השווקים מייחלים לפשרה. מה יקרה להם ביום שאחרי?

הדיבורים מתחת לפני השטח על מתווה פשרה בנושא המהפכה המשפטית הפכו גלויים ביום שני בצהריים עם הצהרתו של נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג כי "אנחנו קרובים מתמיד לאפשרות של מתווה מוסכם". לדברי הנשיא, המתווה נותן מענה לשאיפות שני הצדדים - ומייצר גיוון ברשות השופטת, משקף באופן נרחב יותר את הדעות והקהילות בחברה הישראלית, מניח יסודות חוקתיים כבדי משקל, מעגן "מבנה בריא" של איזון בין הרשויות, ו"שומר על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם מכל משמר ועל עצמאות מערכת המשפט".

● "אם בתי המשפט בסכנה, כולם בסכנה": האזהרה של נגיד הבנק ההונגרי לשעבר 
● פרשת החברה הקנדית שקרסה: נושי האג"ח נגד דרישת עו"ד גיא גיסין לשכר טרחה על 12.5 אלף שעות עבודה
● השווקים מטילים ספק בחוק הלא כתוב "אף פעם לא להמר נגד אג"ח גרמניות"
● הברומטר של השקעות הציבור בבורסה: קונים קרנות נאמנות כספיות, מוכרים מניות ואג"ח בישראל | ניתוח 

לאחר הצהרת הרצוג, התחזקו המדדים בבורסה, כאשר מדד ת"א 35 הוסיף לערכו כ־1.15% ומדד ת"א 90 זינק בכ־2%. מדדי הביטוח מניב ישראל ומניב חו"ל זינקו בכ־2% וגם השקל התחזק בכ־2% אל מול הדולר. אולם, זמן קצר לאחר הצהרת הנשיא, הודיעו חברי הכנסת יאיר לפיד ובני גנץ כי "כל הושטת יד שלנו נתקלה בסירוב. נתניהו מסרב לעצור", ובכך ציננו מעט את הקפיצה במדדים.

מחלוקת בקרב הכלכלנים על ההשלכות

כך או כך, בהנחה ופשרה היא אכן קרובה מתמיד, הנעלם הגדול של הכלכלה הישראלית הוא האם ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור, אל הימים של טרום הצגת התכנית של השר יריב לוין ב־4 בינואר.

רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות סבור שהשפעת הפשרה על הכלכלה מורכבת יותר ממה שנדמה: "אמנם הכלכלה בישראל נמצאת במצב מצוין - כאשר משקללים את הפקטורים בנפרד מהמחלוקת, אנו רואים שלישראל יש צמיחה גבוהה, יחס חוב תוצר נמוך והמון יתרות בבנק בשביל להתמודד עם מצבי חרום. אולם, קיים מאפיין נוסף שישפיע על תוצאות הפשרה והוא הסנטימנט בשוק. השוק מוזן מרגשות של הפרטים והמוסדות. לכן, ככל שהפשרה המסתמנת מתעכבת, אנו נראה את השתרשות של סנטימנט שלילי בדבר המחלוקת ואת השפעותיו הרעות על המשק גם לאחר הפשרה, לפחות באופן המיידי".

מנחם מדגיש שכל זה בטווח הקצר בשל המצב של השוק המקומי, וגורמים חיצוניים כמו המחלוקת אינם פוגעים בטווח בינוני־ארוך. עם זאת, הצורה שבה השוק יתפוס את הפשרה, בהתאם לזמן שייקח לה להתגבש, יקבע את השפעותיה השליליות בטווח הקצר.

מן הצד השני, רפי גוזלן, הכלכלן ראשי של בית השקעות IBI, מבהיר שדווקא בגלל אופי הרפורמה המשפטית לא ניתן לראות בפשרה כגורם מייצב בהכרח. לדבריו, במידה והשוק רואה ברפורמה כפגיעה בשלטון החוק, עצם קיומה של הרפורמה פוגם במעמדה של ישראל כיעד להשקעה.

