הסעיף בתקציב שיעלה לעיריית תל אביב עשרות מיליוני שקלים בשנה

ראשי הרשויות המקומיות החזקות במדינה, ובראשם ראש העיר תל אביב רון חולדאי, זועמים על היוזמה של הממשלה להקמת "קרן הארנונה". הקרן שצפויה לקום כחלק מחוק ההסדרים נועדה לתמרץ רשויות מקומיות לתמוך בבנייה למגורים, אבל היא כרוכה בנגיסה משמעותית בהכנסות של הערים העשירות במדינה.

● לקראת צניחה במחירי הדירות? "אם הייתה בועה, היא הייתה מתפוצצת" 
● פעוטונים חינם לגילאי 2־3? אף אחד לא יודע כמה זה יעלה 
● באוצר מנחיתים מכה על הפנסיות. ואיך מגיבים בהסתדרות? | ניתוח

קרן הארנונה אמורה להעניק לרשויות המקומיות מענק בסך 1,500 שקל על כל היתר לבניית יחידת דיור, בניסיון להפוך את הבנייה למגורים למשתלמת יותר עבורן. אז למה ראשי הרשויות מתנגדים? בגלל המקור התקציבי של הקרן, שאמור להגיע מהרשויות עצמן. החל משנת 2024 הרשויות יידרשו להפריש לקרן חלק מסוים מההכנסות שלהם מארנונה שלא למגורים (בעיקר ארנונה לעסקים). ההפרשות לקרן ייקבעו לכל רשות לפי מנגנון של מדרגות הכנסה כך שהעיריות העשירות ביותר גם ישלמו יותר, ובפרט עיריות עמוסות בעסקים ובנייני משרדים כמו תל אביב.

העיריות העשירות ישלמו הרבה יותר

המנגנון המתואר בחוק קובע פער משמעותי בין ההפרשות של עיריות עם הכנסות גבוהות לבין עיריות עם הכנסות נמוכות. כך למשל, ערים שבהן ההכנסה מארנונה שאינה למגורים עמדה על יותר מ־2,000 שקל לנפש יידרשו להפריש 49% מהכנסותיהן החל משנת 2024. לעומתן, הרשויות בהן ההכנסה עומדת על פחות מ־500 שקל לנפש, יפרישו רק 10% מהגידול. החוק מחייב רשויות שהכנסותיהן מארנונה שלא למגורים גבוהות יותר, הפרשה גדולה משמעותית - שוודאי תתפח ככל שנתרחק משנת 2022, שכן זו השנה שלפיה ייקבע ההפרש בכל שנה.

"לא ניתן לאף אחד להחליש אותנו"

התוצאה, עבור עיריית תל אביב למשל, היא עשרות מיליוני שקלים שייגרעו מהכנסותיה מדי שנה. נתוני 2022 עדיין לא פורסמו, אך בהתבסס על הגידול בהכנסות מארנונה שלא למגורים בשנים 2017־2018, מדובר על הפרשות בסכום של כ־42 מיליון שקל. כשמודדים את השנים 2018־2019, מגיעים להפרשות בסך כ־20 מיליון שקל, ואלה הערכות חסר.

אבל למרות המטרה לצמצם את הפערים בין הרשויות המקומיות ולפתור את מודל הארנונה שהפך עם השנים לתמריץ שלילי לבנייה למגורים, בשלטון המקומי זועמים. מרכז השלטון המקומי כבר נקט צעדי מחאה נגד השינויים הכלולים בתקציב ובחוק ההסדרים, כולל שביתה בת יום אחד בשבוע שעבר, והוא דורש לבטל את קרן הארנונה.

אחד המתנגדים המרכזיים לקרן, כאמור, הוא באופן טבעי ראש עיריית תל אביב־יפו, רון חולדאי. בדברים שאמר היום הוא מגדיר את הסעיף "הרסני", וטוען: "המדינה מנסה באגרסיביות להחליש את כוחה של עיריית תל אביב־יפו, המתנהלת שנים ארוכות בצורה מסודרת ואחראית. העירייה ותושביה תורמים למשק בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, ובשונה מהמדינה, אנו מעמידים תקציב שנתי שמשרת את התושב ומספק לו שירותים ברמה הכי גבוהה, בכל תחומי החיים.

"אני מכבד את הרצון של המדינה לעזור לערים אחרות חלשות יותר. עשו זאת! אתם מוזמנים להתקשר אליי, יש לי הרבה עצות ורעיונות. אך מה ההיגיון לעשות זאת תוך פגיעה קשה בערים שכרגע יש בהן יציבות כלכלית מבורכת? העירייה בראשותי תילחם בכך בכל הכוח. לא ניתן לאף אחד להחליש אותנו, בטח כשמעורבים בכך שיקולים קואליציוניים. תנו לנו לעבוד כמו שאנחנו יודעים. תנו לנו עצמאות ניהולית. תנו לנו לשמור על האינטרסים של כלל התושבות והתושבים שלנו, חזקים וחלשים כאחד".

נציין כי בדברי ההסבר לחוק נכתב על ידי אנשי האוצר כי קרן הארנונה אינה עניין חדש, וכי מדובר במודל הנהוג במקומות רבים בעולם: "מסקירה בינלאומית שערכה המועצה הלאומית לכלכלה עולה כי מדינות רבות ברחבי העולם יצרו מנגנוני חלוקה מחדש של הכנסות מארנונה, ובפרט ארנונה עסקית, ובהן בריטניה, ארצות הברית, אירלנד, דרום קוריאה ושוודיה, לצורך צמצום פערים כלכליים ותיקון תמריצים ברשויות המקומיות".