אישור התקציב: האם באוצר בכלל הבינו את החזון של הממשלה החדשה?

ערפל חריג עדיין אופף את התקציב שאושר בממשלה. עצם הליך האישור הכאוטי הוא יוצא דופן בפני עצמו, אבל מעבר אליו, יש (לפחות) שתי נקודות שראוי להתעכב עליהן. הראשונה היא האזהרות אותן השמיעו בישיבה נגיד בנק ישראל אמיר ירון והכלכלנית הראשית שירה גרינברג. אחרי שטף ההתראות הבלתי פוסק בשבועות האחרונים מכל כיוון, ואחרי ששער הדולר טיפס עוד, האזהרות שלהם עשויות להישמע כעוד מאותו דבר.

● שרים שמצביעים מבלי לדעת על מה, ושינויים בחטף: כך אושר התקציב החדש | ניתוח
● ירידות חדות באג"ח ובמניות: מה אומר מדד הדופק על מצב המשק? 

ובכל זאת צריך להדגיש: הכלכלנית הראשית, שעוד טרם הישיבה פרסמה מסמך ובו אזהרה מפני השפעות המהפכה המשפטית, הזהירה את חברי הממשלה מפני "כדור שלג מתגלגל" ו"סכנה משמעותית". גם הנגיד הזכיר את הצורך "לבסס את אמון השווקים, שבאופיים מתנהגים לפעמים בצורה לא ליניארית" - כלומר עשויים להגיב בתנודות קיצוניות להתפתחויות. העובדה ששניהם בחרו להזהיר את השרים מלמדת על כך שהם מזהים סיכונים שמחייבים התייחסות, והעובדה ששר המשפטים יריב לוין, כך על פי הדיווחים, קבל על דבריה של גרינברג, לא מרגיעה במיוחד.

פער שרחוק מלהיסגר

בישיבת הוצגה גם מצגת התוכנית הכלכלית של אגף התקציבים, המדברת על מטרת־על: "העלאת רמת החיים של אזרחי ישראל". במצגת, אפשר היה למצוא נושאים מוכרים, כמו יוקר המחיה, הדמוגרפיה, והצורך להגבר את פריון העבודה.

כמו שמפרטים באוצר, בעשורים האחרונים נרשמה עלייה בהשתתפות בעבודה, ואיתה גם צמצום באי השוויון בהכנסות. אבל עדיין, למרות הנתונים, הפערים עומדים בעינם: "ישראל לא מצליחה לסגור את הפער ברמת החיים מול המדינות המפותחות". את רמת החיים מודדים באוצר באמצעות תוצר לנפש, שאכן עולה. אבל הוא עולה גם מעבר לים, והפער בין ישראל לכלכלות המערב הגדולות, מדינות ה־G7, נותר בעינו.

האם יש סיבה לחשוב שהפער הזה ייסגר? לכאורה, בזה עוסקת התוכנית של האוצר. אבל האם באמת אפשר לקוות שהפריון לנפש ישתפר, כאשר הממשלה מוותרת על לימודי ליבה במגזר החרדי? הרכב האוכלוסייה בישראל משתנה, מזכירה המצגת, וב־2040 חלקם של החרדים יעמוד על 20% מהאוכלוסייה. אבל המגמה הנוכחית היא סטגנציה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים. נכון, בחוק ההסדרים יש תוכנית להגדלת מספר הסטודנטים ושיפור איכות הלימודים בקרב גברים מהמגזר החרדי, אבל קשה להאמין שמשם תבוא הבשורה.

באוצר מדברים גם על הגודש בכבישים, ואומנם הממשלה ממשיכה לקדם את המטרו, אבל מס הנסועה כבר נשר מתוכניות האוצר, וכך גם רשויות התחבורה המטרופוליניות. ולקינוח, באוצר מדברים על ייעול המגזר הציבורי והפחתת הבירוקרטיה. איך זה מתכתב עם החלשת היועצים המשפטיים, או ניסיונות למנות מקורב פוליטי לראשות הלמ"ס? לא ברור.

אפשר להמשיך. אבל עלעול במצגת של האוצר מותיר תחושה כאילו יש כאן חוסר סנכרון בין מטרת־העל שהאוצר מכוון אליה - הרצון לסגור את הפער מול המערב, לבין הנתיב שהממשלה בוחרת בפועל.

ויש גם עוד פירוש אפשרי: בעוד שגרינברג מתריעה על הסכנות של המהפכה המשפטית, באגף התקציבים בחרו פשוט להראות את האתגרים של המצב הנוכחי, ולתת למצגת לדבר.