ההישגים והפשרות: מאחורי הסכם השכר החדש במשק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד חתמו היום על הסכם המסגרת לעובדי המגזר הציבורי, שיהנו מתוספות לשכר ומקיצור שבוע העבודה. למרות פערים עמוקים בתפיסות העולם הכלכליות שלהם, סמוטריץ' ובר־דוד השלימו את המשא ומתן בשקט ובמהירות יחסית. כתוצאה מכך, בהסתדרות לא נאלצו לממש את איומי השביתות שפיזרו בתחילת המגעים, כשעוד הגדירו שם את שר האוצר החדש כ"סדין אדום".

● קיצור שבוע העבודה למגזר הציבורי בישראל: כך זה יעבוד 
● מסתמן: יבוטל הקיצוץ בפנסיה שנחשף בגלובס 
● השכר ב-2022 נשחק בעקבות האינפלציה, ומה קרה בהייטק?
● מה קרה לשכר המתמחים במשפטים בשנה החולפת?

הישגים נאים, לצד פשרות

בר־דוד הצליח לקצור מספר הישגים נאים עבור העובדים, אבל גם נאלץ להתפשר במתווה העלאת השכר. בין הצדדים הוסכם על הגדלת השכר בהדרגה ב־11%, עד סוף שנת 2027. נזכיר כי התנאי הראשון שהציב בר־דוד בתחילת המשא ומתן היה לתוספת שכר של 13% לאותה תקופת זמן, בדומה להסכם שהשיגה מהאוצר מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן־דוד.

בחודש יולי יקבלו העובדים את התוספת הראשונה, בגובה 400 שקל (שתושלם בהמשך ל־500 שקל). בנוסף, הוחלט כי התוספת תהיה שקלית ולא באחוזים, כדי להיטיב יותר עם העובדים בעלי המשכורות הנמוכות. לאחר מכן, בדצמבר 2024 יעלה שכר העובדים ב־2% נוספים, ואז ב־1.5% בסוף 2025, עוד 1.5% בסוף 2026, ולבסוף תוספת של אחוז בודד עם תום פקיעת תקופת ההסכם, בסוף 2027.

למרות שבהסתדרות קיבלו פחות מכפי שדרשו, עדיין מדובר בהסכם השכר הראשון מאז שנות ה־90' שבו נחתמת העלאת שכר בשיעור דו־ספרתי. הסכם השכר הקודם, שהיה קצר יותר ונגע לשנים 2016־2019, קבע תוספת של 7.9% לעובדים. מאז 2020 הוקפאו הסכמי השכר בשל הקורונה וחוסר היציבות הפוליטית, ולכן ההסכם החדש מתיימר לשפות את העובדים גם בעבור שחיקת השכר ב־3 השנים הקודמות.

מעבר לתוספת לבסיס השכר, נקבעו הטבות נוספות לעובדים: הראשונה היא מענק חד־פעמי של 6,000 שקל שיקבלו מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי. המענק מוגדר כ"תוספת יוקר מחיה", והוא גבוה מאוד במונחי משרד האוצר.

מענק זה היה חשוב במיוחד לבר־דוד, שביקש להביא הישג מהיר לכלל העובדים, שיורגש בכיס כבר במשכורת חודש מרץ. זאת, כפיתרון לקשיים שהערימו באגף תקציבים באוצר: באגף הטילו וטו על חזרה למודל שנקבע עם הסתדרות המורים, שבו כ־90% מהכסף הועבר באופן כמעט מיידי עם חתימת ההסכם, באוקטובר האחרון. באוצר דרשו לפרוס את התשלומים ולדחות אותם כמה שיותר, ולבסוף הגיעו למתווה שבו הפעימה הראשונה תהיה הגדולה ביותר.

הפריסה הארוכה של התשלומים וההתכנסות לסכומים שלא פורצים את מסגרת התקציב היא הישג של האוצר בהסכם, וזה הדבר שהיה הכי חשוב לאגף תקציבים. לעומת זאת, באגף תקציבים נאותו להתפשר בנושא קיצור שבוע העבודה ובר־דוד קיבל את שלו.

מספר שעות העבודה יופחת מ־42 שעות שבועיות כיום, בשתי פעימות, ל־40 שעות. שכרם לא ייפגע, כך שבפועל העובדים ירוויחו כ־4% יותר על כל שעת עבודה. באגף שכר מעריכים כי כמחצית מהעובדים יבחרו להמשיך לעבוד את מכסת השעות הקודמת, ויעברו לרשום אותם כשעות נוספות, שמזכות בשכר גבוה יותר ב־25%־50%.

הישג נוסף של בר־דוד, שמגדיל את עלות ההסכם מעבר לתוספת האחידה לכלל העובדים, הוא הקצאת קופה מיוחדת לפיתרון בעיות. מדובר בקופה דומה לזאת שנקבעה בין האוצר להסתדרות בקורונה. מודל החירום ההוא הוכנס הפעם כחלק אינטגרלי מההסכמים, ועשוי לשמש בהמשך לתוספות שכר למגזרים שונים.

מגזר אחר שנמצא במחסור, הסייעות בגני הילדים, יקבל תוספות שכר משמעותיות כבר בזמן הקרוב. לפי המתווה שסוכם על רפורמת הסייעות, שכרן השעתי יעלה ב־20%־30%.

בתוך כך, בההסתדרות הסכימו לתיקון החוק שמאפשר להכניס את תוספת הרכב לבסיס השכר בלי להעלות את הפנסיות התקציביות. האיחוד, ברגע שיתרחש, יבטל את התמריץ שניתן כיום לעובדי המגזר הציבורי להחזיק רכב פרטי כדי להנות מתוספת הרכב. 

ההישגים של האוצר

מבחינת אגף השכר באוצר, שאחראי על המשא ומתן מול ההסתדרות, ההישגים כוללים מתן כלים ניהוליים להנהלות. ביניהם, הסכמה על הטמעת מערכות טכנולוגיות בשירות הציבורי, שעד כה היווה מוקד חיכוך ניכר בין המדינה לבין ההסתדרות. כעת ההסתדרות לא תשבות בתגובה להכנסה של טכנולוגיה חדשה במגזר הציבורי. בנוסף, האוצר גם קיבל גמישות מסוימת ביכולת לפטר עובדים ובעיקר - היכולת לנייד עובדים מתפקיד לתפקיד, והגדלה של כמות העובדים המועסקים בחוזים אישיים (מחוץ להסכם הקיבוצי). 

סמוטריץ' ציין במסיבת העיתונאים שהתקיימה לרגל חתימת ההסכם, כי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נתן את ברכתו לנוסח שסוכם. בחודשים האחרונים הנגיד הזהיר שהסכמים נרחבים מידי עלולים להביא לספירלה של עליות מחירים.

"ההסכם הזה מאוד אחראי ועומד במסגרות התקציב שקבענו לעצמנו", אמר מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר. העלות הכוללת של ההסכם לא נמסרה עדיין מהאוצר. במשרד אומרים כי החישוב מאוד מסובך בגלל הרכיבים השונים וההצמדות שבו.

עלות ההסכם לתקציב המדינה הקרוב, לשנים 2023־2024, עומד על 4.3 מיליארד שקל. מתוכם, שווי המענק החד־פעמי, שלפי סמוטריץ' לא ישולם לבכירים בעלי שכר גבוה, יעמוד על 1.1 מיליארד שקל. תוספות השכר ב־2023 יעמדו על כמיליארד שקל, ויעלו לכ־2 מיליארד שקל בתקציב 2024.