על פי גוזלן, הפשרה חייבת להיות כזו אשר תיראה כאחת אשר מספקת את שלטון החוק. אם וכאשר היא תתרחש, הוא צופה כי בטווח הקצר אנו נראה השתפרות של המדדים במשק ועלייה בשער השקל, אך בטווח הבינוני ישראל תצטרך להראות כי היציבות הפוליטית אכן חזרה לסדרה.

משיחות עם כלכלנים אחרים נראה כי התפתחות הפשרה היא רכיב העיקרי בהשפעות על הכלכלה. הפשרה חייבת להיתפס כחיובית עבור השוק. אם השוק יראה את הפשרה כגורם שלילי, האמון ביציבות לא יחזור ובאותה המידה גם השקעות ההון לישראל לא תחזורנה. ההשפעות השליליות של יציאת ההון מישראל שראינו בזמן האחרון, מסבירים הכלכלנים, משפיעות רק על הטווח הקצר, זאת במידה והפשרה תהיה חיובית. החזרת הכסף לארץ תהיה הדרגתית וכמובן שכסף שהועבר על ידי פרטים לא יוכל לחזור בקלות.

בנוסף, התמשכות הדיונים סביב פשרה הם נדבך נוסף היכול להרע את תנאי השוק ויחריף את הטווח שבו יפגע המשק, כך סיכמו.

למרות הפשרה, בהייטק עדיין פסימיים

גם בהייטק מסמנים מגמות אפשריות באשר להשלכות של הפשרה המתגבשת, אם כי במטה מחאת מנכ"לי ההייטק עדיין שוררת אווירה פסימית בשל מהלכי החקיקה שאינם נפסקים, למרות מתווה הנשיא בו תמכו מלכתחילה. מתחת לפני השטח עוסקים גם בכירים בהייטק בהובלת המחאה מחד, באמצעות קבוצות מחאה כמו זו של מנכ"לי ההייטק, הכוללת את ניר זוהר מוויקס וטל ברנוח מדיסרפטיב; ומהצד השני, בכירים אחרים בענף שרואים עצמם כלשון מאזניים, עוסקים באופן לא רשמי גם בהשגת פשרה.

רובם ככולם לא יסתפקו רק במהפכה משפטית מוחלשת, אלא מזהים את המשבר כהזדמנות להשלים מהלכים חוקתיים, כמו השלמת מגילת זכויות היסוד על ידי חקיקה של חוקי היסוד השוויון, חופש הביטוי והאספה, חופש דת ומצפון זכויות במשפט; הסדרה של מערכת המשפט; חיזוק הפיקוח של הכנסת על הרשות המבצעת ועוד.

כל עוד המשאים ומתנים נותרים מתחת לפני השטח וכלפי חוץ משודר עימות מסלים, הם סבורים שנוצר כלפי חוץ רושם שהמדינה דוהרת לעבר משבר חוקתי וחברתי. "כל זמן שעובר", אומר בכיר בענף, "נופלת עוד לבנה בחומת ההייטק. המשקיעים לא מתעניינים בפרטים הקטנים. הם רואים תמונה כללית של עימות וזה מפחיד אותם".

לדברי בנקאי בכיר שעובד עם יזמי הייטק ישראלים, "תנועת הכספים לארץ או מישראל של ההייטקיסטים היא זניחה והפיכה. זה בוודאי לא משתווה לסכומים הגדולים שעליהם יושבים המוסדיים הישראלים. מה שמדאיג אותנו הוא הנכונות ההולכת וגוברת של יזמים לרשום את החברות בחו"ל, בעיקר בדלאוור. זה בוודאי יסייע להם לגייס משקיעים אמריקאים שאולי כיום יהססו להשקיע בחברה שרשומה בישראל, אבל זה מייצר נזק לטווח ארוך להכנסות המדינה.

