המהפכה המשפטית והכלכלה: האזהרות מצטברות והרכבת דוהרת לתהום

"עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום", כך מפציר גילוי דעת נוסף של בכירי הכלכלנים בישראל, שהתפרסם לקראת סוף השבוע (חמישי).

לפני חודשיים, עם השבעת הממשלה החדשה וההכרזה על שורת סעיפי המהפכה המשפטית, נדמה היה שהנחת היסוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' היא שאפשר לקחת את הכלכלה כדבר מובן מאליו. שאפשר לשנות לחלוטין את האיזון בין הרשויות, ולהחליש דרמטית את הזרוע השופטת, מבלי שתהיה לכך השפעה משמעותית על ההשקעות, הצמיחה, התוצר בכלל ומגזר ההייטק בפרט.

● שני הצדדים ניצחו, כל הכבוד, עכשיו בואו נאסוף את השברים של המדינה | טור סופ"ש 
● עיתון, לא מפלגה. רוצים להחרים? בבקשה | דעה, נעמה סיקולר 
● המונולוג של אראל סג"ל חשף אמת מטרידה: החברה הישראלית מפולגת מאי פעם וכך זה נראה בשטח

או אם לנסח את הדברים באמצעות המטאפורה האהובה על נתניהו, לפחות בעבר: ההנחה הייתה שנמשיך ליהנות מאותה עוגה כלכלית, ושהעוגה גם תמשיך לגדול - ובינתיים אפשר להתמסר לחלוקה שלה בין חברי הקואליציה.

זה היה הרקע למכתב הקודם של הכלכלנים, מסוף ינואר, שהזהיר שזה לחלוטין לא המצב. מאות כלכלנים, ובהם בכירי הכלכלנים בארץ, התריעו מ"נזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית": מפגיעה בהייטק, דרך בריחת מוחות, ועד לפגיעה בקצב הצמיחה ארוך הטווח של ישראל. אלא שהאזהרה שלהם התקבלה בביטול מצד נתניהו, שהסביר ש"הרפורמה המשפטית", בלשונו, דווקא תחזק את הכלכלה - גם אם ראש הממשלה הודה שבדרך יהיו "מערבולות אוויר".

בזמן שחלף מאז, אפשר היה לראות את התרחישים שמפניהם הזהירו הכלכלנים קורמים עור וגידים. יציאת כספים מישראל, לחץ של משקיעים בהייטק, זינוק בתשואות על אגרות החוב הממשלתיות.

"הנזק עלול להתממש"

"מאז פרסום גילוי הדעת הראשון הצטברו אינדיקציות רבות לכך שהנזקים לכלכלה עלולים להתממש בעוצמה ובמהירות גדולים מאלו שצפינו", כותבים הכלכלנים בגילוי הדעת הנוכחי שלהם. אלא שנכון לעכשיו, למרות שהנזקים כבר ניכרים, הרכבת ממשיכה לנסוע.

כפי שהכלכלנים מזכירים, הם לא לבד. אזהרות דומות אפשר היה לשמוע מבכירי המגזר העסקי, מהעיתונות הכלכלית העולמית ועוד. ביום רביעי הגיעה גם אזהרה מסוכנות דירוג האשראי פיץ'.

"לרפורמה", כותבים האנליסטים של פיץ' מפורשות, "עשויה להיות השפעה שלילית על פרופיל האשראי של ישראל". בין היתר, הם מסבירים שכמו במדינות אחרות שהעבירו שינויים דומים, החלשת האיזונים והבלמים המוסדיים עלולה להובילה להורדת מדדי הממשל של ישראל (WBGI) - שממלאים תפקיד מרכזי במודל של פיץ'.

מי שמכיר את סוכנויות הדירוג היטב הוא פרופ' דני צידון מאוניברסיטת תל אביב, בעבר מס' 2 בבנק לאומי והיום מנהל קרן ההשקעות ויולה פינטק, שגם הוא בין החותמים על גילוי הדעת. צידון, שהיה השבוע בפגישות בחו"ל, מספר שהאנשים שאיתם נפגש, בעיקר מתחום ההייטק אבל גם מתחום הבנקאות, ניגשו "בהיסוס ובחשש, כאילו שנכנסים לחדר שיושבים בו שבעה, לשאול אותי מה באמת קורה בישראל".

בסקאלה של סוכנויות הדירוג, אומר צידון, שהיה בעבר בין נציגי הסקטור הפרטי איתם הופגשו האנליסטים הזרים, מדובר "בהתראה קשה". גם בדוחות של הבנקים הזרים, שאחריהם הוא עוקב, הניסוחים "הם יותר חמורים מאיך שהם תיארו את הדברים בהונגריה ופולין כשהם קרו שם".

מה המסר של האנליסטים הזרים? "כולם רואים בתהליך שקורה עכשיו לא רפורמה משפטית אלא שינוי במבנה המוסדי של מדינת ישראל - ושינוי לרעה", אומר צידון. "שינוי באורחות השלטון של מדינת ישראל ולא שינוי של המערכת המשפטית".

מנקודת מבט חיצונית, הוא מסביר, החשש הוא לזכויות הקניין והקניין הרוחני. "אבל בעיקר הם חרדים מכך שנעמדת ממשלה שהם מרגישים שהם לא מבינים אותה". למעשה, אומר צידון, זה לא יוצא דופן. פיץ' לא מבינים את רוב הממשלות בעולם. אלא שמאז שנות התשעים, שבהן השתלט על האינפלציה הנגיד דאז יעקב פרנקל (שחתום גם הוא על גילוי הדעת), ישראל הצליחה להיכנס לקבוצת המדינות "המכובדות" שדווקא כן אפשר להבין את ההתנהגות שלהן. וזה מה שמשתנה עכשיו.

לא עוד שינוי

"למעשה, הקואליציה לא רק שלא עצרה את החקיקה, אלא שעלו הצעות לפגוע בעצמאותם של מוסדות נוספים מלבד מערכת המשפט", מפרטים הכלכלנים בגילוי הדעת. הם מזכירים את ההצעות "להתערב במדיניות הריבית של בנק ישראל, למנות עסקן פוליטי למשרת הסטטיסטיקאי הראשי, להתערב בניהול הספרייה הלאומית, ולפגוע בעצמאות השידור הציבורי ובאקדמיה". כל אלה מצטרפים לדברים של צידון. הסיפור שאנחנו עדים לו גדול מהרבה משינוי במערכת המשפט.

בשבועות האחרונים, תפסו את תשומת הלב הציבורית התנודות בשער הדולר. קל לראות את זה. אבל כמו כלכלנים אחרים, צידון דווקא מציע לא לייחס חשיבות מופרזת לתנודות במטבע, שמהוות "עוד אינדיקציה", ומציע להסתכל גם על הטווח הארוך.

המסר של המחקר האקדמי העדכני, מסביר צידון, הוא "שכשאתה מערער את המוסדות השלטוניים אתה מערער את הכלכלה, והמסר היותר מפחיד הוא שכשמערערים אותם, בהסתברות מאוד קטנה הם חוזרים להיות מה שהיה. קשה לחזור מחצי דמוקרטיה לדמוקרטיה".

"אני לא חושב שצריך מושגים כמו דיקטטורה - זה מושגים שטובים להפגנות", אומר צידון על המציאות שתיווצר אם יעברו יוזמות החקיקה. "לא יודע איך תקרא לשלטון בהונגריה, פולין או טורקיה. אבל מה שיהיה בישראל זה לא דמוקרטיה, וזה יפגע בצמיחה".