הפסיקה התקדימית שתסדר לעובדי ההייטק הטבות מס כאילו היו משקיעים

עופר לוי הוא ראש צוות תשתיות תוכנה בחברת הייטק, איש דרג ביניים זוטר למדי שמעולם לא חיפש פרסום ו־ודאי שלא ביקש לשנות את סדרי תשלום המסים בישראל. יחד עם זאת, עימות שאליו נקלע אל מול רשות המסים הסתיים בפסק תקדימי שעלול להשפיע על עובדים רבים שקיבלו אופציות ושילמו לאחר מכן מס גבוה על הדיבידנדים שקיבלו במשך שנים.

● פיץ' מותירה את תחזית דירוג האשראי של ישראל על כנה, ומזהירה מהשלכות הרפורמה המשפטית 
● החגיגה נגמרה: איך השפיעו הירידות בפברואר על קרנות הפנסיה וקופות הגמל? 
● נשיאת העליון הפרה את כללי ניגודי העניינים שהיא עצמה ניסחה | דעה

לוי התבקש על ידי רשות המסים להגיש בקשה לשומה לאחר הליך אותו החל מול הרשות, והופתע לגלות כי התבקש יחד עם החברה בה הועסק עד 2013, חברת סרגלי הכלים קונדואיט, לשלם אלפי שקלים נוספים במס על הדיבידנדים שקיבל בשנות עבודתו בחברה. הערעור שהגיש יחד עם קונדואיט התקבל על ידי בית המשפט המחוזי בלוד, שדחה את עמדת רשות המסים וקבע כי מעמדם של עובדים בעלי אופציות איננו שונה ממשקיעים או יזמים בתשלום מס על הדיבידנדים.

בית המשפט קבע: לא תהיה איפה ואיפה

הפסיקה התקדימית של השופט שמואל בורשטין קובעת כי עובדים המועסקים בחברות הנמצאות במסלול מס מופחת של 15% או 20% - מסלול בו נמצאות כמעט כל חברות ההייטק - נדרשים לשלם מס מופחת על הדיבידנדים, ולא את השיעור המלא בהיקף של 25% הנגבה מאלה שמממשים את המניות שרכשו, למשל בזמן הנפקה או מכירה של חברה.

למעשה, משקיעים ויזמים באותן החברות נהנו תמיד משיעורי מס מופחתים על הדיבידנדים, אך העובדים זכו למעמד אחר כיוון שרשות המסים לא תמיד הכירה בהם כמשקיעים, אלא ראתה בהם כמי שרק נהנים מפירות ההצלחה. באמצעות פנייה לנאמני החברה, שהחזיקו באופציות ומניות העובדים, הייתה דורשת רשות המסים למסות את העובדים בשיעור של 25% על הדיבידנדים מבלי שאלה יכלו להבין האם מדובר במעשה צודק או חוקי.

אלא שמפסיקת בית המשפט עולה כי הוא מקבל את טענתו של העותר עופר לוי, כי העובדים אינם רק בעלי מניות פסיביים, אלא ככאלה שמושקעים בחברה מעצם הוויתור שעשו על גובה שכרם בתמורה לאופציות. "כשם שיש לעודד חברות להשקיע במפעלים מוטבים וכשם שיש לעודד בעלי הון להשקיע בחברות בעלות מפעלים מוטבים, כך יש לעודד באותן חברות את ההון האנושי - העובדים המקבלים אופציות ומניות", כתב השופט בורנשטין בפסיקה. "הרעיון שעומד מאחורי הסדר המיסוי שבסעיף 102 לפקודת מס הכנסה (הסעיף שמסדיר את אופן המיסוי על אופציות, א"ג) נועד בין היתר להדק את הקשר בין העובד לחברה, ובמקרה זה לא סתם חברה, אלא כזו בעלת מפעל מוטב.

"מנקודת מבט זו, העובד חובש לא רק כובע של עובד, אלא גם כובע של בעלי מניות וזאת גם בשלב שבו מניותיו מוחזקות על ידי הנאמן. רשות המסים שמה את הדגש על העובדה כי בשלב זה, העובד טרם שילם מס ולפיכך אין הוא כדין כל בעל מניות אחר, ודומה כי היא מתייחסת לעובד כי מי שקיים איזה 'פגם' בבעלות שיש לו מניות, או שהן מניות 'על תנאי', שהרי עדיין הן כפופות לתשלום מס. אלא שהבעלות המלאה על המניות אינה מותנית בכך מבחינת דיני הקניין ודיני החברות. שהרי אלמלא כן, העובד לא היה מקבל את הדיבידנד בגינן".

הפסיקה שמה קץ לבלבול הקיים

"לרשות המסים לא הייתה מדיניות מסודרת בנושא המס על דיבידנדים, כיוון שסעיף 102 מתייחס בפועל למימוש מניות שמקורן מימוש אופציות", אומר עו"ד עמית קריגל ממשרד משה מזרחי נח קריגל שייצג את לוי בערעור. "רשות המסים הייתה פונה לנאמנים על האופציות וגובה 25% מס על הדיבידנד. לפעמים זה עבד ולפעמים לא. הפסיקה החדשה של בית המשפט שמה לזה קץ. למעשה, לתקדים הזה ישנה השלכה על עובדים רבים.