לדברי אותו גורם, "כאשר חברת האם היא אמריקאית, עיקר המס משולם בארה"ב, וכך גם המסים מפעילות הקניין הרוחני המפותחים שם. עבדנו מאוד קשה לשכנע משקיעים זרים בלהשקיע בחברות בע"מ, כלומר חברות הרשומות בישראל. עכשיו המאמץ הזה עלול לרדת לטמיון".

ארז שחר, שותף בקרן קומרה, מראשי מחאת ההייטק ויוזם עצומת ההייטקיסטים, סבור כי שישנן תופעות הניתנות לתיקון מיידי, אך גם השפעות ארוכות טווח שקשה יהיה לתקן בזמן הקרוב. "פדיונות כספים והעברתן לחו"ל למשל, ניתנות להסטה מהירה חזרה לישראל בפקודה אחת", הוא אומר. "הריביות בישראל גבוהות ואין סיבה שלא להחזיר לכאן כספים. גם תנועת הרילוקיישן שאנחנו רואים - שבה יותר ויותר עובדים מחפשים את עתידם מחוץ לישראל עשויה להיבלם, כי בסופו של דבר אנשים שעובדים בהייטק וחיים כאן עושים זאת מתוך בחירה ולא מכורח".

בארגון מחאת ההייטק סירבו להתייחס למתווה הפשרה של הנשיא מכיוון שהוא טרם הוא הוצג.

ייקח זמן להחזיר את אמון המשקיעים הזרים

אחת ההשפעות המיידיות היא ההחלטה של קרנות ישראליות לשבת על הגדר ולהקפיא גיוסי קרנות חדשות. "מה שקשה לתיקון וייקח זמן הוא התדמית שנוצרה לישראל בקרב המשקיעים הזרים. כאשר תום פרידמן בניו יורק טיימס מתריע בפני הסכנה שבמהפכה המשפטית, או כשמייקל בלומברג חתום אישית על מאמר שהמסר שלו הוא שישראל שועטת לאסון, וכאשר אנחנו מככבים במאמר בולט ב־CNBC - הדבר מותיר חותם משמעותי".

עוד הוסיף שחר, "העובדה שכל כך היינו קרובים לאסון ולהפיכה של ישראל למדינה לא דמוקרטית, תותיר חותם עוד למשך זמן ארוך. הרי משקיעים זרים לא נכנסים לפלפול המשפטי החוקתי, חשובה להם היציבות והאמון - וכרגע את שני המרכיבים האלה הם לא מקבלים בישראל. משום כך, הם מעדיפים להשקיע את כספם במקומות אחרים שייהנו מכספי מסים וקניין רוחני. אנחנו נוכל להשיב את האמון שלהם אבל זה ייקח זמן".

"כל מי שחשב לצאת לגיוס מחכה, אני לא חושב שיש כאלה שמרגישים בנוח לדבר עם משקיעים זרים על קרן חדשה - אתה חייב להיות די מנותק אם תוכל לחשוב שתוכל להתחיל תהליך כזה מההתחלה", מציין שחר. "וזה חבל, כי מבחינה פיננסית, אנחנו במצב שבו לחברות מחירים נמוכים יחסית, וזה הזמן לגייס ולהשקיע".

זוהר לבקוביץ, מייסד אמובי ומשקיע הייטק ותיק, טוען ש"קיים כבר נזק שברובו עדיין ניתן לשיקום. ברגע ששמה של ישראל נקשר בחוסר יציבות פוליטית הסנטימנט להשקעות בארץ התחיל להשתנות. ייקח זמן לבנות מחדש את אמון המשקיעים. מובן כי כל יום שעובר יעמיק את המשבר ויאריך את זמן השיקום.

"כרגע המצב עדיין הפיך אבל לא רחוק היום בו חלילה נראה חברות ענק שמקפלות פעילות החוצה מישראל ושם הנזק כבר יהיה חמור ודרמטי בהרבה ולא ברור לי האם עדיין ניתן יהיה לתקנו".