שיקלי דחף, סמוטריץ' הצטרף ונתניהו לחץ: כך אושרה תוכנית החומש לחברה הערבית

גורלה של תוכנית החומש לחברה הערבית, שאושרה בממשלת בנט לפני שנה וארבעה חודשים, היה לא ברור בממשלה הנוכחית. ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגות הימין מתחו עליה ביקורת, אף שהיא היוותה המשך לתוכנית החומש שאישרה ממשלת נתניהו ב-2015, אם כי הכפילה את הסכומים שהוקצבו לה.

● בניגוד לעמדת הממשלה: גפני מקדם הצעת חוק פרטית שתפגע בעצמאות בנק ישראל
● חברת הסייבר וויז מגייסת 300 מיליון דולר: "הכסף לא ייכנס לישראל"  

עם זאת בישיבת הממשלה לאישור התקציב שהתארכה ליומיים בשבוע שעבר, אושרה למעשה תוכנית החומש מחדש, כמעט במלואה. מהתוכנית קוצץ כמעט לחלוטין החלק העוסק בתשתיות התחבורה, שאמור היה להביא השקעה של 20 מיליארד שקל במשך 20 שנה.

מאז הוקמה הממשלה, עמלו הפקידים הבכירים העוסקים בנושא במשרדי הממשלה השונים, בעיקר באוצר ובמשרד לשוויון חברתי, לשכנע את השרים הממונים בנחיצות התוכנית עבור החברה הערבית ומדינת ישראל כולה. הראשון להשתכנע היה השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי, זאת לאחר שנפגש עם עשרות ראשי רשויות ערביות שם הבטיח כי יפעל להמשכיות התוכנית.

שיקלי זימן פגישות עם השר שבידיו המפתח התקציבי - שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - שעמדת המוצא שלו הייתה ספקנית למדי. לפי גורמים המעורים בדיונים, סמוטריץ' הקדיש לסוגיה פגישות רבות וזמן ממושך כדי ללמוד אותה, בעיצומם של דיוני התקציב והסוגיות האחרות שעל שולחנו. גם הפעם, בסיוע פקידי האוצר הבכירים, השר שוכנע בנחיצות התוכנית - ונתן לה אור ירוק.

גם סמוטריץ' השתכנע בנחיצות התוכנית

אלא שסמוטריץ' קבע כלל - התוכנית תימשך במלואה ככל שמדובר בצמצום פערים בין הרשויות הערביות ליהודיות, אבל לא אם מדובר בתקצוב עודף לטובת החברה הערבית על פני היהודית. בסריקה של התוכנית נמצא סעיף כזה - הטבות ברכישת דירות וקרקעות לערבים. מדובר בתקצוב של עשרות מיליוני שקלים דרך משרד השיכון. הפקידים האחראים לתוכנית החומש לא ויתרו ולבסוף הוחלט לא לבטל את הסעיפים, אלא לבדוק את הנושא שוב, ולדחות את ההכרעה בתחום.

עם הסיכומים הללו הגיעו האוצר והמשרד לשוויון חברתי לישיבת הממשלה, והם הוצגו לשרים. החשיבות להצגה הייתה גדולה כי התוכנית מבוססת על שני מקורות תקציביים, מחצית ממנה מתקציבי המשרדים ומחצית הקצאה ייעודית של האוצר. היו שרים שהתנגדו לכך בישיבה, אבל לבסוף הלחץ שהפעילו נתניהו סמוטריץ' ושיקלי הצליח, והתוכנית אושרה כחלק מהתקציב.

נתניהו נחלץ לסייע בעוד מחלוקת: לפי סיכום מוקדם בין השר שיקלי לשרת התחבורה מירי רגב, הדרישה לתקציב תשתיות תחבורה עמדה על 1.8 מיליארד שקל השנה ועוד שני מיליארד שקל בשנה הבאה. רגב ניסתה לשכנע את האוצר לאשר את התקציב, אך שם סירבו. נתניהו הכריע לבסוף כי בתקציב שאושר יוקצו לסעיף זה חצי מיליארד שקל ולגבי ההמשך יוחלט אחר כך.

התוכנית אושרה, אך האם השרים ישתפו פעולה

אלא שאישור עקרוני של התקציבים לא מהווה הוצאה בפועל. כדי להגיע להוצאת הכספים בשטח, נדרשים משרדי הממשלה השונים ליישם את התוכניות שנקבעו על ידי הממשלה הקודמת. אלא שכלל לא בטוח כי השרים הנוכחיים ישימו את התוכנית לחברה הערבית בראש סדר העדיפויות של משרדם.

