סמוטריץ' הציג את התקציב: יורחבו ההטבות להורים, ומה יקרה לנבחרת הדירקטורים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג כעת את תקציב המדינה לשנים 2023-2024. תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקל וב-2024 על כ-514 מיליארד שקל.

● שרים שמצביעים מבלי לדעת על מה, ושינויים בחטף: כך אושר התקציב החדש  | ניתוח
● אישור התקציב: האם באוצר בכלל הבינו את החזון של הממשלה החדשה? | פרשנות

הגבלת כוחם של יבואני המזון פוצלה מן התקציב

אחת הביקורות על התקציב שאושר בממשלה הייתה היעדרות של תוכניות למאבק ביוקר המחייה שמכביד על הציבור. תוכנית הדגל של האוצר בנושא, להגבלת כוחם של יבואני המזון הבלעדיים, פוצלה ברגע האחרון מן התקציב.

סמוטריץ הסביר כך את הסרת הרפורמה לטיפול בריכוזיות בשוק המזון מחוק ההסדרים: "יש בעיה של עשרות שנים של ריכוזיות בשוק המזון. אין לי חברים בעלי הון ואני מחויב אך ורק לאזרחי ישראל. אנחנו הולכים למהלכים שיעזרו להוריד את הריכוזיות הזו. היה מהלך של ייבוא שנבלם, רק כי הבנו שזה יפגע ביצרנים הישראלים. אנחנו מקימים צוות יישום שיגבש את זה ונסדיר אחרת את כל מארג היחסים של היבואנים, היצרנים, הרשתות וננסה לייצר סביבה תחרותית שיאפשר לשוק החופשי להתחרות, בלי לפגוע בעסקים הקטנים".

שר האוצר התייחס גם לשוק הדיור ואמר: "קצב התחלות הבניה בשנתיים האחרונות היה מצוין. תכננו הרבה, שיווקו הרבה והאתגר שלנו הוא לשמר את התחלות הבניה כך שכשהריבית תירגע לא תהיה שוב קפיצת מחירים מחוסר היצע.

התוכנית המרכזית של סמוטריץ' לטיפול במשבר הדיור, כפי שעולה מתקציב המדינה, היא העברת תקבולי ארנונה עסקית לתמרוץ רשויות מקומיות לבנות יחידות דיור. "מדובר בכלי שמאד יעזור לטפל במצוקת הדיור", אמר סמוטריץ', "הכסף הזה לא יוצא מהארנונה העסקית הקיימת אלא רק מחדשה. יש פה צדק חלוקתי וחברתי, זה מתמרץ דיור ומחלק נכון יותר את ההון של חלקים שונים בחברה הישראלית. אני משוכנע שיש לדבר הזה תמיכה אדירה לא רק בפריפריה, משום שמבינים שהדבר הזה צודק ונכון".

"אנחנו מתמודדים עם הסכם השכר מול המורים"

במהלך מסיבת העיתונאים אמר סמוטריץ' כי "היה לי מתח בין הרצון ללכת עם האמת הכלכלית שלי לבין ההבנה שבסוף צריך לאפשר לשרים לממש את המדיניות שלהם. למשל אני לא בטוח שאני מאמין שהרפורמה בתחבורה הציבורית של השרה רגב היא דבר שהייתי מקדם בעצמי. אבל זאת האג'נדה שלה ואנחנו צריכים לאפשר לשרים ליישם את התוכניות שלהם, תוך שמירה על מסגרות התקציב".

שר האוצר התייחס להסכם השכר מול המורים ואמר כי "ירשנו הסכם שכר מול המורים שיש לי הרבה מה לומר עליו. הייתה תקופת בחירות וחתמו מה שחתמו. אנחנו מתמודדים עם זה עכשיו".

בנוסף הצהיר שר האוצר על בשורה להורים: הרחבת נקודות הזיכוי לילדים בגילאי 12-18. לדברי סמוטריץ' ההטבה שווה כ-2,800 שקל להורה לכל ילד בשנה. סמוטריץ': "צריך עוד לעבור את הכנסת ואנחנו מקווים שזה יקרה עוד השנה".

בנוגע למעונות היום אמר סמוטריץ': "העלויות התייקרו ואנחנו נגדיל את המימון למעונות היום, אבל זה בשום אופן לא ייפול על הכיס של ההורים, אלא עלינו".

יוגב גרדוס, ראש אגף תקציבים, אמר כי "קצב שילוב גברים חרדים בשוק העבודה נמצא בסטגנציה וזה מדאיג אותנו. אנחנו עושים דברים כדי לטפל בזה". זאת אף שהתקציב צפוי להגדיל דווקא את מימון מוסדות החינוך שאינם מלמדים לימודי ליבה. סמוטריץ' התייחס להגדלת התקציבים שאושרה לחינוך החרדי, ואמר כי "זאת הזדמנות לצמצם פערים ואני לא חושב שתלמיד חרדי צריך לשבת באיזה צריף דולף. צריך לעודד חרדים להשתתף בשוק העבודה תוך כדי שיתוף פעולה ולא כפייה". על אף הדאגה שהביע גרדוס במצגתו מפני ההשלכות הכלכליות לתחזיות לגידול דמוגרפי של אוכלוסיות שלא משתתפות בהיקפים גדולים בשוק התעסוקה, אמר סמוטריץ' כי התקציב הקרוב יקדם השמה והכשרות של חרדים, לצד הגדלת המימון למוסדות שלא מלמדים ליבה.

