תוכנית האוצר להגבלת החזקת מזומנים בבית אינה בשלה ליישום

הכותבים הם שותפים במשרד רואי החשבון ליאון אורליצקי ושות'

מדינת ישראל מנסה להיאבק בתופעת ההון השחור כבר במשך שנים רבות. האובדן השנתי של הכנסות המדינה ממסים נע בין 40־50 מיליארד שקל.

במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2023 (חוק ההסדרים) החליטה ממשלת ישראל לנקוט צעדים נוספים כדי לצמצם את החזקת כספי המזומן שרבים מהאוכלוסייה במדינת ישראל מחזיקים בביתם או בכספות שברשותם.

בנוסח המוצע, קיים איסור על החזקה של סכום העולה על 200 אלף שקל במזומן, אם זה בשקלים או במטבע זר, ובמסגרת האכיפה יוטל קנס כספי גבוה, ונגד הבעלים יינקטו הליכים משפטיים של העמדה לדין ואישום בהשתמטות מתשלום מסים כחוק. לגבי סכומים נמוכים יותר, מ־50 אלף שקל ועד 200 אלף שקל, תחול חובת דיווח.

להתייחס למכלול

הרצון בנקיטת צעדים אלה מובן וראוי, אך יש להתייחס גם למכלול ההיבטים של צעדים אלה. האם רשות המסים באמת מצפה שאזרחים שמחזיקים כיום במזומן, שבסבירות גבוהה מקורו בסכומים שלא דווחו ולא שולם עליהם מס, יתנדבו כעת לדווח?

בנוסף, ישנם אזרחים שקיבלו בעבר ירושה או מתנה, ואותם כספים לא הופקדו בבנק. ישנם אזרחים שאין להם חשבון בנק, או שבשל גילם קשה להם להתנהל מול הבנק, או שהם רגילים להתנהל עם כסף מזומן. בהרבה מהמקרים מדובר באנשים מבוגרים, שקשה להם לשנות הרגלים ישנים. מדובר באוכלוסייה שומרת חוק - שכעת עלולה להיחשב כעבריינית ופורעת חוק.

להתמקד גם בגזר

אין כאן ראייה שלמה של התמונה ומתן פתרון לאנשים אלה. ל"מקל" מסוג זה חייב להתלוות במקביל גם "גזר" שיעודד את הציבור להסדיר את המזומן שברשותו.

"גזר" כזה אמור להיות לדעתי בסוג של תוכנית מוגבלת של גילוי מרצון. תוכניות מסוג זה היו בעבר ושמו את הדגש בעיקר על הלבנה של סכומים שהיו בחשבונות בנק לא מדווחים בחו"ל. במסגרת תוכניות אלה שולם מס מופחת על הון שלא דווח, והתקיימו הסדרים שהבטיחו שלא יתנהלו הליכים פליליים נגד החותמים על הסדרי גילוי מרצון. כעת נדרשת מיני תוכנית כזו לעניין המזומן.

חשוב לציין כי הצעד הזה בא לאחר צעדים נוספים שבוצעו בשנים האחרונות במסגרת המלחמה בהון השחור, שהבולט בהם הוא חוק המזומן המגביל על תשלום במזומן בעסקאות, כאשר תקרת הסכום צומצמה מ־11,000 שקל ל־6,000 שקל בלבד באוגוסט האחרון.

ההצעה כוללת הוראות מעבר, בהן נדרש אדם המחזיק ערב תחולת החוק בסך הגבוה מהמותר (מעל 200 אלף שקל), לדווח על כך לרשות המסים תוך 30 יום, ואז הוא יתחייב להפחית את סכום המזומן שהוא מחזיק עד 2027, כך שיעמוד במגבלת החוק.

נקודה נוספת שחסרה אליה התייחסות היא הבנקים. הרי המדינה מצפה שאנשים יפקידו כעת את המזומנים העודפים שיש להם בחשבונות הבנק. המחזיקים בסכומי כסף גדולים במזומן אשר ירצו להפקידם בבנק, צפויים להיתקל בסירוב של הבנקים החוששים מהלבנת הון (כל סכום מעל 50 אלף שקל המופקד במזומן בבנק מדווח אוטומטית לרשות לאיסור הלבנת הון). גם אזרחים שיגלו כי הבנק מוכן לקבל את ההפקדה, יתמודדו עם בירוקרטיה בנקאית מתישה שמטרתה לוודא כי הכספים המופקדים הם חוקיים.

זוהי העת בה על ממשלת ישראל לעשות צעדים משלימים לפני שהוראות אלה ייכנסו לתוקף - בין היתר לתת הוראות למערכת הבנקאית להסיר חסמים ובירוקרטיה סבוכה, כך שמי שמבקש להפקיד את כספי המזומן שברשותו יוכלו לעשות זאת בקלות רבה; ולעשות הסדר גילוי מרצון פשוט וקל לכל הכספים הללו.