במקום לחגוג את המענקים שבדרך, הרשויות נותנות לחולדאי לנהל את ההצגה

מאות רשויות מקומיות אמורות היו לצהול השבוע. סוף סוף מישהו שמע את זעקתן, והחליט להקים קופה משותפת שתתגמל את אלו שנכנסו "מתחת לאלונקה" במלחמה לפתרון משבר הדיור. אבל במקום זה, כולן מלאו פיהן מים. בפעם המי יודע כמה, התברר שהן שבויות של עיריית תל אביב ועוד כמה ערים פריבילגיות, שזועקות כקוז'אק הנגזל.

● הצעקות בדיונים, המינויים הפוליטיים ומידור הדרג המקצועי: משרד התחבורה בעידן מירי רגב 
● המונולוג של אראל סג"ל חשף אמת מטרידה: החברה הישראלית מפולגת מאי פעם וכך זה נראה בשטח 
● המהפכה המשפטית והכלכלה: האזהרות מצטברות והרכבת דוהרת לתהום | פרשנות

צריך לתת הרבה קרדיט לראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, על ניהול עירו. אבל צריך גם לקחת דברים בפרופורציה. מדובר בעיר מאוד עשירה, בעיקר בזכות שטחי תעסוקה ומסחר עצומים, אלפי קרקעות ונכסים בבעלות העירייה (אין לזה אח ורע בשום עיר אחרת), ואגרות והיטלים שהם נגזרת לערכי הקרקע הפנומנליים. הארנונה משטחים שאינם למגורים תורמת 72% מהכנסות העיר מארנונה ומסתכמת ב־2.5 מיליארד שקל. הבאה בתור, ירושלים, מכניסה רק 1.1 מיליארד שקל מ"לא מגורים", כשחיים בה יותר מפי 2 תושבים.

בעקבות זאת, תל אביב יכולה לתת המון בחזרה לתושביה. העירייה מוציאה 12 אלף שקל פר תושב מדי שנה, לעומת 7,647 שקל בממוצע ארצי וכמה אלפי שקלים בודדים בערים עניות. במעגל קסמים, אם אני יכול לקבל מתל אביב אלפי שקלים יותר מערים אחרות בחינוך, תרבות וכו', אני ארצה לגור דווקא בה - מה שמבטיח שהביקוש ומחירי הדירות רק יאמירו.

התועלת מהשיטה הקיימת לחולדאי ולתל אביב ברורה. השאלה למה זה טוב ליתר הערים, שרובן ככולן לא מצליחות אפילו לצוף מעל המים.

צדק כלכלי וחברתי

בדיוק בגלל זה נולדה קרן הארנונה בתקציב המדינה הטרי, שאמורה לקחת כסף מהרשויות הכי עשירות - ולהעבירן לרשויות אחרות. הקריטריון לחלוקת כספי הקרן הוא אך ורק תוספת דירות - כדי לתגמל סוף סוף רשויות מקומיות שבונות אצלן מגורים, צעד שעד כה לא השתלם להן בעליל. כל רשות תקבל 1,500 שקל כמענק שנתי קבוע, על כל היתר לדירה נוספת מעבר לכמות שאושרה בשנה קודמת. בכמה כסף מדובר? אשקלון הצומחת, למשל, צפויה לקבל מהקרן 13.1 מיליון שקל בשנת 2024, שיתפחו ל־17.1 מיליון שנה לאחר מכן ול־20.5 מיליון שקל בשנת 2026 - סכום שימשיך לעלות בהדרגה (מאחר והמענק פר דירה הוא לנצח). נתיבות וקרית גת יקבלו יותר מ־23 מיליון שקל כל אחת בשנים 2024־2026, סכומים שיתפחו בעשרות אחוזים שנה אחרי שנה.

ומאיפה יגיע הכסף? במשרד האוצר החליטו להשאיר חצי תאוותם בידם, ולהכניס יד רק לתוספת בהכנסות שיזרמו בשנים הבאות מהארנונה שלא למגורים. בקרן חילקו את הערים השונות ל־4 אשכולות, כשעיריות שנמצאות באשכול הגבוה ביותר, כאלה שזוכות כבר היום להכנסות מארנונה שלא למגורים בסך 2,000 שקל לפחות לתושב, יפרישו 49% משיעור הגידול שינבע להן מדי שנה. תל אביב כמובן נמצאת שם בראש הרשימה, ביחד עם ערים כמו הרצליה או חיפה.

