אלי כהן הגיע לגרמניה ושמע ביקורת על המהפכה המשפטית, מה יקרה ליחסי הסחר?

צירוף מילים אחד שב וחוזר בשבועות האחרונים בהתייחסות הפומבית של גורמים רשמיים באירופה למהפכה המשפטית שמקדמת ממשלת ישראל: "ערכים משותפים".

"היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי מבוססים על ערכים דמוקרטיים משותפים", אמרה נשיאת הפרלמנט האירופי רוברטה מצולה, בתום ביקור בבריסל של נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג בחודש שעבר. הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון היה בוטה יותר. בשיחה סגורה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שהודלפה לעיתון לה מונד בחודש שעבר אמר כי אם הקואליציה העומדת בראש מדינת ישראל תקדם את השינויים המוצעים במערכת המשפט, "צרפת תיאלץ להבין שישראל נטשה את ערך הדמוקרטיה המשותף בין המדינות".

● מבקר המדינה: רוב הדוחות של הרשות לאיסור הלבנת הון לא מובילים לחקירות
● מחר: הפגנות וחסימות כבישים בזמן ההצבעה על פסקת ההתגברות
● סמוטריץ' הציג את התקציב: יורחבו ההטבות להורים, ומה יקרה לנבחרת הדירקטורים?

אליהם הצטרפה שרת החוץ הגרמנית, אנלנה ברבוק, שאמרה במסיבת עיתונאים משותפת על שר החוץ הישראלי אלי כהן, כי לממשל בברלין "ישנן דאגות בנוגע לחלק משינויי החקיקה שנדונים בימים אלו בישראל". זו היתה הביקורת החריפה ביותר עד כה, אך היא היתה מינורית בהשוואה לגינוי ההתנחלויות, הפוגרום בחווארה ואפילו ההצעה להטיל עונש מוות על מחבלים.

כמו הבכירים האירופיים האחרים עד כה, גם ברבוק הצהירה כי "ישראל וגרמניה מחוברות על ידי ערכים משותפים... ביניהם נמצא שלטון החוק ועצמאות הרשות השופטת". ברבוק הרחיבה מעבר למהפכה המשפטית, והפצירה בישראל לעצור את החקיקה בנוגע לעונש מוות למחבלים. "גרמניה מודאגת מאוד מהתוכנית הישראלית בתחום זה", אמרה ברבוק, "אני מדברת כחברה כשאני אומרת שזו תהיה טעות חמורה".

 נתניהו ומקרון. ''נאלץ להבין שנטשתם את ערך הדמוקרטיה'' / צילום: Reuters, Benoit Tessier

במשך שנים, הדגישה, "ישראל הייתה מדינה לדוגמה לדמוקרטיות ליברליות, כולל בעבור גרמניה. הממשלה הגרמנית משוכנעת שדמוקרטיה חזקה צריכה מערכת משפט עצמאית, היכולה להעביר ביקורת שיפוטית על חקיקה".

למעשה, ההתבטאויות הללו הן רק קצה הקרחון. מנהיגי האיחוד האירופי נזהרים בינתיים מאוד ממראית עין של התערבות בענייניה הפנימיים של ישראל בנוגע למהפכה המשפטית. אם הם מדברים, הדבר נעשה בלשון דיפלומטית זהירה. רבים מהם מנסים להימנע מהנושא עד שהדברים יתבהרו.

כששר המשפטים הגרמני ביקר בישראל בשבוע שעבר, הוא נאלץ ללכת על חבל דיפלומטי דק, והוסיף ברגע האחרון לפגישתו עם שר המשפטים הישראלי היוועצות עם היועצת המשפטית לממשלה ונשיאת העליון. רק בשובו לגרמניה הרשה לעצמו להרגיש חופשי יותר. "תומכי הרפורמה סבורים שזו הדרך להבטיח את שלטון הרוב, את הדמוקרטיה. אני חושב אחרת", אמר. בדעת הקהל המקומית זה לא ממש עזר. "זה היה הביקור הלא נכון בזמן הלא נכון", חרץ הזידויטשה צייטונג. הזהירות של ברבוק בנושא זה בלטה גם במסיבת העיתונאים.

