המסמך שמגלה: בנק ישראל לא התערב בשוק המט"ח בפברואר

בנק ישראל פרסם היום (ב') את דוח יתרות המט"ח שלו, וחשף כי לא התערב בשוק המטבעות בפברואר, חרף התחזקותו של הדולר מול השקל בחודש שעבר, בשיעור שהגיע לכ־6%. יתרות מטבע החוץ של הבנק קטנו בחודש פברואר לסך של כ־196.3 מיליארד דולר, צמצום של כ־4.7 מיליארד דולר לעומת סוף חודש ינואר.

● הברומטר של השקעות הציבור בבורסה: קונים קרנות נאמנות כספיות, מוכרים מניות ואג"ח בישראל 
● להשלים עם האפשרות שתקבלו החלטות שגויות: איך משקיעים כסף בתקופה מבלבלת

בבנק ישראל מסבירים את הקיטון בעיקרו משיערוך יתרות המטבע והעברות הממשלה לחו"ל. נתונים אלה רלוונטיים מאוד בעת האחרונה, שכן הבנק יכול להשתמש ביתרות המט"ח שברשותו כדי להתערב בשוק ולאזן סטיות מקו המגמה של שער החליפין.

יתרות המט"ח הרבות שברשות בנק ישראל נובעות מרכישות רבות שעשה בתקופת הקורונה. בשנים הללו רכש הבנק מיליארדי דולרים במטרה למתן את צלילת הדולר בעת משבר הקורונה, כאשר בנק המרכזי של ארה"ב (הפד) הדפיס דולרים והזין את המשק האמריקאי.

"בנק ישראל לא יכול להתערב על כל תזוזה"

ברקע של דיווח יתרות המט"ח של בנק ישראל נמצאות התנודות הגדולות המתרחשות בשוק המטבע העולמי. גורמים בשוק טענו כי התרסקות השקל נובעת באופן ישיר מהרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה בישראל.

כאשר עליית המטבע הישראלי נותרה ללא הסבר, הועלתה הסברה בקרב כלכלנים כי בנק ישראל התערב בשוק המט"ח, בניסיון לייצב את התנודות בשוק ולמתן את היחלשות השקל אל מול הדולר בחודשים האחרונים.

מנגד, נשמעה עמדה כי קניית מט"ח על ידי בנק ישראל תהווה עילה לפאניקה בתוך שוק המט"ח, כך שהבנק במקום לגרום להתקררות ולהתייצבות השוק, יתדלק את התנודות בו עוד יותר.

בבנק האמריקאי וולס פארגו הביעו לאחרונה אופטימיות ביחס לשקל והעריכו כי מכירות המטבע שהובילו להפחתת שערו מול הדולר, סיימו את פעולתן. בסקירה שפרסם הבנק העריכו כי בנק ישראל יתערב בשוק המט"ח כדי לייצב את שער החליפין, וכי השקל יתחזק בחדות בעקבות כך.

גורמים בשוק מעריכים באוזני גלובס כי העליות והירידות בשוק המט"ח הן חיצוניות לשוק ונובעות מהמחלוקת הפוליטית בישראל. ההוכחה המרכזית לכך לדבריהם היא ה"נדנדה" בה מצוי השקל לנוכח כותרות על פשרה או משבר. כשנראה שהכיוון חיובי, השקל נוסק, ולהיפך.

הגורמים בשוק מנתחים כי בשלב זה, אין לבנק ישראל אינטרס להתערב בשוק המט"ח. שכן, גם למרות הפיחות בשקל שבועות האחרונים, זה עדיין לא הגיע לרמה יוצאת דופן.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו השקעות, גם לא מופתע מאי התערבותו של בנק ישראל. לדבריו, "המטרה של בנק ישראל היא ייצוב המשק. הוא לא יכול לדון בספקולציות ולא יכול להתערב על כל תזוזה בשער החליפין". פריימן חושש שהתערבות של הבנק הייתה מתבטאת ב"לחלק פשוט כסף חינם למוכרי השקלים" וזה היה נתפס כחוסר אחריות של הבנק.

בשאלה ממה נבעו התנודות בשוק, פריימן מעריך שגופים מוסדיים מכרו מט"ח כדי ליהנות מתנאי השוק.

בלומברג: השקל יתחזק ביותר מ־11% השנה

בתוך כך, האתר הכלכלי בלומברג מפרסם ניתוח שבו הוא צופה כי המטבע הישראלי יהיה אחד החזקים ביותר ב־2023, עם צפי להתחזקות השקל בכ־11% השנה. התחזית הזו של האנליסטים של בלומברג מגיעה בתקופה שהמטבע חווה את אחד החודשים הגרועים שלו ביחס לשאר המטבעות המובילים, כנראה בשל חוסר היציבות הנובע מהרפורמה המשפטית.

האתר מסייג ואומר שהסוחרים בשוק עדיין אינם בטוחים בנוגע למצב בישראל, ובהתאם חוסר הוודאות שעדיין שולט בשוק ההון הישראלי.

בבלומברג מזכירים כי במהלך העשור האחרון, השקל הוא המטבע היחיד מבין המטבעות המובילים בעולם שהתחזק מול הדולר, ופיתח מתאם עם מניות הטכנולוגיה העולמיות, יותר מאשר עם אירועים פוליטיים או כלכליים מקומיים. במילים פשוטות, כשבורסה האמריקאית עולה, ובעיקר מדד הנאסד"ק עתיר מניות הטכנולוגיה, השקל מתחזק, ולהפך. אבל הקשר הזה התחיל להתקלקל בינואר, כשהחלה הטלטלה סביב הרפורמה המשפטית.