סלע המחלוקת במגעים החשאיים לפשרה על הרפורמה המשפטית: הוועדה לבחירת שופטים

בזמן שהליך החקיקה של סעיפי הרפורמה המשפטית נמשך, ובשבוע הבא צפויים ארבעה ימי דיונים בוועדת החוקה כדי לקדם את הרפורמה לקריאה שנייה ושלישית - בבית הנשיא ממשיך הניסיון להגיע למתווה שיהיה מוסכם על הצדדים. צלילה לתוך אחורי הקלעים של השיחות מראה כי הדיונים מתנהלים בקצב גבוה, אבל הם לא נעשים מול ראשי המחאה אלא בעיקר מול קבוצות של משפטנים ומול שר המשפטים יריב לוין, שמחה רוטמן ונציגיהם.

הפגישות מתנהלות בסודיות כמעט מוחלטת. עם זאת, לגלובס נודע כי הסעיף המרכזי שעליו קיימת מחלוקת בין הצדדים נוגע לוועדה לבחירת שופטים, שם הפערים עדיין מאוד גדולים.

● אלו ההפגנות והחסימות הצפויות ב"יום ההתנגדות" נגד המהפכה המשפטית
● לקראת קריאה שנייה ושלישית: ועדת החוקה תדון שבוע הבא בשינוי הוועדה לבחירת שופטים 
● העליון אישר: נישואים אזרחיים בישראל דרך הזום 

טיוטת המתווה שעל הפרק כוללת שינויים מרחיקי לכת מהגרסה הקיצונית המקודמת בכנסת. בכל מקרה, הנשיא הרצוג הודיע כי לא מדובר במתווה נשיא המדינה אלא הצעה אחת מתוך רבות שהועברו בשבועות האחרונים. שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה חוק משפט שמחה רוטמן, מיהרו להודיע בתגובה שההצעה המדוברת "מעקרת את הרפורמה מתוכנה היסודי".

במקביל, ראשי האופוזיציה יאיר לפיד ובני גנץ שותקים. השבוע הם פרסמו הודעה משותפת לפיה "כל הושטת יד שלנו למען אחדות ישראל נתקלה בדריסה וסירוב. כדי להגיע להידברות כנה ואפקטיבית שתביא לשמירה על הדמוקרטיה ועל אחדות העם, על נתניהו להודיע על עצירה מוחלטת, מקיפה ואמיתית של תהליך החקיקה".

הפערים בנוגע לוועדה לבחירת שופטים

על פי ההצעה שעברה בקריאה ראשונה הוועדה תמנה 9 חברים עם רוב ברור לקואליציה: 3 שרים, 2 ח"כים מהקואליציה בהם יו"ר ועדת החוקה, ח"כ מהאופוזיציה, נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים בדימוס שימונו על ידי שר המשפטים. הרוב שיידרש לבחירת שופט הוא 5 מתוך 9, כך שיאפשר לקואליציה לשלוט בוועדה.

לפי טיוטת המתווה החדש שעל הפרק, יהיו בוועדה חברים 3 שרים, חבר כנסת מהקואליציה, 2 חברי כנסת מהאופוזיציה, 2 נציגים שימונו בהסכמה על ידי שר המשפטים ונשיאת העליון. כלומר, 4 חברים מהקואליציה, בנוסף לנציגי הציבור שיבחרו במשותף על ידי שר המשפטים ונשיאת העליון. לוין מתעקש שהמספר שיידרש לבחירת שופטים הוא 6 מתוך ה־11, בעוד שהמשפטנים עומדים על 8 מתוך 11 - רוב שצפוי לקבל הסכמה רחבה.

במצב של דרישת רוב של 6 מתוך 11, כפי שמעוניין לוין, על פניו אין רוב לקואליציה. אך בפועל לקואליציה יש אפשרות "להשתלט" על נציגי הציבור, ולבחור עם פרישתה של הנשיאה חיות נשיא בית משפט, כך שבפועל בעתיד תוכל להכריע מי יבחרו לעליון. למספר הרוב שיידרש כדי למנות שופטים תהיה השפעה מכרעת, ולמעשה, כל רוב מעבר ל־6 לא ישרת את הרצון של לוין. להבדיל, היום מונה הוועדה 9 חברים והשופטים נבחרים ברוב של 7, לקואליציה אין רוב והיא נדרשת לפשרות.

4 קריאות ורוב של 80 ח"כים לשינוי חוק יסוד

יתר סעיפי המתווה כוללים בחלקם פערים להצעה הקיצונית שעל הפרק: קודם כל המתווה המוצע מסדיר איך מחוקקים חוקי יסוד - דרישה שלוין ורוטמן סירבו לה. אך הוא לא קובע כל מגבלה מהותית על הנושאים בהם עוסקים חוקי יסוד. לפי המתווה, חוקי יסוד יתקבלו ברוב של 61 חברי כנסת בשלוש קריאות ובקריאה רביעית ברוב של 80 או 70 ח"כים. הוראות בחוקי יסוד, למשל הזכות לבחור, ישוריינו ברוב של 80 ח"כים בכל קריאה.

ביהמ"ש העליון יוכל לפסול חוקים ברוב של שני שלישים (10) מתוך 15 שופטים ללא פסקת התגברות. אם יהיה רוב פחות מ־10, ביהמ"ש העליון יוכל לקבוע אי התאמה לזכויות יסוד. הדרישה לשני שלישים היא דרישה מחמירה, והמתנגדים לה טוענים שהיא לא מעשית.

אחת הסיבות המרכזיות שהמפלגות החרדיות דורשות את פסקת ההתגברות היא חוק הגיוס שנפסל על ידי בג"ץ בהיותו לא שוויוני. כדי לפתור את דרישת החרדים במתווה המוצע הוכנס סעיף לפיו "יימצא פתרון חקיקתי לסוגיית גיוס בני הישיבות" והחקיקה בעניין תהיה חסינה מביקורת שיפוטית.

במקביל כוללת ההצעה, עיגון של זכויות שהיום לא מצוינות במפורש בחוק - הזכות לשוויון, הזכות לחופש דת ומדת וחופש הביטוי והותרת מעמד היועצים המשפטיים כפרשנים של הדין ללא שינוי דרך המינוי. לפי המתווה שנדון, במקרים חריגים תוכל הממשלה לחרוג מהעמדה באמצעות החלטת ממשלה. נראה שלוין סולל את הדרך לפיטוריה של היועמ"שית - מאחר והוסיפה פסקה לפיה ניתן יהיה להפסיק כהונת יועמ"ש בשל חילוקי דעות מהותיים שלא מאפשרים שיתוף פעולה. זאת לאחר קבלת חוו"ד מוועדה מקצועית. עילת הסבירות תיוותר לגבי פגיעה בזכויות אדם אך לא על מדיניות ומינויים באישור ממשלה.