חוק הסדרים מרוכך: הדרך של רשתות המזון לעקוף את הממונה

הנוסח המתוקן של חוק ההסדרים, שהוצג בסוף השבוע, הציג גרסה מרוככת של המהלכים בענף המזון. זאת הן בוויתור על הגבלת כוחם של היבואנים הגדולים, והן בכל הנוגע לפתיחת סניפים גדולים של רשתות המזון הגדולות באזורים ריכוזיים (אזורים שבהם נתח המכירות של הרשת גבוה מ־30%).

כך, אם בנוסח הקודם נדרש כי 60% מהיקף המכירות של הרשת יורכבו מספקים קטנים, בנוסח החדש הדרישה ירדה ל־55%, כשבכל שנה יעלה ההיקף באחוז אחד. המשמעות: רשת שתרצה לפתוח סניף ששטחו מעל 250 מ"ר באזור שבו כבר יש לה נוכחות שולטת, לא תצטרך לבקש את אישור הממונה על התחרות, במקרה שהיקף המכירות של הספקים הקטנים אצלה עומד על לפחות 55%.

● פגיעה של מאות שקלים לכל חוסך: באוצר מנחיתים מכה על הפנסיות. ואיך מגיבים בהסתדרות? 
● הסעיף בתקציב שיעלה לעיריית תל אביב עשרות מיליוני שקלים בשנה

לכאורה, הסעיף המתוקן נועד להשפיע על הרשתות הגדולות, ובראשן שופרסל, לסייע לספקים הקטנים ולהוריד את יוקר המחיה. אלא שהחוק מתייחס רק לפתיחת סניפים גדולים, בעוד שבשוק הישראלי המגמה הפוכה: בשנתיים האחרונות רשתות המזון נוטות יותר ויותר לפתוח סניפים קטנים במיקומים עירוניים, שלרוב גם רווחיים יותר לרשת ויקרים יותר לצרכנים. אם ניקח כדוגמה את קמעונאית המזון הגדולה בישראל, שופרסל, הרי שבשנה האחרונה היא פתחה יותר סניפי אקספרס, וסגרה יותר סניפי שופרסל דיל.

המותג הפרטי יתחזק

נקודה נוספת היא שחלקם של הספקים הקטנים במכירות יצטרך, לפי התיקון, לעמוד על 55% - שיעור שקשה להגיע אליו בלי המותג הפרטי. לכן, לפי גורמים בענף, נוח לספקים הקטנים להצטרף לנבחרת המותג הפרטי של רשת שתעזור תקציבית, על־מנת שיצליחו לספק את הכמויות הנדרשות למספר גדול של סניפים.

בשופרסל עומד נתח המותג הפרטי על 27%, אצל רמי לוי הוא עומד על כ־22.5%, וגם יוחננוף מרחיב את פעילות המותג הפרטי. "לכאורה הסיבה לסעיף היא שהמטרה היא לעודד ספקים קטנים, אבל בפועל זה יחזק את מי שיש לו מותג פרטי גדול ומפותח", טוען גורם בענף.

יינות ביתן, למשל, שצפויה להשיק את עצמה מחדש כרשת קרפור, תמכור אלפי מוצרים של המותג הצרפתי. ייתכן כי הסעיף יועיל גם לה לפתוח את 170 החנויות שהצהירה כי היא מתכוונת להפעיל עד 2024.