הברומטר של השקעות הציבור בבורסה: קונים קרנות נאמנות כספיות, מוכרים מניות ואג"ח בישראל

בחודש הבא יציינו בישראל שנה לתחילת העלאות הריבית. השפעותיו של המאבק שמנהל הבנק המרכזי בעליית האינפלציה רבות, החל מהתייקרות החזרי ההלוואות ועד לפיקדונות הבנקאיים, שחזרו להציע ריביות שלא נראו בישראל שנים, כשגם בתעשיית קרנות הנאמנות מורגשים שינויים משמעותיים.

● להשלים עם האפשרות שתקבלו החלטות שגויות: איך משקיעים כסף בתקופה מבלבלת
●  מה אומר מדד הדופק של גלובס על מצב המשק?
● ניתוח טכני: מדד S&P 500 צפוי לדרדר את השוק מתחת לשפל של אוקטובר

כשבוחנים את הרכב נכסי קרנות הנאמנות בסוף פברואר 2023 לעומת אותו חודש לפני שנה, עולה כי סך נכסי הקרנות קטן ביותר מ-4%, ל-370 מיליארד שקל, כאשר קרנות המשקיעות בשוק המניות המקומי איבדו במהלך תקופה זו כ-13 מיליארד שקל - כמחצית הסכום בחודשיים האחרונים בלבד.

לעומתן, "המנצחות" הגדולות של השנה האחרונה בתעשייה הן הקרנות הכספיות. לאחר שנים שבהן הריבית הנמוכה ששררה בעולם וגם בישראל הפכה את הקרנות הללו למוצר השקעה זניח, בחודשים האחרונים זינק היקף הנכסים המושקע בהן בפי ארבעה כמעט, בשל התשואה שהן מציעות, שגבוהה במעט מהריבית של בנק ישראל.

לצד זאת, החולשה של שוק ההון המקומי אל מול העולם, וחוסר הוודאות בעקבות הרפורמה המשפטית והתגובות אליה, גורמים למשקיעים בקרנות הנאמנות, הברומטר ההשקעתי הטוב ביותר למצב הרוח הכלכלי במדינה, להסיט כספים מקרנות המתמחות במניות ובאג"ח בישראל לכאלה המתמחות בהשקעות בחו"ל.

קרן נאמנות כספית היא למעשה יותר מוצר חיסכון מאשר מוצר השקעה. הן הרבה יותר סולידיות מאשר קרנות נאמנות אחרות (המשקיעות במניות ובאג"ח) ומציעות ריבית קבועה כמעט, כזו הזהה כמעט לחלוטין לריבית הבנק המרכזי במדינה שבה הן פועלות. נוסף על כך, הן מהוות סוג של חניה לכספים שיצאו מהקרנות המסורתיות, בשל הירידות בשוקי ההון בעולם וגם בישראל בשנה האחרונה.

נכון לסוף חודש פברואר היקף הכספים שמשקיע הציבור הישראלי בקרנות הכספיות עמד על כ-61 מיליארד שקל, לעומת 16.6 מיליארד שקל בפברואר 2022, כלומר הן גייסו מעל 44 מיליארד שקל בתוך שנה. בהתאמה, נתח השוק שלהן מתוך כל קרנות הנאמנות צמח מ-4.3% לפני שנה ל-16.5% בסוף החודש החולף.

על אף הגידול המשמעותי בהיקף נכסיהן של הקרנות הכספיות, הציבור הרחב עדיין מעדיף את הפיקדונות הבנקאיים, הגם שאלו אינם נזילים כמו הקרנות הכספיות, והמס הנגבה בגינם גבוה יותר.

הכספיות גייסו 4.9 מיליארד שקל בפברואר

למרות האטה ביחס לחודשים האחרונים, גם בחודש פברואר גייסו הקרנות הכספיות סכום גבוה מאוד של כ-4.9 מיליארד שקל. לפי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, בעקבות העלייה החדה בשער הדולר מול השקל, התרחשה תפנית משמעותית בגיוסי הכספיות, כשהכספיות הדולריות גייסו בפברואר נתח של כ-37% מסך הגיוס בקרנות הכספיות. כך, הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-3.1 מיליארד שקל והקרנות הכספיות הדולריות גייסו כ-1.8 מיליארד שקל.

הגופים הבולטים בגיוסים בקרנות הכספיות היו הראל, עם גיוס של 1.8 מיליארד שקל, מיטב, עם גיוס של 1.6 מיליארד שקל, איילון, עם 880 מיליון ומגדל שוקי הון, עם 828 מיליון שקל.

גורם בשוק ההון הסביר כי המגמה הזו צפויה להימשך, כל עוד הריביות של בנק ישראל ושל הבנקים המרכזיים בעולם, בראשות הפד האמריקאי, יישארו גבוהות. "בלי קשר למה שקורה במדינה (האי-ודאות בעקבות המהפכה המשפטית, ר' ו'), ריבית היא אלטרנטיבה לשוק ההון. הריבית עולה והתחזית היא שהיא תמשיך לעלות, וזה מוציא כסף מהרבה אפיקים, כולל אג"ח, ומעביר אותם לפיקדונות או לקרנות הכספיות.

"נוסף על היתרון הבסיסי הזה ישנה העלייה ברמת הסיכון המקומית, וראינו שהאג"ח של ממשלת ישראל ירדו בימים האחרונים בצורה קיצונית יותר מאשר אלו של ממשלת ארה"ב. לכן אנשים מחפשים פתרונות בטוחים כמו קרן כספית".

פדיונות גדולים אצל מרבית מנהלי הקרנות

בנטרול הגיוסים לקרנות הכספיות, נרשמו פדיונות גדולים במרבית הגופים מנהלי קרנות הנאמנות. כך למשל, מיטב וקסם פדו כל אחת מיליארד שקל בפברואר, ואילו מגדל וילין לפידות כ-800 מיליארד שקל כל אחד.

