הלקוחות הפסידו והאשימו את יועץ ההשקעות. מה קבע בית המשפט?

מה אחריותו של בנק ויועץ השקעות להפסדים של לקוח בתיק ההשקעות? זו השאלה שעמדה בלב פסק הדין שניתן לאחרונה על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב.

התובעים הם בני זוג בשנות ה-70 לחייהם שסבלו מירידת ערך תיק ההשקעות בכ-430 אלף שקל בראשית ימי הקורונה. הם טענו כי יועץ ההשקעות בבנק הבינלאומי אשם בכך, וכן טענו ל"התנהגות אטומה ולא אנושית" של הבנק, לאחר שהיועץ המליץ להם שלא לבצע שינויים בתיק ההשקעות, בשל תפיסתו שעדיפה הסתכלות לטווח הארוך של חצי שנה ושנה. 

● "חוק המתנות", שיאפשר לנתניהו לקבל תרומות, אושר בקריאה טרומית 
● האזהרה מהרפורמה במשפט הפכה לסטנדרט בדיווחי חברות ההייטק מישראל 
● האם רשות המסים תיאלץ להחזיר 664 מיליון שקל שגבתה ביתר מעובדים שכירים?

שופט בית המשפט  הכלכלי אריאל צימרמן דחה את התביעה במלואה וחייב את בני הזוג לשלם לבנק שכר-טרחת עורכי דין בסכום של 40 אלף שקל. צימרמן קבע כי מדובר בהאשמות שאין להם מקום, וכי היועץ הקדיש זמן בעיצומה של סערה בשוק ניירות הערך לשיחות מרובות עם הלקוח ונתן עצות מועילות, שאילו הלקוח היה פועל לפיהן - הוא היה צולח את התקופה ורואה תשואה נאה להשקעתו. 

היועץ הסביר כי לא ניתן לחזות ולתזמן ירידות בשווקים

דניאל וציפורה זהבי ניהלו תיק השקעות בשווי של מיליוני שקלים במשך שנים רבות. היועץ היה ניצן דרור, אותו מגדיר הבנק כאחד מטובי יועציו, מקצועי ומוערך מאוד. המחלוקת בין הצדדים התגלעה בתחילת 2020, אז עמד היקף ההחזקות של בני הזוג בניירות ערך הנסחרות בבורסה בתל אביב על כ-3 מיליון שקל, זאת בנוסף לניירות ערך הנסחרים בחו"ל בשווי כ-820 אלף שקל.

ב-3 לפברואר, לאחר מספר ימי ירידות בבורסות העולם, ובטרם פרצה הקורונה בישראל, פנה זהבי ליועץ, הביע חשש בנוגע להמשך ניהול התיק והתעניין בצמצום היקף תיק ההשקעות. היועץ המליץ לו שלא לבצע שינויים אלא להתמיד ברכיב המניות בטווח הארוך, כשהסביר כי לא ניתן לחזות ולתזמן ירידות בשווקים. היועץ ציין אפשרות לצמצום החזקות ספציפיות לצורך צמצום החשיפה לסיכון.

בסיומה של השיחה החליט זהבי שלא למכור את ניירות הערך הישראלים, נוכח עצתו של היועץ כי עדיפה הסתכלות לטווח הארוך של חצי שנה ושנה. אחדים מניירות הערך נסחרים בחו"ל. עד לתחילת מרץ 2020 ניירות הערך המשיכו ואיבדו מערכם. היועץ שב על עמדתו העקבית כשזהבי הביע את חששותיו.

בתביעה טענו בני הזוג כי היועץ ייעץ להם ללא בדיקה יסודית של תיק ההחזקות, כי עצותיו היו לא מקצועיות, וכי הוראת מכירה שנתן זהבי ב-12 למרץ לא בוצעה. ב-13 במרץ נמכרו ניירות הערך, ואז היה שוויון נמוך יותר. 

השופט: היועץ פעל ככל יכולתו לייעץ מניסיונו

הבנק טען כי ההחלטה של זהבי למכור הייתה בניגוד לעמדת היועץ וגרמה לו נזק. נטען כי הייעוץ היה בהתאם לאפיון בני הזוג, וכי הלקוח היה בעל ידע ויכולת עצמאית לפעול בתיק. השופט דחה את הטענה שניתנה הוראת מכירה ב-12 למרץ, אלא שזהבי הביע את חששו ממצב השוק, ולא הייתה החלטה חד-משמעית.

"החשש הקולקטיבי מפני אובדן הערך של החזקות בתיק ניירות ערך בעת מצוקה, לא ניתן לתרגמו לכלל חובה משפטית ליועצי ההשקעות באשר הם לשינוי באפיון הלקוח, גם לא לחיוב היועץ להבין כאילו העדפותיו של הלקוח השתנו עתה מן הקצה אל הקצה", קבע השופט.

השופט צימרמן התייחס לביקורת שהטיחו בני הזוג ביועץ ההשקעות, ודחה אותה. הוא קבע כי היועץ "פעל ככל יכולתו לייעץ מניסיונו ועל יסוד הערכותיו, וסופו שספג האשמות וביקורות, שניכר מתמלילי השיחות עד כמה פגעו בו. התנהגות אנושית משמעותה אמורה להיות בין היתר יחס מכבד, ללקוח ולנותן השירותים גם יחד".