"העולם מלא באנשים שלחייהם יש ערך לא פחות מזה של אנשים כמוני וכמוך, אבל בגלל המקום שבו הם נולדו לא ברור אם הם יזכו לחיות ואילו חיים יהיו להם", אומר אניל סוני, מנכ"ל קרן ארגון הבריאות העולמי שמוביל יוזמה חדשה: הקמה לראשונה של קרן השקעות בסטארט־אפים, בשותפות עם קבוצת המשקיעים הישראלית OurCrowd.
● בנתה עסק רפואי מרשים, אבל לא מצליחה להרוויח: מה עובר על אינסייטק
● מנכ"ל ריסקיפייד לעובדים: "נוציא מישראל 500 מיליון דולר"
קרן ארגון הבריאות העולמי היא עמותה ללא כוונות רווח שהוקמה ב-2020 לצד ארגון הבריאות העולמי ובשיתוף פעולה איתו, כדי לגייס הון למיזמים שבהם יש שיתוף פעולה בין הארגון לתעשייה. הקרן גייסה עד היום כ-80 מיליון דולר. כעת לוקחת הקרן הפילנתרופית צעד נוסף קדימה, ומקימה את קרן הון הסיכון שצפויה לגייס עד 200 מיליון דולר, מהם 100 השנה ו־100 מיליון ב־2024. היא תשקיע בטכנולוגיות פורצות דרך לשיפור הבריאות בקרב אוכלוסיות עם נגישות מעטה לרפואה.
הקרן, שתיקרא GHEF (Global Health Equity Fund), היא למטרות רווח, אך תימדד גם לפי האימפקט שלה על בריאות הציבור בעולם. היא תשקיע בעיקר במוצרים רפואיים, אך גם במוצרים הקשורים לבריאות באופן עקיף, לדוגמה מוצרים המתמודדים עם משבר האקלים ועם ביטחון תזונתי.
הקרן תשקיע בחברות מכל העולם, אך מעצם השותפות עם OurCrowd, גוף השקעות עם אוריינטציה ישראלית, הצפי הוא שהחברות הישראליות יקבלו הזדמנות מיוחדת להיכלל בפורטפוליו של הקרן.
מי שיובילו את צוות הקרן הם ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל OurCrowd, וד"ר מוריס לסטר, שותף מנהל בקרן, עם תמיכה של גית'ה ת'ארמאראתנאם, מנהלת השקעות האימפקט של קרן ארגון הבריאות העולמי. ארגון הבריאות העולמי עצמו אינו הבעלים של הקרן, אך הוא שותף פעיל בהקמה ונציגי הארגון היו שותפים לתכנונה.
הקשר בין סוני למדבד נוצר דרך לינקדאין בתקופת הקורונה. אז התחיל תהליך ארוך של היכרות הדדית, שכלל פגישות זום, ובהמשך פנים אל פנים, עד לגיבוש והשקת הקרן המשותפת בסוף 2022.
"חייבים להסתכל לכישלון בעיניים"
לדברי סוני, החברות שהקרן תשקיע בהן אינן חייבות לפעול רק בשווקים מתפתחים. הן יוכלו לפעול בשווקים מבוססים ועשירים, אך לחתום על מסמך הצהרת כוונות שיגדיר כיצד החברה מתכוונת להנגיש את מוצריה גם לקהלים פחות עשירים. סוני עצמו צבר ניסיון רב בשיווק דואלי כזה (לשווקים מתפתחים ומפותחים), והוא מתכוון לעזור לחברות לגבש אסטרטגיה מתאימה.
"ההתמודדות עם מגפת האיידס במדינות מתפתחות הוכיחה שחברות מסחריות יכולות לאזן בין החזר השקעות לנגישות ושוויוניות", אומר סוני. ועדיין, כאשר הגיעה מגפת הקורונה, העולם נכשל במתן פתרונות. "אנחנו חייבים להסתכל לכישלון הזה בעיניים ולהפיק ממנו לקחים לעתיד".