על הכנסות המדינה, אמר ראש אגף התקציבים כי "אנחנו רואים התמתנות מסוימת. לא ציפינו לראות גידול אחרי הנתונים החזקים של השנה שעברה, ציפינו לראות התמתנות, אבל אנחנו לא בטוחים איפה זה יעצור. אנחנו מודאגים אבל מצד שני תחזית ההכנסות שלנו אופטימית וקבענו יעד גירעון נמוך ואחראי. אני מקווה שגם עוד נכה את התחזיות. אבל צריך להסתכל על האינפלציה בחרדת קודש, ועברנו עליה מאוד בקפידה כשהכנו את התקציב".

"רואה ביקוש גדול להשקעות בישראל"

בשלב של שאלות העיתונאים, שר האוצר נשאל לגבי הרפרומה המשפטית שמקודמת על ידי הקואליציה."יש תיקון חשוב במשפט שבסופו של דבר יחזק את הכלכלה הישראלית", אמר סמוטריץ'. "היא תפחית את המשפטיזציה. אני לא אומר שאין אירוע, אבל אני חושב שזה לא בגלל הרפורמה אלא בגלל איך שהדברים מתפרשים החוצה. אני רואה ביקוש גדול להשקעות בישראל. יש כאן אירוע פוליטי, היו בישראל הפגנות גדולות יותר. אני לוקח אחריות כשר האוצר, אנחנו מנהלים את האירוע וחלק מהניהול זה להעביר תקציב אחראי, ששומר על מרווח ביטחון".

במענה לשאלת גלובס לגבי קידום של סעיף שיפגע בהטבות מס בפנסיות, ראש אגף התקציבים גרדוס ענה כי "חשבנו שיהיה נכון לאזן את ההטבה, ואנחנו לא פוגעים באף אחד בזמן מיידי. יתבצע שימוע בנוגע לשינוי הזה, והוא נשקל בכובד ראש. מדובר הטבה רגרסיבית ואנחנו רוצים לטפל בה, בחלוקה תקציבית זאת מדיניות יותר נכונה". 

במענה לשאלה לגבי התכנון לבטל את נבחרת הדירקטורים, סמוטריץ' ענה כי "מציע שלא לדון בביצה שלא נולדה בעולם. מדברים על טיוב של עולם הדירקטורים באופן יסודי ומקצועי, אנחנו ממתינים להמלצות של רשות החברות ונניח על שולחן הממשלה הצעה. צריך להבחין בין החברות השונות, צריך תחומי התמקצעות אחרים ותנאי מכרז מובחנים בין החברות השונות. אני חושב שעדיף לבנות לכל חברה את הדירקטוריון שלה מאשר להחזיק נבחרת סגורה של 1,000 איש ולחשוב אם מתאים או לא מתאימים. ככה ניהול רשות החברות יהיה יותר מקצועי".

שיאים של בלבול

העברת התקציב שברה שיאים של בלבול ושינויים של הרגע האחרון. לאחר לילה של משא־ומתן רווי צעקות ועיכובים, הצביעו לבסוף השרים בעד התקציב ביום שישי בצהריים. פקידי האוצר עבדו כל הלילה על ניסוח סעיפי החוק בקובץ וורד, ולא הספיקו לגבש את מסמכי התקציב המסודרים עד כניסת השבת. רק ביום ראשון קיבלו משרדי הממשלה והרשויות השונות מסמך שמציב את כל השינויים שבוצעו בחוק ההסדרים בזמן הפציעות של המשא־ומתן. רשימת השכתובים מקיפה כמחצית מהרפורמות שביקשו להכניס באוצר לצד התקציב.

מכיוון שהשרים הצביעו על התקציב בחופזה, עוד לפני שההסכמות האחרונות קיבלו ביטוי במסמכי התקציב, הליך אישור התקציב בממשלה עדיין לא תם. ייתכן שיידרש דיון נוסף בממשלה כדי לתקף את השינויים של הרגע האחרון, לרבות חלוקת הכספים הקואליציוניים, שפוזרו במיליארדי שקלים ברגעים האחרונים של המשא־ומתן כדי שיתרצו השרים להצביע בעד התקציב.

מגבלת ההוצאה המותרת בחוק נפרצה באופן שאיפשר להגדיל את התקציב ב־17.7 מיליארד שקל ב־2023 וב־25.9 מיליארד שקל ב־2024. ועדיין, לא היה די בכך כדי לכנס את כל ההוצאות הצפויות בתקציב אל מול ההוצאה המותרת, וגם ביחס להתמתנות הצפויה בהכנסות המדינה.

בשל כך, החליטה הממשלה לבצע קיצוץ רוחבי כללי בגובה 3% ב־2023, ב־3% נוספים ב־2024 ובשיעור של 1.5% נוספים ב־2025. עוד הוחלט לבצע קיצוץ בתקני כוח־האדם בשיעור של 2% ביחס לעובדי המטה ו־0.5% ביחס ליתר עובדי הממשלה בכל אחת מהשנים. גובה התקציב לחלוקה לכספים קואליציוניים יעמוד על 7 מיליארד שקל ב-2024.