כך למשל לפי הרוח שנשבה בדיונים המקדמיים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל מעוניין לטפל בסוגיות אחרות לפני שיגיע לחלק התוכנית שלו בטיפול בחברה הערבית. גם המשרד להגנת הסביבה העביר כבר חלק מהתקציבים המיועדים לחברה הערבית למטרות אחרות. בנוסף לא מקודמות תוכניות שנועדו לתת מענה לצעירים שנפלטו מבתי הספר ורבים מהם מידרדרים לפשע.

אחד מהגורמים העוסקים בתוכנית אומר לגלובס כי מצד אחד האישור מחדש של התוכנית בממשלה הנוכחית לא היה מובן מאליו, מנגד ברור לו שיהיה קשה יותר לרתום את השרים ומשרדיהם ליישומה של התוכנית, המצריכה משאבים תשומת-לב ומעקב. עם זה הוא ציין כי גם ממשלה הקודמת היו משרדים שהקשו על קידומה של התוכנית שבתחומים הם מופקדים עליהם.

הדרך של הכסף לארגוני הפשע

אחת מהסוגיות שעליהן נמתחה ביקורת על הממשלה הקודמת הייתה הפיקוח על הכספים, והזליגה שלהם לארגוני פשע של החברה הערבית. מנכ"ל משרד הפנים לשעבר יאיר הירש העריך כי בתוכנית החומש הראשונה זלגו קרוב למיליארד שקל אל ארגוני הפשע באמצעות זכיות במכרזים שונים תוך הפעלת לחצים ואיומים.

הירש יזם הקמה של רשות לפיקוח על הרשויות הערביות, אבל היוזמה הזו לא יצאה אל הפועל. במסגרת אישור התקציב לתוכנית כעת, לא ניתנה תשומת-לב מיוחדת לסוגיה. אומנם חלק מהמכרזים מתנהלים דרך החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי, וחלק בחברות ממשלתיות אחרות, אבל עדיין הרוב מיושם דרך הרשויות הערביות עצמן, ואמורות להיות תחת פיקוח של המשרדים. לא ברור מה תעשה הממשלה הנוכחית בנושא.

לצד תוכנית החומש הכלכלית חברתית - אושרה גם תענית חומש למיגור הפשע והאלימות בחברה הערבית ולה הוקצו 2.5 מיליארד שקל. התוכנית כללה בין השאר מאבק כלכלי שאיחד את רשויות המס וההון עם גורמי אכיפה אחרים והביא לפשיטות, החרמות כספים ורכוש, חילוט לצורכי תשלום מס ועוד. מנגד בחוק ההסדרים הוכנסו כמה סעיפים מהמלצות הוועדה שהקימו האוצר והמשרד לביטחון הפנים למאבק הכלכלי בארגוני הפשיעה ובכלל זה הגבלות חמורות על הצ'יינג'ים.

בן גביר קיבל 9 מיליארד שקל מבלי להציג תוכנית

מי שאיגד וניהל את התוכנית הזו וניהל אותה היה סגן השר לביטחון הפנים לשעבר יואב סגלוביץ', וכעת אין עדיין פרויקטור למשימה הזו. אחת מהמטרות המוצהרות של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, היא טיפול בפשע ובאלימות בדגש על החברה הערבית אף שהוא קורא לזה בשמות אחרים כמו משילות. בן גביר דרש וקיבל תוספת תקציבית ניכרת של כ-9 מיליארד שקל לתקציב משרדו.

אבל לגלובס נודע כי הוא קיבל זאת מבלי שהציג תוכנית מסודרת למטרות התקציב. לכן עדיין לא ברור מה יוקדש לתוכנית המקורית למיגור הפשע והאלימות. ההערכה היא כי הכסף ישמש בעיקר להקמת כוח המשימה החדש שיזם בן גביר, המשמר הלאומי.

עד כה לא הצליחה המשטרה להשתמש בכסף שתוקצב לתקנים, לגייס שוטרים לתקנים הללו, והכוונות להעלאת שכר השוטרים עדיין לא נראות קרובות ליישום. בשורה התחתונה, גורלה של התוכנית למאבק בפשע ובאלימות בחברה הערבית לגמרי לא ברור.