מבקר המדינה: רוב הדוחות של הרשות לאיסור הלבנת הון לא מובילים לחקירות

הגם שהיא יושבת על מאגר עצום של מידע, הכולל מידע על חשש לפעילות כלכלית פלילית, הרשות לאיסור הלבנת הון (רשל"ה) לא מסייעת מספיק למאבק בעבריינות הכלכלית ובהלבנות ההון - כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בפרק מיוחד שפרסם על פעילותה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במסגרת הדוח הביטחוני שהעביר לממשלה. 

● תחזית האימים של אבי טיומקין: "אם ההפיכה המשטרית תצא לפועל, ישראל בדרך להיות טורקיה" 
● הטלטלה בשוק המט"ח: מה הסיכויים שבנק ישראל יתערב, ומהן ההשלכות?
● רשות המסים חקרה חקלאי מהצפון בחשד שהעלים מאות מיליוני אירו

המבקר בחן את הטיפול של הרשות במידע המגלם חשש להלבנת הון ומימון טרור, וגילה פער עצום בין היקף המידע שהרשות מקבלת מהגופים הפיננסים המדווחים לה לבין המידע שהיא מעבירה לגורמי האכיפה.

מהדוח עולה כי בשנים 2017-2021 קיבלה הרשות דיווחים "רגילים" (דיווחים שוטפים על פעולות המחייבות דיווח) מהגופים הפיננסיים על 10.8 מיליוני פעולות, ועוד כחצי מיליון "דיווחים בלתי רגילים" (על פעולות חריגות או כאלה המעלות חשש לפעילות אסורה לפי חוק איסור הלבנת הון), אך היא הפיקה רק 5,381 דוחות, שכללו מידע מ-24,278 דיווחים בלתי רגילים שקיבלה.

רשל"ה משמשת יחידת מודיעין פיננסי שייעודה לסייע לרשויות האכיפה והביטחון במילוי תפקידן במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון ומימון טרור ובהעמדה לדין. לשם כך הופקדו בידיה סמכויות לדרוש ולקבל מידע רב מגופים פיננסיים ועסקיים, לנתחו ולהעבירו בתוך זמן קצר כידיעות לרשויות האכיפה (בהן משטרת ישראל ורשות המסים) ולרשויות הביטחון (כגון השב"כ). 

"המשאבים יורדים לטמיון" 

דוח הביקורת חושף שורה ארוכה של ליקויים בתפקודה של רשל"ה, כאשר בין הליקויים המטרידים נמצאת העובדה שהרוב המוחלט - 87%-100% - מהדוחות שהעבירה הרשות למשטרה, לרשות המסים או לרשות ניירות ערך לא הובילו לפתיחת חקירה. "האמור מעלה חשש כי המשאבים הרבים שמשקיעה הרשות יורדים לטמיון", כתב המבקר בדוח.

המבקר מצא עוד כי עשרות "דיווחים בלתי רגילים" על בני אדם וחברות החשודים בעבירות הלבנת הון לא הועברו לרשויות האכיפה. "מידע זה הגיע ללקוחות המידע רק כעבור חודשים ארוכים ואף כעבור שנים, וזאת רק בעקבות פנייה שלהם לקבלת מידע על ישויות אלה", כתב המבקר.

המבקר ציין בדוח כי "תוצריה של רשל"ה צריכים להיבחן בראי הנטל הכבד שהוטל על הציבור והגופים הפיננסיים, הנדרשים לקיים משטר דיווחים נרחב וסבוך הכרוך בתשומות כספיות ובירוקרטיות רבות". מהדוח עולה כי הפעילות של רשל"ה לא מצדיקה את הנטל הרגולטורי הכבד הזה.

הפרקליטות: תרומת רשל"ה אפסית

משרד המבקר ערך לראשונה גם סקר פרקליטים ביחס לתרומת הדיווחים של רשל"ה לגיבוש תשתית ראייתית ואיתור נכסים לחילוט. הפרקליטות מסרה במסגרת הסקר נתונים בדבר 88 תפיסות נכסים בתיקים פליליים בשווי כולל של 193.59 מיליון שקל שבוצעו בשנת 2020, ובשש תפיסות בתיקי טרור בשווי כולל של 1.4 מיליון שקל, שבוצעו בשנים 2018-2021.

מניתוח הנתונים שהתקבלו עלה כי בתיקים שבוצעה בהם תפיסת רכוש בסך כולל של כ-20 מיליון שקל לא היו דוחות רשל"ה, ולא הייתה לרשל"ה כל תרומה לטיפול בתיקים אלה.

באשר לתיקים שבהם היו דוחות רשל"ה (19 תיקים), שבוצעה בהם תפיסת רכוש בסך של 124 מיליון שקל, התבקשה הפרקליטות להעריך את מידת התרומה של המידע מהרשות לביסוס תשתית עובדתית חדשה, והציונים שנתנו הפרקליטים לרשות היו נמוכים במיוחד: ב-12 (63%) מ-19 התיקים שכללו כתבות הוערכה מידת התרומה ב-0. בשניים (11%) מ-19 התיקים האמורים הוערכה מידת התרומה ב-1.

רשל"ה מתעלמת מרשות המסים?