הרכב הממשלה מאיים על היחסים העדינים

אירופה הרשמית מתלבטת כיצד להתייחס לממשלה הישראלית החדשה. את ראש הממשלה בנימין נתניהו מדינות אירופה והאיחוד מכירים היטב. אבל חלק מהשותפות הקואליציוניות שלו, והשינויים שממשלתו יוזמת, הם גורמי סיכון חדשים ליחסים העדינים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהורשע בהסתה לגזענות ובתמיכה בטרור, הוא סדין אדום מבחינתם. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', עם התבטאויות נגד הקהילה הלהט"בית והחברה הערבית, ופעילותו לחיזוק ההתנחלויות, גם נחשב לגורם על סף הלגטימיות. שרים אחרים מהציונות הדתית ואפילו מהליכוד גם.

לא סתם המשילו גורמים בממשלה הגרמנית את הקואליציה הישראלית למצב שבו "אלטרנטיבה לגרמניה" מהימין הקיצוני יושבת לפתע בשולחן הממשלה בברלין. לא סתם דווח בידיעות אחרונות השבוע כי ממשלת צרפת לא תהיה בקשר עם סמוטריץ' ובן גביר. אירופה מכירה היטב את התפיסות שמובילות כעת את ישראל. מנהיגי האיחוד מכירים את חזון הדמוקרטיה הלא-ליברלית שמקדם יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן. הם מכירים ממפלגות הימין הקיצוני שלהן את ההצהרות לפיהן מהגרים לא חוקיים הם "סרטן" בגוף האומה, כפי שאמרה גם ח"כ מירי רגב מהליכוד. אירופה מנהלת קרב עז נגד תפיסות אלו בתוכה.

לכן, החזית בנושא מול ישראל לא צפויה להיות רגועה כפי שהיתה עד כה. המשוואה שמנסים לצייר באיחוד היא ששיתוף הפעולה הפורה בין אירופה לישראל תלוי בהמשך הדמוקרטיה במתכונתה הנוכחית בארץ. לא מדובר עד כה באיומים, אבל ייתכן כי שלב זה גם יגיע.

גם הכותרות באירופה מצטרפות לאזהרות

אם האיחוד האירופי אינו מהסס להתעמת ישירות עם המשטרים הלא ליברליים של הונגריה ופולין, חברות איחוד אירופי, קשה לדמיין כי יהיה עדין יותר מול ישראל. אולי אין למדינות אירופה בעיה לקנות גז ונפט ממדינות סמכותניות, אבל מחקר מדעי, יוזמות משותפות, הידוק יחסי החוץ ושיתופי פעולה בתחום התרבות הם נושא אחר לגמרי.

ומעבר לזירה הפוליטית - בזו הציבורית והתקשורתית - הדברים הרבה יותר ברורים. המהפכה המשפטית העוברת על ישראל משתקפת היטב לקוראי החדשות באירופה. כל הפגנת המונים במוצאי שבת בתל אביב, כל אזהרת ארגוני חברה אזרחית או גורמים רשמיים מפגיעה בעצמאות השופטים בישראל. בימים האחרונים הדברים מתלכדים עם המתיחות הביטחונית והחשש מפני עימות נרחב.

 הרצוג ונשיאת הפרלמנט האירופי מצולה. ''ביסוס על ערכים משותפים'' / צילום: Associated Press, Virginia Mayo

הנה הכותרות באתרי החדשות האירופיים, למשל: "ישראל תקדם עונש מוות למחבלים" (טאגסשאו, גרמניה). "פרעות על ידי מתנחלים בכפר פלסטיני" (ביביסי, בריטניה). "האם הכלכלה הישראלית תיפגע מהרפורמה המשפטית?" (ZDF, גרמניה). "הצבא הישראלי פסיבי אל מול פעולות המתנחלים" (לה מונד, צרפת). "שני אחים נהרגו, מתנחלים פשטו בנקמה על כפר פלסטיני" (רפובליקה, איטליה).

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל. הוא זה האחראי לחלק גדול משיתופי הפעולה המדעיים והמחקר והפיתוח באקדמיה. הוא מעורב בניסיונות למנוע מאיראן הגעה לאפשרות יצירת פצצת גרעין. ישראל זקוקה לו, וישראל זקוקה לגרמניה שתתמוך בה באיחוד האירופי ובזירה הבינלאומית.

נכון לעכשיו, האיחוד אינו מציג לישראל את המחיר שייגבה אם תתקדם בדרכה הנוכחית אל מחוץ לדמוקרטיות הליברליות האירופיות. הוא רק מזהיר מפני אובדן הערכים המשותפים, ומקווה שהרמז שלו יובן.