד להנחות היסוד: כמה ילדים יהיו במערכת? מה יהיה שכר המטפלות? על כמה תעמוד התקינה ביחס בין פעוטות למטפלת? כמה בינוי יידרש? בכל מקרה, מדובר בהוצאה אדירה. זו כנראה הסיבה שבממשלה החליטו לצמצם את התוכנית לגילאי 2־3 בלבד, ולסבסד באופן חלקי (בלי "חינם"). אבל כמה תעלה התוכנית הנוכחית? אפילו היום, אחרי אישור התקציב בממשלה, מדובר עדיין בחורים בנתונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
