סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס פרסמה היום (ג') עדכון חריג למשקיעים, בו היא סוקרת לעומק את ההצעות לשינויים במערכת המשפט שיוזמת ממשלת ישראל בחודשים האחרונים, ומזהירה כי אם הן יתקבלו במלואן, הן "יחלישו משמעותית את כוחה של מערכת המשפט בישראל", ולפיכך יהיו גם "בעלות השלכות שליליות על דירוג האשראי של ישראל".
האנליסטים של הסוכנות מציינים בנוסף כי המהפכה המשפטית הנוכחית עשויה להיות בעלת "השלכות ארוכות-טווח" לגבי הכלכלה הישראלית, ובמיוחד לגבי ההשקעות בתחום ההייטק.
● רון דרמר הוא איש הסתרים של נתניהו בדיונים על פשרה | פרשנות
● צרפת נאבקת ביוקר המחיה: רשתות השיווק התנדבו להוריד מחירים
● תוספת השכר האוטומטית שקיבלו אלפי עובדי מדינה | בלעדי
הסוכנות, שציינה כבר אחרי הבחירות את הסיכון לדירוג האשראי של ישראל על רקע המצע המשפטי של מפלגת הציונות הדתית והתוכניות שהציגה לרפורמה מקיפה במערכת המשפט, פרסמה הערב עדכון למשקיעים שהוגדר כ"הערה". היא מפרטת בה את כל התוכניות והחוקים המוצעים של הקואליציה נכון לעכשיו, ומצב התקדמותם במליאה ובוועדות הכנסת, לרבות פסקת ההתגברות, שינוי מעמד היועצים המשפטיים, השינוי בוועדה למינוי שופטים שייתן לקואליציה רוב בה וביטול "מבחן הסבירות".
תיקוני החקיקה במסגרת הרפורמה המשפטית:
● שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שהקואליציה תשלוט במינויים - אושר לקריאה שנייה ושלישית. נעצר לפני ההצבעה במליאה לאחר שהונח על שולחן הכנסת
● שופטי בג"ץ לא יוכלו לפסול חוקי יסוד - אושר בקריאה ראשונה
● על-מנת לפסול חוק תידרש הסכמה של 12 מתוך 15 שופטי בג"ץ - אושר בקריאה ראשונה
● פסקת התגברות תאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל ברוב של 61 חברי כנסת - אושר בקריאה ראשונה
● בית המשפט לא יוכל להעביר ביקורת שיפוטית על מינוי שרים (חוק "דרעי 2") - אושר בקריאה ראשונה
● בית המשפט לא יוכל לפסול החלטות ממשלה ונבחרי ציבור בשל עילת הסבירות - אושר לקריאה שנייה ושלישית
● הייעוץ המשפטי לממשלה לא יחייב. שרים יוכלו למנות יועצים מטעמם - לא מקודם
● פירוק לשכת עורכי הדין - עבר קריאה טרומית
● הכפפת מח"ש לשר המשפטים - עבר בקריאה טרומית
האנליסטים של מודי'ס כותבים כי "לתפיסתנו, הרפורמות החוקיות המוצעות עלולות לגרום החלשה של המוסדות בישראל ושל המשילות, אם ייושמו במלואן". הם מפרטים כי פסקת ההתגברות, למשל, "תהפוך את רוב החוקים של הכנסת לחסינים מביקורת שיפוטית, ולכן תשנה את מאזן הכוחות לטובת הרשות המחוקקת (הממשלה), על חשבון הרשות השופטת".
הם ממשיכים וקובעים כי במתכונתה הנוכחית, הרפורמה תפר את האיזונים והבלמים הקיימים בדמוקרטיה הישראלית.
"אם הרפורמות המשפטיות יישומו במלואן, יהיה לחץ להוריד את הציונים"
עד כה, כותבים האנליסטים, המוסדות בישראל נחשבו ל"גורם תומך" לדירוג אשראי חיובי בעבור ישראל. הם מקבלים ציון של a1 לפי מתודולוגיית החישוב של הסוכנות, בדומה לבריטניה ויותר מכמה מדינות באיחוד האירופי, ביניהן איטליה ופולין. הדבר נובע מציונים גבוהים הניתנים לחברה האזרחית בישראל, למערכת המשפטית בארץ ולאיכות המוסדות. "אם הרפורמות המשפטיות יישומו במלואן, יהיה לחץ להוריד את הציונים הללו", נכתב.
הסוכנות רומזת כי תשקול לשנות את אופק הדירוג (Outlook) אם הרפורמה תעבור במלואה. אופק הדירוג הוכרז כ"חיובי" באפריל 2022, בין היתר על רקע ההיחלצות המרשימה של ישראל ממשבר הקורונה והמשמעת התקציבית, כותבים האנליסטים, "אך אלה עשויים להיות בלתי מספיקים כדי לקזז את החלשת המוסדות אם התוכן והדרך שבה הרפורמות המשפטיות יועברו יצביעו על החלשה שכזו".
סוכנות הדירוג גם מציינת בניתוח כי אינה מצפה להשלכות כלכליות חריפות בטווח הקצר, אך כי בטווח הארוך יותר הן עלולות לגרום לפגיעה בהשקעות במגזר ההייטק הקריטי לכלכלה הישראלית. המשמעות עשויה להיות הורדה לא רק של אופק הדירוג, אלא של הדירוג עצמו. "אם השינויים המשפטיים יחלישו באופן מהותי את האטרקטיביות של ישראל כיעד להשקעה, ויעיבו על פוטנציאל הצמיחה של המדינה, הרי שהם יכולים בסופו של דבר לשנות את תפיסתנו לגבי הכוח הכלכלי של ישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.