הקיצוץ בפנסיות הוא שינוי כללי המשחק: "הבטחת הממשלה תישאר על הקרח"

הציבור הישראלי מורגל בהבטחות של פוליטיקאים שלא מתקיימות לעולם. אבל בימים האחרונים נאלצים הישראלים להתמודד עם הפרת הבטחה מסוג נדיר יותר - על ידי הדרג המקצועי במשרד האוצר. כפי שנחשף בגלובס בתחילת השבוע, לתקציב המדינה הקרוב הכניס אגף תקציבים באוצר סעיף לביטול הטבת המס שהיו אמורים לקבל פנסיונרים החל משנת 2025, בהתאם להתחייבות היסטורית שנקבעה לפני 15 שנה. תוכנית זאת של האוצר מעוררת כעת ספקות באשר למחויבות האוצר לעמוד בהבטחות פנסיוניות ופיננסיות אחרות לציבור.

● ההיסטוריה מלמדת: האם זה הזמן המתאים לרכוש אג"ח
●  ״מחטף״: באוצר הנחיתו מכה על הפנסיה ועוררו סערה | בדיקת גלובס

באוצר ביטלו את האג"ח המיועדות, ולקחו הימור

החל מאוקטובר האחרון חדלה המדינה להנפיק אגרות חוב מיועדות, שהבטיחו לחוסכים לפנסיה תשואה שנתית קבועה מראש של 4.86%. בניסיון לחסוך למדינה כ־9 מיליארד שקל בשנה, נקבע בתקציב המדינה הקודם שקרנות הפנסיה יעבירו בהדרגה את הנתח שהשקיעו באג"ח המיועדות אל שוק ההון.

כדי להניח את דעת החוסכים שחששו מפגיעה בתשואה המובטחת, הציבו באוצר רשת ביטחון, שלכאורה מיטיבה את התנאים עם הציבור: אם ההשקעה בשוק ההון לא תניב לחוסכים תשואה שנתית של 5.15%, האוצר יכניס את היד לכיס וישלים את ההפרש.

ההחלטה לביטול האג"ח המיועדות עברה ב־2021, בשעה שהמדדים בבורסות הרקיעו שחקים. באוצר חגגו את הסרת הגיבנת התקציבית והעריכו ששוק ההון המשגשג יוכל להחזיק על גבו את כל כובד הפנסיות של הציבור. מקסימום, חשבו אז באוצר, נצטרך לממן אחוז או שניים אם הבורסות יתמתנו, וזה עדיין הרבה יותר זול מהאג"ח המיועדות. אבל באוצר לקחו הימור. עד מהרה נצבעו הבורסות באדום והעולם כולו נכנס להיערכות לקראת מיתון, על רקע העלאות הריבית שנדרשו כשהאינפלציה הרימה ראש.

לפי המתווה שנקבע, ההתחשבנות בין המדינה לקרנות על הבטחת התשואה תיעשה אחת לחמש שנים. כלומר, האוצר לא צריך להוציא כסף באופן מיידי. עד 2027 השוק עשוי להתאושש ולעלות שוב, באופן שיפצה על ההפסדים כיום. אבל בינתיים, הסוס עליו הימרו באוצר משתרך מאחור, וזה עלול לעלות במיליארדים לקופת המדינה.

היקף כספי הציבור המושקעים במסגרת המתווה שהחליף את אגרות החוב המיועדות יילך ויגדל בהדרגה לאורך השנים הקרובות. האג"ח המיועדות האחרונות שהנפיקה המדינה, הידועות גם כאג"ח ערד, ייפרעו רק בעוד כמעט 15 שנים. לפי התוכנית המקורית של האוצר, אם התשואה במתווה החדש הייתה עולה על 5.15%, העודפים היו מוזרמים לקרן ייעודית שתסבסד את החוסרים בשנים קשות. קרן העודפים בינתיים נותרה ריקה.

תרחיש של דשדוש מתמשך בשוק ההון לאורך חמש שנים יהיה מלווה, יש לשער, בצמיחה נמוכה ובפגיעה בהכנסות המדינה ממסים. האם דווקא במצב קשה כזה תתאמץ המדינה לעמוד בהתחייבותה ולפצות את הציבור על התאדות הפנסיות שחסכו לעת זקנה?