מדובר גם בצדק היסטורי, כלכלית וחברתית, גם ב"תמרוץ הרשויות להגדיל את היצע הדיור ולמתן את מחירי הדירות" (ההסבר בהצעת החוק), ולא פחות חשוב - בהכנסת שפיות למערכת התכנון, שמאשרת במשך שנים לשווא עוד ועוד מתחמי תעסוקה מיותרים מחוץ למעגלי הביקוש, רק כדי לאזן בכאילו את ההוצאות למגורים (לפי מינהל התכנון, נוצר עודף אדיר של היצע תכנוני - 240 מיליון מ"ר למסחר ומשרדים, שבעיקר מבטיח שנשאר עם מלאי עצום של קרקעות ללא ביקוש).

חוששות מביריונים?

ובמקום חגיגה, הכל הפוך. השלטון המקומי - שמייצג 257 רשויות מקומיות - החליט להילחם בקרן הארנונה החדשה. ליישר קו עם תל אביב ועם פורום 15 הערים העצמאיות - שמעצם ההגדרה לא רואה עין בעין עם כל השאר. "פורום" ששליש מתושבי המדינה חיים אצלו (כ־3.1 מיליון תושבים), בעוד ש־80% מאוכלוסיית המדינה עובדת וצורכת בעריו מדי יום - אבל לא חושב שהוא צריך חלילה לחלוק את העושר (העתידי בלבד!) עם כולם.

וכשחוסר האיזון וההפרדה בין הרשויות נמצא בלב השיח הציבורי, כדאי לתת את הדעת לחוסר האיזון גם בשלטון המקומי. כמו חבורה של ילדים שחוששת מקומץ בריונים בכיתה, מאות רשויות מקומיות שותקות מול זעמה של תל אביב. ומאחר ואובדן המשילות בישראל כולל גם רבים בשלטון המרכזי המפחדים מעוצמתה של תל אביב ופרנסיה, לא הייתי ממהר להמר שהקרן החשובה הזו תצא לדרך.

כוכבי השבוע

מצוין: כשההיגיון פוגש את הגרלות הדירות

משרד השיכון החליט השבוע להגביל את גובה ההנחה על הדירות המוגרלות לחצי מיליון שקל לכל היותר. אבל לפני שצועקים על בפגיעה בזוכים המאושרים, שעד כה נהנו מהנחות שהגיעו גם למיליון שקל, הגיע הזמן שנפנים שמדובר בכסף של כולנו. אם כבר, מוכרחים לשוב ולתהות האם כסף ציבורי קצוב צריך להגיע לאותם מתי מעט שיזכו בהגרלות הבאות, לאחר שהשנים האחרונות כבר הוכיחו שהן לא משפיעות על מחירי כלל השוק.

ובכל מקרה, אם הוחלט שנשארים עם השיטה המפוקפקת, חשוב להדגיש שהמהלך הנוכחי מקבע אמנם את גובה ההנחה - מקסימום 500 אלף שקל ממחירי הדירות בשוק החופשי - אבל הוא גם מגדיל את שיעור ההנחה המקסימלי ל־25% מול מחירי השוק, לעומת 20% עד כה. כלומר, השיטה החדשה אכן מכווצת את הרווח לזוכים בלב אזורי ביקוש, אבל מגדילה את הביקוש ואת ההנחות באזורים מרוחקים יותר. הרבה יותר הגיוני.

בלתי מספיק: בחברה הערבית אין חולים וזקנים? 

אחד הכללים הראשונים בביקורת על כל תוכנית היא לא מה נמצא בה - אלא מה איננו שם. השבוע הוציאו משרד הבריאות ומינהל התכנון "תוכנית מתאר ארצית אסטרטגית" למוסדות הבריאות, שפרסה רשימה מרשימה של בתי חולים חדשים שיקומו פה, כצפוי ממדינה צומחת ומזדקנת. 9 בתי חולים חדשים עתידים לקום בכרמיאל, קרית גת, הוד השרון, קריית אתא, בית שמש, נתניה, מודיעין, באר שבע (פרס) וחריש. הכל כ"מענה לשנת המאה של ישראל", אז יגורו פה יותר מ־15 מיליון ישראלים.

אבל מה אין בהודעה החגיגית, חוץ מזה שאף אחד לא נקב בתאריך יעד או במסגרת תקציבית ולו מעורפלת? אף ישוב ערבי לא הצליח להשתחל לרשימה, ולו למראית עין. כפיצוי, הודיע מינהל התכנון שבסח'נין ובכפר קרע יקומו בתי חולים גריאטריים ומוקדי חירום. גם עלי התאנה הללו לא זכו כמובן לתכנון מפורט.