למעשה, הקורונה הייתה זו שהובילה אותו לתפקידו הנוכחי. "אני פועל בתחום בריאות הציבור כ־20 שנה", הוא מספר. "תחילה בקרן השחפת, איידס ומלריה של האו"ם, שהעבירה סכומים גדולים לטיפול בתחומים הללו, ולאחר מכן הייתי מנכ"ל CHAI (ה־Clinton Health Access Initiative), מיזם שנועד לעזור לחברות מסחריות לפתור כשלי שוק כשהן נכנסות למדינות מתפתחות ותת־מפותחות.
"בהמשך עברתי לחברת Viatris, שפיתחה תרופות לאיידס ולשחפת עמידה לתרופות קלאסיות, וגם שיווקנו גלולות למניעת היריון. כך ראיתי מיד ראשונה כיצד חברה עם כוונות רווח יכולה לעבוד בשווקים הללו ולהגיע להצלחה".
כשהגיעה הקורונה, סוני שהה בניו יורק. "הרגשתי שארגון הבריאות העולמי (WHO) עושה משהו שאף גורם אחר בעולם לא יכול לעשות. אף גורם לא זוכה לשיתוף פעולה ואמון מכל כך הרבה מדינות. אבל הארגון הזה חייב שיהיו לו יותר משאבים". כך החליט להקים את קרן ארגון הבריאות העולמי,.
"ארגון הבריאות הוא ה־FDA של העולם"
במיזם הנגישות לבריאות של קלינטון, עזרת לחברות לפתור כשלי שוק במדינות תת־מפותחות. מהם הכשלים והפתרונות שמצאתם?
"כשדורשים מחברה למכור תרופות במחירים נמוכים לשווקים שלא יכולים לשלם הרבה, בדרך כלל אומרים לה, 'פשוט תרוויחי פחות'. אבל החברות שמלכתחילה משווקות תרופות לשווקים הללו הן לרוב חברות גנריות, רובן מהודו, שממילא מרוויחות מעט מאוד. עלות הייצור שלהן היא באמת מה שדוחף את המחיר.
"כיוון שהשווקים הללו והמוצרים הללו הם בדרך כלל לא במוקד העניין של החברות, הן לא משקיעות הרבה משאבים במו"פ לצורך הוזלת מחירי הייצור. זה הוואקום שאליו נכנסנו. לקחנו אנשי מו"פ חיצוניים בתקציב שלנו, שעזרו לשפר את התהליכים הכימיים ואת מקורות חומרי הגלם"
סוגיה נוספת היא העבודה מול ממשלות. "ארגון הבריאות הוא בעצם ה־FDA וה־CDC של העולם. כשתרופות לא רלוונטיות לאישור על ידי ה־FDA בטווח הנראה לעין, מי שנותן את ההנחיה העולמית זה ארגון הבריאות. אחרי שמשכנעים את הממשלות לקנות את המוצר, צריך גם לחנך את הרופאים, מדינה אחר מדינה. זה בעצם מה שעושה רוב כוח האדם של ארגון הבריאות העולמי".
"נשמח גם לחברות שישחררו פטנטים"
שוחחנו בעבר עם חברות מסחריות שאמרו שבאפריקה אין שוק תרופות, במונחים כספיים.
"זו בעיית הביצה והתרנגולת. אכן, אם מייצרים את השוק שם, הוא קיים. באפריקה יש פי 15 יותר חולי איידס מאשר בארה"ב. אז נכון שהמוצר זול בהרבה, אבל אפשר לעשות רווח של כמה דולרים לכל מנה".
עם זאת, סוני מדגיש שכדי לקבל תמיכה מהקרן המתוכננת לא חייבים לבנות מודל לרווח במדינות מתפתחות. "יש חברות שמחליטות שהאימפקט שלהן יהיה על ידי ויתור על פטנט במדינות מתפתחות, או העברת הידע שלהן בחינם לחברה מקומית, והן מוותרות על השווקים הללו במובן הכלכלי. אנחנו נשמח להשקיע גם בחברות הללו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