גורמים במשרד האוצר, בהווה ובעבר, עומדים עדיין מאחורי ההתחייבות שניתנה לציבור במקום האג"ח המיועדות. לדבריהם, אין מקום להשוואה בין ביטול הגדלת פטור המס על הפנסיות לבין הבטחת התשואה. ואכן, הבטחת התשואה מעוגנת בחקיקה. עם זאת, גם הפטור על הפנסיות מעוגן בפקודת מס הכנסה, שהיא החוק מכוחו נגבים מיסים, וכדי לקצץ את הפטור נדרש תיקון של הפקודה.

מאז שהובטחה הגדלת הפטור ב־2008, המתווה מומש והפך לחלק אינטגרלי מתכנון המס של הפורשים לגמלאות. הפטור עלה בהדרגה לאורך השנים, מ־43.5% ב־2012 ועד ל־52% כיום. המנה העיקרית, שאמורה כעת להתבטל, הייתה אמורה להגיע ב־2025 עם העלאת הפטור ל־67%.

כבר כשנקבע המודל שהחליף את האג"ח המיועדות, היו מי שהביעו חוסר אמון ביכולת של האוצר לקיים את ההבטחה בתרחיש של ירידות בבורסה. בכירים באוצר ביקשו אז להרגיע שהנושא מעוגן בחקיקה הרמטית והדגישו שמדינת ישראל מעולם לא הפרה הבטחה שלה בפני ציבור החוסכים לפנסיה.

"הבטחת ממשלה שווה כקליפת השום"

האם הבטחה אחת שלא מומשה היא סימן לבאות? בימים האחרונים התעורר שיח סוער בין יועצי מס, שמוחים על שינוי המדיניות בפנסיות וחוששים שהמגמה עלולה להתפשט גם לחלופת האג"ח המיועדות. "עצוב לחשוב כך, אבל זה אפשרי, כי כרגע התחושה היא שהכל נזיל וקשה לסמוך על ההבטחות", אומר לגלובס איציק בן ארויה, יועץ פנסיוני ומייסד פלטפורמת Aroya.

לדבריו, "אם המצב הכלכלי לא יאפשר לקיים את הבטחת המדינה, לך תדע מה יקרה. אם התקופה הרעה בשווקים תימשך גם בשנים הקרובות, ברור שהמדינה לא תעמוד בשיעור הדלתא שהיא תידרש להשלים. ואז הבטחת ממשלה מסתמנת כהבטחה על הקרח".

בן ארויה קושר בין שתי הבטחות המדינה השונות לפנסיונרים. "כיועץ פנסיוני, כרגע אני נמצא בפני שוקת שבורה, כיוון שמתברר שהבטחת ממשלה שווה כקליפת השום. איך אתם מצפים ממני לשבת עם לקוח ולתכנן את התזרים וסכומי ההון, אם אתם משנים את הכללים בדיעבד. לשכת יועצי המס עומדת להוציא חוות דעת מאוד קשה כלפי ממשלת ישראל ולהעביר אותה לוועדות בכנסת".

מעוגן בחקיקה, אבל מה אם ישנו את החוק?

תסריט אימים שבו תפר המדינה את הבטחת התשואה יהיה חסר תקדים ודרמטי יותר מפטור המס על הפנסיות. פטור המס עדיין לא עלה ולכן הוא יפחית את הפנסיות רק בהשוואה לתכנון. לעומת זאת, פגיעה בחלופת האג"ח המיועדות תהווה פגיעה ישירה בכיס.

עד לפני מספר חודשים נהנו החוסכים מאג"ח מיועדות מתשואה מובטחת של 30% מהכסף, ומקבלי קיצבה זכו לנתח גבוה יותר של 60%. כלומר, בין שליש לשני־שלישים מהפנסיה של כולנו תהיה בסכנת ירידה או שחיקה במקרה שכזה.

הבטחת התשואה של המדינה מעוגנת אומנם בחקיקה, אבל חוקים יכולים להשתנות, בעוד שאגרות חוב ממשלתיות של ישראל היו מאז ומעולם הבטחה יציבה הרבה יותר. יש מי שיגידו שהמדינה תעמוד במילתה בגלל שהבטחת התשואה באה כפיצוי לציבור על ביטול האג"ח המיועדות. בראי השנים, טיעון זה לא מחזיק מים.

גם ההבטחה שניתנה ב־2008 על הגדלת הפטור ממס על הפנסיות נולדה כאלטרנטיבה לציבור במקום הטבות שבוטלו בחיסכון להון. מקבלי ההחלטות שהתחייבו אז בפני הציבור כבר לא נמצאים כיום בתפקיד כדי לקחת אחריות. רק ימים יגידו איך תיראה התמונה במדינה עד 2027, כשתצטרך המדינה לקיים את הצד שלה מול החוסכים שמצפים לתשואה מובטחת.