בחודשים האחרונים הדולר התחזק מול האירו יותר מאשר מול השקל?

שם: אריאל קלנר

מפלגה: הליכוד

תוכנית: שבע תשע

ציטוט: "יש מגמה של התחזקות הדולר כבר חודשים ארוכים… והרבה יותר מול היורו מאשר מול השקל"

תאריך: 22.2

ציון: לא נכון

על רקע היחלשות השקל במקביל לקידום הרפורמה המשפטית, התראיין ח"כ אריאל קלנר ל-103FM ונשאל על ידי המראיינים על ההתפתחויות בשערי החליפין של השקל אל מול מטבעות חוץ (מט"ח). לדברי קלנר, התחזקות הדולר אינה מיוחדת רק בהשוואה לשקל: "הדולר מתחזק בכל העולם, הוא מתחזק גם כלפי היורו", אמר קלנר. "אבל לא בשיעור כזה" טען המראיין, גדעון אוקו. קלנר השיב: "בטח שכן, בכ-10%" - והמשיך: "יש פה מגמה של התחזקות הדולר כבר חודשים ארוכים… והרבה יותר מול היורו מאשר מול השקל". בדקנו האם אכן ישנה מגמה שנמשכת חודשים של התחזקות גדולה יותר של הדולר מול היורו מאשר מול השקל.

כנקודת זמן ראשונה בחנו את השינוי ביורו ובשקל מול הדולר מתחילת השנה, נתון שקרוב למועד שבו החלה הממשלה הנוכחית לכהן, וגם סמוך למועד ההכרזה על הרפורמה המשפטית. ב-2 בינואר, דולר היה שווה 0.934 יורו ו-3.5259 שקלים. מכאן שערי המטבעות מה-22 בפברואר מעידים על התחזקות של כ-0.5% מול היורו ושל כ-3% מול השקל - כלומר, בתקופת זמן זו ההתחזקות מול השקל הייתה גדולה יותר.

בשנת 2022 אכן הייתה מגמה בולטת של התחזקות הדולר אל מול היורו. על פי נתוני yahoo!finance, ב-31 בדצמבר 2021, דולר אמריקאי היה שווה 0.883 יורו (השערים בעת נעילת המסחר). במשך השנה הייתה מגמת התחזקות של הדולר מול היורו, וב-28 בספטמבר הדולר כבר היה שווה 1.042 יורו - עלייה של 18% - ובדרך חצה שיא של שני עשורים. אלא שמאז הדולר התחיל במגמת היחלשות מול היורו - ובתחילת החודש (2 בפברואר) השער עמד על 0.908 - ירידה של כ-15% מאז השיא בספטמבר. אך מתחילת החודש, הדולר מתחזק מול היורו ונכון ליום אמירתו של קלנר (22 בפברואר) השער עומד על 0.939 - עלייה של 3.4% מתחילת פברואר (2 בפברואר). בהשוואה לשער השיא בספטמבר, מדובר על היחלשות של כ-10%.

ב-31 בדצמבר 2021, הדולר היה שווה 3.1042 שקלים, ועד 14 באוקטובר 2022 הוא טיפס ל-3.5848 - עלייה של כ-15%. מאז הדולר נחלש מול השקל (אם כי מגמת הירידה הייתה פחות עקבית, שכן במחצית השנייה של דצמבר ובתחילת ינואר הדולר התחזק) וב-25 בינואר הדולר עמד על 3.3630 שקלים. בסוף ינואר הדולר התחזק עד 3.4601 (31 בינואר), אולם בימים הבאים הוא שוב נחלש והגיע ל-3.3895 ב-3 בפברואר. מאז הדולר התחזק וביום אמירתו של קלנר הוא הגיע ל-3.6340 - עלייה של 5% מסוף ינואר (31 בינואר) או של 7% מתחילת פברואר (3 בפברואר). בהשוואה לשער השיא בספטמבר, מדובר על התחזקות של כ-1%.

בסיכומו של דבר, ביחס לשער הדולר מול היורו ומול השקל, אפשר להתבונן על שלוש מגמות בחודשים האחרונים: 1) מתחילת השנה (2023): מול היורו -התחזקות של כ-0.5%; מול השקל - התחזקות של כ-3%; 2) מאז השיאים של ספטמבר-אוקטובר 2022 ועד תחילת פברואר 2023: מול היורו - היחלשות של כ-10%; מול השקל - התחזקות של כ-1%; 3) מתחילת פברואר: מול היורו - התחזקות של 3.4%; מול השקל - התחזקות של 5-7% (תלוי אם משווים מסוף ינואר או מתחילת פברואר).

