ברגע הקריטי הזה המחאה והשיבוש הם צו השעה

הכותב הוא יזם הייטק. ממובילי מחאת ההייטקיסטים. ממייסדי חברת הסייבר Guardicore

 זאת השיטה שלנו במדינת ישראל. הממשלה הנוכחית נבחרה בבחירות דמוקרטיות ולגיטימיות לחלוטין. על כל האזרחים, גם אלו שלא בחרו בה, לכבד את החלטותיה. גם אם אנחנו לא אוהבים את החלטות הממשלה, נחכה לבחירות הבאות ונצביע בהתאם לתפיסת עולמנו. זו המחויבות שלנו כאזרחים שחיים במדינה דמוקרטית. אבל המחויבות הזו היא חלק מעסקה שקיימת בינינו האזרחים לבין הממשלה הנבחרת. חלקה של הממשלה בעסקה הזו הוא שהיא לא תפגע בחרויות הבסיסיות שלנו כאזרחים, וגם לא תשנה באופן חד־צדדי את שיטת המשטר שבו אנו חיים, באופן שבו זכויותינו הבסיסיות לא תהיינה מוגנות.

מה שקורה בשטח בשבועות האחרונים הוא שממשלת ישראל מפרה את חלקה בעסקה הבסיסית הזו: היא מנסה לשנות את שיטת המשטר עצמה. בשיטת המשטר הנוכחית בישראל הממשלה תמיד מחזיקה ברוב בכנסת, והרשות היחידה שמגבילה אותה היא מערכת המשפט. אחרי שתיושם ה"רפורמה", הממשלה תבחר ותמנה את השופטים, שכנראה יהיו מלכתחילה אנשים פוליטיים, והממשלה תקדם את אלו הבאים לה בטוב, מה שיבטיח שהשופטים בישראל יישארו כאלו שירצו שהממשלה תרצה ביקרם.

הממשלה גם תוכל לפסול החלטות של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. כך שכל מה שהממשלה תרצה לעשות יהיה חוקי בהגדרה, גם אם הוא נגד החוק היבש, נגד הזכויות והחירויות הבסיסיות שלנו כאזרחים ונגד עקרונות הכרזת ומגילת העצמאות, פשוט כי לא יהיה מי שיוכל לקבוע אחרת ולחסום את עמדת הרוב.

הרצון הטוב של רוטמן

הדבר היחיד שיגן על זכויות האזרח במדינה כזו הוא הרצון הטוב של חבר הכנסת שמחה רוטמן וחבריו בקואליציה. ואפילו אם יש לו רצון טוב (תרשו לנו לפקפק), מי יבטיח לנו שלבאים אחריו יהיה רצון טוב?

בזמן שהממשלה מפרה את חלקה בעסקה, חובתנו כאזרחים להתנגד. לא חסרות דוגמאות למדינות שבהן שלטון שנבחר באמצעים דמוקרטיים משתמש בכוח שניתן לו כדי לחסל את הדמוקרטיה. הונגריה ופולין הן שתי דוגמאות מהתקופה האחרונה. גם פוטין וארדואן נבחרו בבחירות דמוקרטיות ולגיטימיות. עבור אזרחי המדינות האלו, זה כנראה כבר מאוחר מדי. במקרה שלהם, קשה לראות איך מחאה לא־אלימה תחזיר להם את זכויותיהם.

עשרות אלפי עובדי ההייטק, הנאבקים בשבועות האחרונים בחקיקה של הממשלה, מתנגדים לאלימות. אני אישית מתנגד נחרץ לאלימות בכל מעגל בחברה שאפשר לחשוב עליו, יצאנו לרחובות במחאה כדי להגן על הדמוקרטיה במחאות מנומסות ותרבותיות. אבל  מהיום חובה עלינו לשבות ולשבש את החיים כאן בישראל. כל אזרח ואזרחית שמבינים את מה שמתרחש כאן, חובה עלינו לצאת לרחוב, לשבות, למחות ולשבש. זה הזמן, זה היום, זה הרגע בו נגזר עלינו לעמוד על זכויותינו וזכויות ילדינו. זו בחינת הבגרות שלנו באזרחות, ולא יהיה מועד ב'.