הבנקים זכו במהלך השנה האחרונה, מאז החלו העלאות הריבית, לביקורת נוקבת על כך שהתמהמהו לגלגל את העלאות הריבית של בנק ישראל לפיקדונות. נתונים שחשף היום (ב') המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, בפני ועדת הכספים של הכנסת מגלה עד כמה אמיתית הטענה הזו, בעיקר באשר לפיקדונות קצרי הטווח בהם נמצא רוב הכסף של הציבור, וכך גם בכל הנוגע לפיקדונות בריבית המשתנה.
● פגיעה של מאות שקלים לכל חוסך: באוצר מנחיתים מכה על הפנסיות. ואיך מגיבים בהסתדרות? | ניתוח
● תיק "סולידי" עם תשואה של יותר מ-6%: האפשרויות שנוצרות מהירידות באג"ח
המפקח על הבנקים הציג בפתח הדיון התייחסות לעליית ריבית בנק ישראל לעומת הריבית שמעניקים הבנקים ללקוחותיהם על פיקדונות. כך, בהשוואה בין השינוי בריבית בנק ישראל לריביות על פיקדונות משקי הבית מינואר 2022 עד דצמבר 2022: השינוי בריבית הקבועה בפיקדונות משקי הבית בריבית קבועה עומד על 2.8%, ובריבית המשתנה על 2.14% לעומת 3.15% בריבית בנק ישראל. יש לציין כי מדובר על פיקדונות למי שיסגור את הכסף לשנה שלמה. בדצמבר האחרון עמדה הריבית הממוצעת בפיקדונות לעד שלושה חודשים על 1.54% בלבד ובנתונים שפורסמו השבוע לגבי חודש ינואר לא נרשמה עלייה משמעותית.
עוד הציג אבידן כי עיקר הגלגול לפיקדונות הינו לפיקדונות בריבית קבועה. לפי המצגת של הפיקוח על הבנקים, נכון לדצמבר 2022, כ-89% מהעלאת הריבית גולגלה לפיקדונות בריבית קבועה, כאשר בחודשים ספטמבר ואוקטובר השיעורים עמדו אף על 109% ו-100%, בהתאמה. לדברי אבידן, שיעור "גלגול" עליית ריבית בנק ישראל לריבית פיקדונות משקי הבית במהלך 2022 עומדת בממוצע על 89%, בדומה לבריטניה וגבוה משמעותית מגוש האירו (41%), וארה"ב (27%).
באשר לפיקדונות בריבית משתנה, כאן הנתונים מרשימים הרבה פחות. בחודשים דצמבר ונובמבר עמד שיעור גלגול הריבית על 68% בלבד, כאשר מדובר בחודשים עם השיעור הגבוה ביותר למעט מאי.
"הגלגול לפיקדונות בריבית משתנה הוא איטי יותר"
לדברי המפקח, הגלגול בתחילת תקופת העלאת הריבית ארך זמן ארוך יותר, "אבל היום רואים ששיעור הגלגול כמעט ברמה מלאה". הוא הוסיף כי "העלייה בריבית בנק ישראל גולגלה כמעט במלואה לפיקדונות בריבית קבועה, כאשר הגלגול לפיקדונות בריבית משתנה איטי יותר וחלקי".
מהנתונים שהציג אבידן עולה כי כאשר מחברים את שני סוגי הפיקדונות - בריבית קבועה או משתנה, עולה כי כ-84% מעליות הריבית גולגלו לפיקדונות במשוקלל בחודש דצמבר. עם זאת, מדובר בירידה לעומת החודשים הקודמים, כשהשיא היה בחודש ספטמבר עם גלגול של 98% מהריבית של בנק ישראל.
בהמשך הוא הוסיף כי בחינת ההתנהגות או התפתחות ביצועי הפיקדונות מגלה כי ביחס לינואר 2022 היקף הפיקדונות בריבית קבועה עלה פי 2.66% ובריבית משתנה פי 1.46% כך שהציבור מעדיף באופן ניכר את הביטחון שיש בפיקדונות בריבית קבועה.
לפי אבידן, הציבור מבין כי לאור תנאי השוק וההצעות מהבנקים, עדיף לו לנייד את הכספים מהעו"ש שאינו נושא ריבית לפיקדונות נושאי הריבית. בהתאם, משקל העו"ש בסך פיקדונות הציבור החל לרדת והוא עמד בדצמבר האחרון על 40% לעומת 48% בדצמבר 2021. בסך-הכול חל גידול של כ-170 מיליארד שקל בפיקדונות נושאי הריבית בין דצמבר 2021 לדצמבר 2022.
על הדברים העירו חברי הכנסת כי יש לשים דגש על מהו היקף הכסף שזוכה לריבית ולכך שהתקופה הנדרשת כדי ליהנות מהריבית הינה סגירת הכספים לתקופה ארוכה, כאשר פיקדונות לזמן קצר זוכים לריבית נמוכה משמעותית מצד הבנקים, שעה שלזוגות צעירים אין היקפי כסף גדולים ולא אפשרות לסגור כספים לתקופה כה ארוכה.
המפקח השיב על הדברים כי פיקדונות לזמן קצר בד"כ נושאים ריבית נמוכה יותר מפיקדונות לזמן ארוך, וכי בד"כ כמה שהפיקדון גבוה יותר כך יהיה שיעור גבוה יותר. לצד הנתונים ציין כי יש שוני בין הבנקים, וכי הוא יבקש לעשות חתך שיגזור את הנתונים, ויעשה השוואה בין זמן, שיעור והיקף הפיקדונות ולהעמיד את הנתונים בפני הוועדה.