אז למה קלנר התכוון? מטעמו נמסר לנו כי "צריך להדגיש כי הכוונה בחודשים ארוכים, היא אמירה ארוכת טווח המסתכלת שנה-שנתיים אחורה וגם קדימה ולא רק מספר חודשים ספורים" (התגובה המלאה תובא בהמשך). לצד הפניות להערכות שונות הצופות שבמהלך השנה השקל יתחזק, קלנר הסביר לנו כי הוא בחר להסתכל על שערי המטבעות החל מתחילת 2021, "טרום 'התפרצות' האינפלציה", לדבריו. לטענת קלנר, בתקופה זו הדולר התחזק מול היורו בכ-16% ומול השקל בכ-14% (הנתונים נבדקו על ידינו ונמצאו נכונים).

האם אכן מגמת ההיחלשות של השקל אינה חריגה? הפנינו שאלה זו לד"ר יניי שפיצר, מרצה במחלקה לכלכלה ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית, והוא השיב לנו כי "מה שקורה בשבועיים האחרונים הוא בהחלט חריג, וברמה מאוד גבוהה של ודאות יש כאן פיחות חד של השקל הנובע מזליגה מאסיבית של כספים לחו"ל". בפרסומים בפייסבוק ובטוויטר, שפיצר מסביר שבישראל ב-5 השנים האחרונות "יש גורם אחד שמסביר כמעט את כל השונות בטווח הקצר והבינוני בשער החליפין של הדולר: מחירי נכסים פיננסיים בחו"ל, בעיקר מדד המניות S&P500. המתאם בין שער הדולר למדד S&P הוא כמעט מושלם, כך שבהינתן המדד ביום מסוים, ניתן לחזות את שער הדולר בדיוק של עד 10 אג' ב-90% מהימים, והסיכוי לטעות ב-20 אג' הוא אפסי".

לפי שפיצר, ההסבר לכך טמון במבנה שוק ההון הישראלי - ובפרט בשליטה של השוק על־ידי משקיעים מוסדיים, כדוגמת בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה קרנות נאמנות. המשקיעים המוסדיים מנטרלים את החשיפה שלהם למטבע חוץ (מט"ח) ומגדרים את התיק כנגד תנועות מטבע. המשקיעים המוסדיים מנטרלים חשיפת מט"ח על מדדי מניות זרים (כמו S&P500) באמצעות חוזי "שורט" (מכירה בחסר) של הדולר אל מול השקל. כלומר, כאשר מדד S&P עולה, המשקיע המוסדי צריך להגדיל את הגידור כנגד תנועות מטבע, מה שמביא אותו להגדיל את פוזיציית השורט על הדולר - ולכן הוא רוכש שקלים. כתוצאה, הביקוש לשקל עולה ושער הדולר יורד. בטווח הזמן הרלוונטי, "הדינמיקה המכאנית הזו מהווה 90% מהאקשן בשוק המט"ח הישראלי", טוען שפיצר.

ומה קורה בתקופה זו? נכון ל-27 בפברואר, "שער הדולר חזק יותר בכ-30 אגורות מעל לרמה שעלינו היה לחזות על פי מדד ה-S&P הנוכחי. סטיות משמעותיות כאלה מהרמה החזויה הן נדירות מאוד" (מאז השקל התחזק וכיום הפער עומד על כ-25 אגורות). לפיכך, המסקנה של שפיצר היא שמאז תחילת חודש פברואר "מישהו, שאינו בנק ישראל, מוכר שקלים וקונה דולרים בכמויות ענק שלא כשיגרה. בריחת הכספים מישראל היא כאן, והיא תופעה חזקה מאוד. התנודות בשער הדולר אינן שיגרתיות ומעידות שמשהו חריג קורה". שפיצר מציין כי טענה זו זהה למסקנות הדו"ח האנליסטים של גולדמן-זאקס שהופץ השבוע, וגורס כי הופיעה "פרמיית סיכון" בשער הדולר שגובהה כ-8% (כ-30 אגורות).

