בזמן שהניסוי הבריטי למעבר לשבוע עבודה מקוצר של ארבעה ימים בלבד נמצא בעיצומו ואף זוכה להצלחה יתרה, עלה נושא קיצור סך שעות העבודה השבועיות לשולחן הדיונים בהסכם השכר החדש של המגזר הציבורי, ושעליו חתמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד.
בין יתר סעיפי ההסכם נקבע כי שבוע העבודה במגזר הציבורי יקוצר בפעימות מ-42 ל-40 שעות עבודה שבועיות (שווי של כ-8 שעות חודשיות). בנוסף, בגופים שבהם נהוגה חופשה מרוכזת בחול המועד פסח, יינתן חצי יום חופש באסרו חג פסח (מימונה) באופן חד-פעמי.
● הטרנדים הבולטים בשוק העבודה והעצות של 55 המנהלים הבכירים
● מסתמן: יבוטל הקיצוץ בפנסיה שנחשף בגלובס | בלעדי
● איך מצא עצמו שר התקשורת שלמה קרעי כמעט לבד במאבק מול התאגיד |ניתוח
האם מדובר בשינוי מהותי שימשוך אחריו גם גורמים בשוק הפרטי? קשה להניח שזה יקרה כל כך מהר, בעיקר במדינה שבה נהוג לעבוד באופן יחסי יותר מאשר בשאר העולם, אולם בהסתדרות סבורים שזה שלב ראשון בדרך לשינוי מהותי. איך זה יקרה וכיצד נראה זאת קורה במשק?
אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, מסביר בשיחה עם גלובס כי "ההסכם חל על 450 אלף עובדים במגזר הציבורי, שביוני 2023 שעות העבודה שלהם יירדו ל-41 שעות ביוני 2023, ול-40 שעות בינואר 2025". המשמעות לדבריו, אפקטיבית למרבית עובדי המגזר הציבורי, להוציא מקצועות מסוימים, בהם למשל בריאות - אחיות וטכנאי דימות, שכבר מועסקים ב-40 שעות או פחות".
התרומה הגדולה לדברי בלומנברג, תתבטא בשני אלמנטים - הראשון הוא רווחת העובדים. נזכיר כי לפי נתוני ה-OECD שכיר בישראל עובד בממוצע 40.5 שעות (כולל עובדים במשרה חלקית) בשבוע ב-2021, לעומת הממוצע האירופי שעומד על 35-39 שעות. למרות, ואולי משום כך, הפריון השעתי של עובד ישראלי נמוך ב-18% מזה של מקבילו ב- OECD.
"אנחנו נמצאים היום הרבה מעל הממוצע של ה-OECD", מזכיר בלומנברג. "הממוצע של עובדים במשרה מלאה בישראל הוא למעשה 44.5 שעות, בגלל השעות הנוספות. ההסכם החדש יאפשר לשלב איזון בית עבודה, חלק מהצרכים הבסיסיים כעובדים, ולא רק השכר, ומשום כך זה שלב מקדים לכלל המשק. בנושאים שונים הקשורים לתנאים וליחסי עבודה במשק הישראלי, המגזר הציבורי הוביל את הנורמות לזכויות העובדים. אנחנו בשיח מתמיד עם יו"ר נציבות המגזר העסקי, דובי אמיתי, ואם ארשה לעצמי לדבר בשמו אומר שהוא מבין שזה לא עניין של כן או לא, אלא עניין של מתי. ברגע שהמגזר הציבורי יוביל ל-40 שעות שבועיות, גם המגזר הפרטי לא יוכל להישאר מאחור לאורך זמן. התהליכים מדורגים. צריך לזכור שהפעם האחרונה ששבוע העבודה קוצר שזה היה ב-2017 ואז השבוע קוצר מ-43 שעות ל-42. היום אנחנו כבר מקצרים בשעתיים, וזה סופר-דרמטי". לקיצור, אומרים בהסתדרות, גם המשק צריך להסתגל באופן מדורג.
"גם בתעשייה - לקצר את שעות העבודה בחדות זה בלתי אפשרי תפעולית. לכן אנחנו נותנים מפת דרכים קדימה".
לנושא זה מוסיפים בהסתדרות גם את הסייעות, "שיירדו לקראת סוף ההסכם ל-39 שעות שבועיות בלבד".
לאלמנט הרווחה נוסף כמובן גם האלמנט השני, הכלכלי. בלומנברג: "בחלק מהמקומות עובדים שיידרשו עדיין לעבוד 42 שעות שבועיות, כי יש קבלת קהל, משמרות וכדומה, ייהנו משעות נוספות, שהן בעצם תוספת אפקטיבית לשכר של 5%, מעבר לתוספות האחרות. ולגבי עובדים שלא עובדים שעות נוספות, ערך כל שעה שלהם יעלה, וכך הפרמיות וכל הנושאים המושפעים מערך השעה, יעלו בהתאם. עובדי משרה חלקית, החלקיות תעלה, מה שישפיע על דמי ההבראה, על ימי חופשה ומחלה, כך שגם עבורם זו בשורה".
ומה לגבי ארבעה ימי עבודה בשבוע?
"אנחנו עוד לא שם. המתווה כנראה ישתנה בין מקומות העבודה בהתאם לאופיים, אבל זה עוד צעד. גם במדינות הרבה יותר מתקדמות ומפתחות מאיתנו בעניין שעות העבודה ורווחת העובדים - הם עדיין לא שם. יש ניסויים ופיילוטים קטנים באיסלנד ובבריטניה. אני חשוב שברגע שהאוצר יראה שקיצור שבוע העבודה מגדיל את הפריון, אז אנחנו גם נוכל להתחיל לקדם מהלכים יותר מרחיקי לכת בעניין הזה".
בעניין שבוע עבודה של ארבעה ימי, נזכיר כי כבר כמה וכמה הצעות לקיצור שבוע העבודה הגיעו בשנים האחרונות גם לכנסת. האחרונה שבהן, של ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה, מציעה ששבוע העבודה ממקסימום של 45 שעות ל-36 בלבד. לפי גרסה זו נעבוד ארבעה ימי עבודה בני שמונה שעות ועוד חצי יום של ארבע שעות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.