זאת, בעקבות הירידות החדות בעיקר בשוק ההון המקומי, כשמדד ת"א-35 ירד ב-3.5%, מדד ת"א-125 ירד ב-5% ומדד ת"א-90 ירד בשיעור של כ-9%. זאת בשעה שגם שוקי המניות בחו"ל סיימו את חודש פברואר במגמה שלילית, גם אם מתונה יחסית, כאשר מדד S&P 500 ירד בשיעור של 2.6% ומדד נאסד"ק ירד בכ-1.1%. לעומתם, מדד דאקס הגרמני עלה בשיעור של כ-1.6%.

נוסף על כך, נרשמה בחודש שעבר פגיעה בשוק האג"ח המקומי, שהביאה לפדיונות גדולים. איגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות סיימו את החודש במגמה שלילית חזקה, כשמדדי תל בונד 60, 40 ו-20 ירדו בשיעור ממוצע של 2.5%, מדד אג"ח קונצרני כללי ירד ב-2.3% ומדד אג"ח ממשלתי כללי ירד בשיעור חד של כ-2.8%.

על פי בית ההשקעות מיטב, בפברואר התגברה יציאת הכספים מהתעשייה האקטיבית המסורתית, אותן קרנות שבהן מנהלי ההשקעות בוחרים היכן להשקיע, ולא עוקבים אחר מדדים.

קטגוריית מניות בארץ בקרנות האקטיביות סיימה את החודש עם פדיון של כ-890 מיליון שקל, שמהווה כ-5% מנכסיה. לכך יש להוסיף את הקרנות הפסיביות, שעוקבות אחר מדדי מניות בבורסה בת"א, שפדו 1.5 מיליארד שקל (סה"כ נפדו קרוב ל-2.5 מיליארד שקל בקטגוריה זו).

זהו המשך למגמה שאפיינה את השנה האחרונה. בעוד שבפברואר 2022 עמד סך נכסי הקרנות המנייתיות הללו בארץ (אקטיביות ופסיביות יחד) על 70 מיליארד שקל כמעט, בסוף החודש האחרון הן חלשו על פחות מ-57 מיליארד שקל, ונתח השוק שלהן בתעשייה הצטמצם מ-18% ל-15.3%. הסיבה העיקרית לכך היא חולשה של הבורסה בתל אביב, בעיקר מאז חודש אוקטובר, אל מול הבורסות בחו"ל.

"יציאה של כספים מישראל בכל החזיתות"

תמונת הראי של הקרנות המנייתיות בארץ היא קטגוריית מניות בחו"ל. זו גייסה סכום של 130 מיליון שקל בפברואר בקרנות האקטיביות ועוד סכום של כ-1.1 מיליארד שקל בקרנות הפסיביות (סה"כ כ-1.2 מיליארד שקל).

גם קרנות מניות חו"ל עדיין לא הדביקו את היקף הנכסים שלהן מפברואר אשתקד, אך הן קרובות לכך מאוד, וגם נתח השוק שלהן דומה יחסית לזה של לפני שנה, כך שהציבור בהחלט חוזר בחודשים האחרונים להשקיע בסקטור זה.

"את היציאה של הכספים החוצה מישראל רואים בכל החזיתות", מסביר גורם בשוק ההון. "לקוחות מבוהלים. הם פוחדים שאולי לא כדאי להשאיר את הכסף בחשבונות בישראל, ומחפשים לפתוח חשבונות בחו"ל, אז על אחת כמה וכמה הם פוחדים מירידת הערך של חברות בישראל.

"קרנות הנאמנות הן גם דרך עבורם להגדיל את החשיפה לדולר, כי כשהכלכלה נחלשת המטבע נחלש יחד איתה, ולכן אנשים חוזרים למקומות שהם מכירים מהעבר, כשחוף המבטחים הוא הדולר. זה אינסטיקנט כמעט הישרדותי לרוץ לדולר כשחשים שמשהו מסוכן מגיע, ואזכיר כי בשבועות האחרונים שמענו דיבורים על חשש להורדת דירוג האשראי של ישראל ופגיעה בעצמאות של בנק ישראל. השוליים קובעים את המחיר וקורה פה משהו שהוא יותר משולי".

עם זאת, טוען אותו גורם בשוק ההון, בדיעבד ייתכן שהנהירה החוצה היא טעות. "בעבר המשקיעים שילמו מחיר על אירועים שיצאו מפרופורציה. כרגע אנחנו רואים תמונה פחות מאוזנת, ומי שנבהל מגזים לעיתים בתגובות שלו".

אג"ח כללי - הפדיון הגדול ביותר בפברואר

מגמה דומה נרשמה גם בקטגוריית אג"ח כללי של קרנות הנאמנות (שילוב של אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בארץ). הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה, בפער גדול מיתר קטגוריות ההשקעה, סיימה את חודש פברואר עם הפדיון הגדול ביותר, ובסכום גבוה משמעותית מחודשים קודמים, של כ-3 מיליארד שקל, המהווה קרוב ל-4% מנכסיה.

במקביל, קטגוריית אג"ח בחו"ל, הנהנית גם היא מחיפושי המשקיעים אחר אפיקי השקעה דולריים, גייסה בחודש שעבר כ-1.2 מיליארד שקל בסך-הכול.

מגמת הפדיונות בקטגוריית אג"ח מדינה של ממשלת ישראל נמשכת ומתעצמת גם היא, ובחודש פברואר נפדו שם כ-1.2 מיליארד שקל. קטגוריית אג"ח קונצרניות פדתה סכום של קרוב ל-2 מיליארד שקל באותו זמן.