עוד מצא המבקר כי ב-893 מתוך 2,923 מקרים בהם ביקשו גורמי האכיפה והביטחון מידע קונקרטי מרשל"ה, הופק המידע לאחר פרק זמן העולה על חודש מאז מועד בקשת המידע. נמצא כי המידע המבוקש מופק בטווח של בין 7 ימים לארבעה חודשים, כאשר ברור כי מידע המתקבל לאחר חודשים לרוב לא רלוונטי לסיוע בחקירה.

בייחוד בלט הפיגור במענה של הרשל"ה על הבקשות של רשות המסים לקבלת מידע, שביחס אליה מרבית הבקשות (כ-80% מתוך 194 כתבות) נענו לאחר 30 יום ומעלה. רשות המסים מסרה כי בשל איחור זה לא מתאפשר לה שימוש אפקטיבי במידע, ומשכך היא הפחיתה את מספר בקשות המידע שלה מהרשל"ה.

עוד נמצא כי אף שלמרבית עבירות המקור יש זיקה לרשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון כמעט ולא מעבירה לה מידע. מרבית הדוחות היזומים של רשל"ה (69%) הופקו עבור המשטרה, לעומת אחוזים בודדים (5.5%) שהופקו עבור רשות המסים.

המבקר מצא עוד כי הרשות מסווגת באופן גורף את כלל הדוחות המיועדים ללקוחות המידע - לרבות הכתבות הנוגעות לגופים שאינם שב"כ ומשטרה העוסקים בעניינים פליליים בעלי גוון אזרחי - בסיווג הביטחוני הגורף "סודי ביותר", גם כשהמידע שבהן אינו מסווג בסיווג ביטחוני. זאת בעוד שבנוגע לכתבות שמועברות לרשויות מקבילות בחו"ל המבוססות על מידע זהה (מדיווחים רגילים ובלתי רגילים), שעובד כדי להנגיש את המידע, היא קובעת את הסיווג הגורף "חסוי ביותר". 

הדוחות הבינלאומיים דווקא מפרגנים 

הממצאים החמורים של המבקר על חוסר האפקטיביות של רשל"ה והשימוש הלקוי במידע הרב שנאסף על-ידה הם מפתיעים, שכן הם סותרים את הממצאים ואת המחמאות שגרפה הרשות לאורך השנים מארגונים בינלאומיים שבחנו את פעילותה.

פעילותה של רשל"ה נבחנה בדוחות בינלאומיים של ארגון ה-MONEYVAL בשנת 2008 (ודוחות מעקב בשנים 2009 ו-2011) ובשנת 2013, וכן על-ידי ארגון ה-FATF בשנת 2018. בדוח הביקורת משנת 2018 רשל"ה זכתה לציון הגבוה ביותר האפשרי על פעילותה (HIGH EFFECTIVENESS) בכל הנוגע לפעילות הרשות ולשימוש במידע פיננסי לצורך חקירות הלבנת הון.

מבקר המדינה טוען כי אין סתירה בין הממצאים שלו על ליקויים חמורים בתפקוד רשל"ה לבין הממצאים המפרגנים בדוחות הבינלאומיים, שכן מתודולוגיית הביקורת של ה-FATF שונה מהותית ממתודולוגיית הביקורת בדוח זה. 

הרשל"ה בתגובה: פועלים ליישום ההמלצות 

מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור נמסר בתגובה: "למבקר המדינה יש תפקיד חשוב בשיפור תפקודם של גופים ציבוריים במדינת ישראל. לפיכך, במשך שלוש שנים שיתפה הרשות פעולה באופן מלא עם צוותי הביקורת במטרה לעמוד ברף הגבוה ביותר.

"הרשות מתייחסת במלוא הרצינות להמלצות, וכבר במהלך התהליך, ואף קודם לכן, החלה לפעול ליישומן, תוך נטילת אחריות על תיקון הממצאים, כדי להמשיך ולשפר את משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור במדינת ישראל. בכלל זה, הרשות שותפה למסקנות הנלמדות מדוח המבקר, לפיהן ראוי להגדיל את המשאבים העומדים לרשותה, באופן שיאפשר את זירוז היישום וההטמעה של ההמלצות.

"נדגיש כי הביקורת הצטמצמה לבחינת רכיבים מסוימים וחלקיים מאוד בפעילות הרשות, ואינה מלמדת כלל על פעילות הרשות המוערכת מאוד בארץ ובעולם. ארגון ה-FATF, כוח המשימה הבינלאומי, אשר קובע את הסטנדרטים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור לכל מדינות העולם, העניק לרשות את ציון האפקטיביות הגבוה ביותר שניתן בעולם - הרשות השנייה בהיסטוריה שזכתה בציון זה.

"בנוסף, במהלך התקופה הנבדקת זכתה הרשות פעמיים בפרס החקירה הכלכלית הטובה בעולם של ארגון האגמונט העולמי וכן זכתה בפרס נציב שירות המדינה להתייעלות.

"הרשות שמחה להיווכח כי גם המבקר לא מצא ליקויים משמעותיים בחלק הארי של פעילותה, שהוא העבודה האופרטיבית מול משטרת ישראל בכלל והיחידות הארציות בלהב 433 בפרט, וצוותי החקירה המשותפים עם רשות המסים בחקירות פשיעה חמורה, עבירות כלכליות ועבירות הלבנת הון".