לסיכום, בניגוד לדברי קלנר, בחודשים האחרונים הדולר נחלש מול היורו (10%) והתחזק מעט מול השקל (1%). גם אם מתבוננים רק על השבועות האחרונים (מתחילת פברואר), ההתחזקות של הדולר מול השקל (5-7%) הייתה גדולה בהשוואה להתחזקות של הדולר מול היורו (3%). בהתייחס לטענתו של קלנר לפיה בטווח הארוך לא נצפית מגמה חריגה, ד"ר שפיצר וכלכלני גולדמן-זאקס מראים כי היחלשות השקל הנוכחית אינה שגרתית ומצביעה על תופעה חריגה. לכן דבריו של קלנר לא נכונים.

מח"כ אריאל קלנר נמסר: "צריך להדגיש כי הכוונה בחודשים ארוכים, היא אמירה ארוכת טווח המסתכלת שנה-שנתיים אחורה וגם קדימה ולא רק מספר חודשים ספורים. בכל אופן אביא מספר ציטוטים.

א. כותב חזי שטרנליכט בעיתונכם גלובס בתאריך 26/1/2023 כתבה שכותרתה: 'מה באמת משפיע על שער השקל? תסתכלו על מה שקורה בוול סטריט'. בכתבה זו הוא כותב: 'מתחילת החודש הדולר נחלש בכמעט 5% מול השקל, לאחר שרק חודש לפני כן נרשמו ביצועי חסר • מומחים טוענים כי התחזקות השקל נובעת מהתאוששות מדד הנאסד"ק ברקע הסבירות למיתון במשק האמריקאי, בעוד שהמצב בעולם מתמתן • הצפי: המגמה תתגבר במהלך 2023'.

מי שקורא את הניתוח בכתבה מגיע למסקנה כי השקל עתיד להמשיך להתחזק וכל מה שאנו רואים כרגע הן תנודות רגעיות שנובעות מפניקה או ממהלכים חד פעמיים אך תנועות אלו לא ישפיעו לטווח ארוך מאותן הסיבות המופיעות בכתבה.

באמצע הכתבה, יש פרק ששמו 'התחזקות ייחודית לשקל' שם מביאים ראיון עם קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי שאומר: 'לדברי לוי, בשבוע האחרון אנחנו רואים התחזקות נוספת של השקל, שיותר מקומית וייחודית למטבע הישראלי. היא באה לידי ביטוי גם מול האירו והליש"ט' וממשיך: מה צפוי לשקל/דולר בעתיד? לוי מציין כי 'התחזית שלנו היא לשער ממוצע ב־2023, שינוע בין 3.4 ל־3.6 שקל. הציפייה שבסוף השנה נוכל לראות את השער אף נמוך יותר. תהיה התחזקות מתונה של השקל מול הדולר לאורך התקופה כתוצאה מהפיחות של הדולר בעולם ומתוך ציפייה שהכוחות הבסיסיים בישראל ישחקו תפקיד'.

ב. מקור נוסף שמתאר את התחזקות הדולר בעולם מעיתון פורבס מתאריך 16/2 שכותרתו: Why Is The U.S. Dollar So Strong Right Now?

ג. בכתבה בגלובס מתאריך 21/02/2023 שכותרתה ''ציפינו לתנועה הפוכה': מומחים מנתחים מה עומד מאחורי הדרמה במט"ח' , הראל גילאון, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אופנהיימר, מדגיש כי התחזקות הדולר נובעת מ'סנטימנט שלילי כרגע כלפי השקל, וסנטימנט זה מושך אליו כרגע שחקנים לטווח הקצר וגם ספוקלנטים'.

ד. לגבי החלשות היורו מול הדולר: היורו נחלש מול הדולר שנים רבות. השיא היה באוקטובר האחרון ומאז תיקן קצת. כדי לראות את התמונה במבט ארוך טווח יחסית, נסתכל למשל מ-1/1/2021, טרום "התפרצות" האינפלציה. ב-1/1/21 היורו היה כ 1.22$ וכעת נמצא ב 1.05$. משקף התחזקות $ של כ-16%.

לעומת זאת אם מסתכלים על הדולר שקל: ב-1/1/21 הדולר היה 3.21 שח וכיום 3.66 ש"ח. התחזקות של 14% של הדולר יחסית לשקל, וזאת למרות שברור לכל שההתחזקות בימים האחרונים היא נקודתית ולא חלק מהמגמה ארוכת הטווח. יש לציין שמספר בנקים זרים צופים בימים אלו כמו קובי לוי מעבר חזרה להתחזקות של השקל".