גפני לא מסיר את הצעת החוק שלו מהשולחן
בהמשך הדיון החלו חברי הוועדה לדון בריבית שגובים הבנקים על ההלוואות, שם דווקא גולגלו העלאות הריבית במלואן. בפתח הדיון התייחס יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, לשאלת עצמאותו של בנק ישראל, לאחר שרק לפני כשבועיים הוא שאל את נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מדוע הוא מביע את דעתו על שאלת הרפורמה המשפטית, בה חצוי העם לשניים.
"אנחנו חרדים לגבי עצמאות בנק ישראל. לי אין ספק בעניין הזה. ראש הממשלה אומר שהוא עשה את החוק (לעצמאות בנק ישראל, ר"ו) אבל את החוק אני עשיתי. היה דיון בוועדה שנמשך על פני כמה ישיבות והעיקרון היה פשוט מאוד - שלבנק ישראל תהיה עצמאות. אז שלא יגידו לי כל הזמן עצמאות בנק ישראל. לא צריך לשנות את זה", אמר גפני.
באשר להצעת החוק שלו להקפיא את הריבית על המשכנתאות, ציין גפני כי מצבם של זוגות צעירים או משפחות ממעמד בינוני שרוצות לקנות דירה ולוקחות משכנתה מאוד קשה. "עד שהם מקבלים את הדירה ואת כל האישורים, הם עושים את החשבון אך לא עוברים חודשיים ופתאום התשלומים גבוהים יותר. אני יודע להסביר למה מעלים את הריבית. היות שמוכרחים להעלות את הריבית בגלל הסיפור הכלכלי (עליית האינפלציה, ר"ו), צריך לחשוב מה עושים עם הזוגות האלה", הסביר גפני.
"אז באים מנהלי בנקים ואומרים 'אנחנו לא נעלה את הריבית'. הם ראויים לברכה על כך. אני לא חסיד של הבנקים אבל חסיד של האמירה הזו. לכן חיפשתי כלים, עד שהגעתי למסקנה שהכלי היחיד שיש לנו הוא לתקן את החוק. לכן ביקשתי משרים לחתום על החוק הזה ואני מתכוון לקדם אותו. נפגשתי בשבוע שעבר עם המפקח על הבנקים ועם שר האוצר, ואני אביא את החוק הזה. שני מנהלי בנקים גדולים אומרים שלא יעלו את הריבית אז יש אפשרות כזו, שאף על פי שהריבית במשק עולה, עדיין הבנקים יכולים לא לגבות את הריבית ולאפשר לזוגות הצעירים להמשיך לשלם כמו שצריך. יש למצוא פתרונות, אפילו פתרונות מחייבים. וזה לא נוגע לעצמאות של הבנק. בנק ישראל צריך לדווח לוועדת הכספים. אנחנו הגענו להסכמה שלא מצביעים בינתיים בוועדה", הוסיף יו"ר ועדת הכספים.
אבידן: "כרגע לא נראה שיש קושי מאוד רחב בהחזר ההלוואות"
על כך אמר המפקח על הבנקים אבידן: "אני מדבר מדם ליבי. באנו משליחות אדירה. נאמרים כאן דברים עם סימני קריאה בלי יכולת שלי להתמודד איתם בזמן הקצר שקיבלתי. אני בתחושה שאם חסרים נתונים, אנחנו נשלים אותם עד שתנוח דעת כולנו. יש אמירות מורכבות של כשל שוק ותחרות. אמרת ח"כ גפני שאין כלי אחר אלא חקיקה, אני פחות מקבל את זה. יצא אתמול מכתב לא טריוויאלי למערכת הבנקאית לטפל גם בתחום האשראי וגם בתחום המשכנתאות. כרגע לא נראה שיש קושי מאוד רחב בהחזר ההלוואות ודיברנו על זה גם בפגישה. במקביל, חוץ מחודש אחד בעבר, נרשם בחודש הקודם שיא בצריכה בכרטיסי אשראי. בעולם שהצריכה הפרטית עולה בהיקף משמעותי כנראה שרובד גדול באוכלוסייה לא מתקשה. אין לנו כלי לכפות על בנקים אבל בכל זאת אנחנו חושבים על כלים ומדברים עם המערכת".
גפני: "אנחנו עוסקים בכלכלה ואני יודע מה הרגישות של חוק על המשכנתאות. האם אתם לא מעלים בדעתכם שאנחנו לא מכירים את הנושא הכלכלי? לא חשבתם לעצמכם למה הגשנו את החוק הזה? כל חברי ועדת הכספים חוץ מאחד אולי חתמו על החוק".
המפקח: "אני ואנחנו בבנק ישראל לא ישנים מהחשיבה הזו. ברור שיש פה חשיבה ואמירה ויש אנשים שאמורים להיפגע וכל משק בית שנפגע זה שוד ושבר. אנו מבינים את מגבלת הכוח שלנו ופונים בכל הכלים שיש לנו כדי לצלוח את התקופה הזו. גם אני לא רוצה להיות בעיתונים. חלק ממערכת היחסים היא בחדרי חדרים מול הבנקים ואנחנו נערכים וחושבים ובוחנים כל יום את המצב בשוק ולבדוק האם כצעקתה. כרגע אין לנו פתרון יותר טוב מזה בו פעלנו. אנחנו בתהליך של אבולוציה ולא מתעלמים. אנחנו פרו צרכנים".
גפני סיכם: "אני שמח על כל מה שנאמר כאן לגבי זה שרוב הבנקים הגדולים לא מעלים את הריבית לנוטלי המשכנתאות. אני מקווה שזה יביא גם למציאות שבה המפקח על הבנקים ובנק ישראל ייקחו בחשבון שהבנקים עצמם מוכנים לא להעלות את הריבית. נמשיך את הדיון אחרי שנקבל נתונים שביקשנו מהמפקח על הבנקים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