"היא חלה על כל עובד שקיבל מניות לפי סעיף 102 במסלול ההוני, כאשר המניות הן של חברה שזכאית להטבות חוק עידוד - בין אם זו חברה פרטית או ציבורית. היא גם רלוונטית באופן רטרואקטיבי, כך שעובדים בפרופיל דומה שניכו להם במהלך שש השנים האחרונות 25% מס על הדיבידנד יכולים להגיש דוחות לרשות המסים ולקבל את המס העודף החזרה".

לדברי ד"ר יפעת ארן, חוקרת תאגידים בפקולטה למשפטים באונ' חיפה, "מדובר בהחלטה מרתקת מכיוון שהיא סיפקה לבית המשפט הזדמנות לדון בשאלה עקרונית יותר מאשר ההיבט הטכני של איזה חוק יוצר הסדרי מיסוי ספציפי יותר. בבסיס פסק הדין עומדת שאלה הנוגעת למעמדם של עובדים כבעלי מניות. היסטורית, התשואה על הון נוטה להיות גבוהה יותר מקצב הצמיחה של כלל התוצר בחברה.

"בנוסף, הכנסה מעבודה כפופה למיסוי כבד יותר מאשר תשואה על הון. במקביל, החשיבות של הון אנושי הולכת וגוברת, כך שעובדים מוכשרים הופכים להיות צוואר הבקבוק בצמיחה של חברות טכנולוגיה ולא מחסור במזומנים. לכן, לא מפתיע שעובדים ועובדות עם הון אנושי מבוקש מחפשים להפוך לבעלי מניות במעסיקים שלהם ולא לעבוד עבור משכורת במזומן בלבד. עבור עובדים בהייטק, ההחלטה אצל מי לעבוד היא במידה רבה החלטת ההשקעה המשמעותית ביותר שהם יעשו בגלל רכיב התגמול ההוני שיש לו פוטנציאל לתוצאה משנת חיים".

"השאלה היא אם מערכת המשפט שלנו תכיר בזכויות של עובדים־משקיעים באותה צורה שהיא מגינה על זכויות של בעלי הון", ממשיכה ד"ר ארן. "במקרים קודמים שאינם קשורים לדיני המס, אלא דווקא לדיני תאגידים, התייחסו בתי המשפט בישראל לעובדים כפחותים בהשוואה לבעלי מניות אחרים. הטענה הייתה שהם מקבלים את המניות בחינם בתור תמריץ והם לא באמת שוקלים שיקולי השקעה בבחירת מקום העבודה.

"השופט בורנשטין קבע חד משמעית בפסק הדין שאין הצדקה לפיחות במעמדם של עובדים בהשוואה לבעלי מניות אחרים. במקום לקבל את עמדת רשות המסים לפיה עובדים אינם בעלי מניות אמיתיים שהשקעותיהם ראויות לעידוד, השופט הסביר שעל אף שעובדים אינם משקיעים כסף אלא הון אנושי, בבחירת המעסיק הם מבצעים החלטת השקעה בדומה למשקיעי הון פיננסי. זו אמירה חשובה ויש לקוות ששופטים אחרים יאמצו אותה".

רשות המסים: "לומדים את פסק הדין"

בפסק הדין נחשפת גם העובדה כי קונדואיט, חברה שפיתחה סרגלי כלים מבוססי פרסום ועודדה משתמשים להחליף את ברירת המחדל של מנוע החיפוש שלהם, זכתה להטבת מס משמעותית של 15% על דיבידנדים. ההחלטה הזו הייתה דרמטית עבור המשקיעים בהם הקרנות בנצ'רק ויוזמה, משקיעים פרטיים דוגמת עמית גילון, צח רינת, והיזמים רונן שילה, גבי בילצ'יק ודרור ארז שנהנו מהטבת מס בשווי מאות מיליוני שקלים.

על פי פסק הדין, חילקה החברה בשנים 2011 ו־2012 דיבידנד בסך 1.5 מיליארד שקל, בשנת 2015 חילקה דיבידנד בסך של 208.1 מיליון שקל, ובשנת 2016 חילקה דיבידנד כולל של 311 מיליון שקל. סך הכול חולקו לבעלי המניות והעובדים דיבידנדים בסך 1.84 מיליארד שקל.

"אין לנו ספק שמכאן ואילך, בעת חלוקת דיבידנדים לעובדים הללו, החברות יאמצו את פסק הדין וינכו מס מהעובדים בשיעור של 15% בלבד כפי שקבע בית המשפט בתקדים, ולא יאמצו את עמדת רשויות המס לפיה יש לנכות מס בשיעור של 25%״, אומר לגלובס גבי וייסמן, שותף ומוביל פרקטיקת ניוד עובדים ותגמול הוני בDeloitte ישראל. ״לא זו בלבד, אלא שבעקבות פסק הדין צפוי גל של בקשות להחזרי מס על ידי עובדים רבים להם נוכה מס גבוה בעבר וכעת יבקשו להפעיל את ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט ולקבל את הפרש המס שנוכה להם ביתר. רק במקרה שנדון בפסק דין קונדואיט, דובר על הפרשי מס של כ-10 מליון שקל, כך שניתן לתאר את הפרשי המס שנוכו ביתר על כלל העובדים להם חולקו דיבידנדים מרווחי מפעלים מוטבים. נקודה מעניינת תהיה לגבי עמדת רשויות המס בנוגע לדוחות מס שכבר הוגשו על ידי העובדים בעבר ובהם לא נדרש החזר מס זה , האם יאפשרו להם כעת לתקן את דוחות המס ולדרוש את החזרי המס להם הם זכאים? יש ספק בכך״.

מרשות המסים נמסר: "אנו לומדים את פסק הדין".