מנכ"ל האוצר לשעבר על אזהרת מודי'ס לישראל: "תמרור חריג ומהדהד"

בכירים לשעבר במשרד האוצר חלוקים לגבי השלכות האזהרה שפרסמה סוכנות דירוג האשראי מודי'ס כלפי התוכנית המשפטית של הממשלה. חלקם סבורים שמדובר ב"תמרור אזהרה מהדהד", ואחרים מרגיעים בטענה "שאין כאן צעד חריג ודירוג האשראי לא צפוי לרדת".

במודי'ס העירו כי אם הרפורמות המשפטיות ייושמו במלואן הן "יחלישו משמעותית את כוחה של מערכת המשפט בישראל", ויערימו על הסוכנות "לחצים להורדת הציונים של ישראל". דירוג האשראי משפיע על תנאי הריבית שמקבלת המדינה לצורכי גיוס חוב. כלומר, בתרחיש של הפחתת הדירוג, החזרי החובות של ישראל עלולים להתייקר במיליארדי דולרים.

● הכלכלן הראשי של פורום קהלת: הרפורמה המשפטית עלולה להביא לפגיעה קשה בכלכלה 
● "בתוך מגה אירוע כלכלי": מה אמרו בכירי המשק בפגישה עם הנשיא?
● מודי'ס באזהרה חריגה: דירוג האשראי של ישראל בסכנה אם הרפורמה המשפטית תאומץ במלואה

אמנם עליית מדרגה, אבל מתונה

גורם בכיר לשעבר במשרד האוצר מבקש לעשות סדר במדרג הצעדים בהן נוקטות סוכנויות הדירוג: "הפרסום האחרון של מודי'ס מוגדר כ'הערה מיוחדת', שנחשבת לפעולה המתונה ביותר שסוכנות יכולה לעשות. אין כאן הפחתת דירוג, גם לא הפחתת תחזית דירוג ואפילו לא 'נגטיב ווטש', שמשמעותו שהדירוג נכנס למעקב צמוד לקראת הורדת דירוג בטווח הקצר".

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, מפרש כך את הדברים: "לא מעט פעמים נפגשתי עם אנשי חברות הדירוג בבואם להעריך את הדירוג של המשק הישראלי, ובהחלט מדובר כאן בצעד חריג. למעשה, מודי'ס מפרסמים את האזהרה שלהם הרבה לפני פרסום הדירוג עצמו, וזה בהחלט תמרור אזהרה מהדהד, כי בסך-הכול זה מצביע באמת גם על אפשרות של שינוי מגמה. במשך שנים נהנינו משיפור עקבי בדירוג של כלכלת ישראל. כרגע הם בהחלט מתריעים שהמגמה יכולה להתהפך. זה מצטרף לאזהרה של כל הכלכלנים הרציניים שנדרשו לנושא, מפני השלכות ההפיכה המשטרית".

הערה מיוחדת, כמו זו שהוציאה מודי'ס לישראל, מוגדרת כעדכון למשקיעים בעקבות אירוע חיובי או שלילי במדינה. "ראינו צעדים הרבה יותר דרמטיים בהם נקטו סוכנויות הדירוג כלפי ישראל", אומר הגורם. "ב־2020 כבר הפחיתה מודי'ס את תחזית הדירוג של ישראל מחיובית ליציבה, ובהמשך העלתה אותה בחזרה".

במקביל, בשבוע שעבר אישררה פיץ' את הדירוג של ישראל עם תחזית יציבה, אבל צירפה אזהרה מפני השפעות כלכליות אפשריות של הרפורמה המשפטית. כעת, ההערה של מודי'ס מנוסחת באופן מעט חריף יותר בהשוואה לפיץ'.

"ניכרת עליית מדרגה מאז הפרסום של פיץ' בשבוע שעבר ועד לפרסום האחרון של מודי'ס", מודה הבכיר לשעבר, ומסביר: "כנראה שבסוכנויות הדירוג לא רואים שהאירוע מתכנס לקראת פשרה. צריך לחתור כמה שיותר מהר לפשרה ולא להגיע לדקה ה־90. סוכנויות הדירוג מזהירות מפני יישום הרפורמה במלואה, אבל די ברור שהיא לא תעבור ללא אף שינוי, מה שסביר להניח ירגיע גם את הסוכנויות".

במודי'ס מסמנים לישראל: תחשבו פעמיים

כיום, דירוג האשראי של ישראל בסולם של מודי'ס גבוה יחסית ועומד על A1. רק לפני כשנה העלתה הסוכנות מניו יורק את תחזית הדירוג של ישראל ל"חיובית", כלומר עם צפי להעלאת דירוג. מאז הציגה המדינה נתוני המאקרו חזקים, כמו הורדת יחס החוב־תוצר ושיעור הצמיחה החזק ביחס לעולם. נתונים אלה היו עשויים לתמוך בהעלאת הדירוג של ישראל בחודשים הקרובים. עם זאת, המצב הביטחוני בישראל מושך באופן מסורתי את הדירוג של ישראל כלפי מטה, ולא בטוח שהדירוג היה עולה בזמן הקרוב גם אם המהפכה המשפטית הייתה נגנזת.

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, מפרש את המצב באור פסימי יותר: "לא מעט פעמים נפגשתי עם אנשי חברות הדירוג בבואם להעריך את הדירוג של המשק הישראלי ובהחלט מדובר כאן בצעד חריג. למעשה מודי'ס מפרסמים את האזהרה שלהם הרבה לפני פרסום הדירוג עצמו, וזה בהחלט תמרור אזהרה מהדהד, כי בסך הכול זה מצביע באמת גם על אפשרות של שינוי מגמה. במשך שנים נהנינו משיפור עקבי בדירוג של כלכלת ישראל. כרגע, הם בהחלט מתריעים שהמגמה יכולה להתהפך. זה מצטרף לאזהרה של כל הכלכלנים הרציניים נוספים".

אריאב, החתום בעצמו על מכתב הכלכלנים, מביע חשש מפני הגדלת עלויות הריבית של ממשלת ישראל ובריחת משקיעים. "אם הדירוג משתנה לרעה, זה יעלה כמובן את עלויות הריבית שבעצם ישפיעו גם על כל משפחה. בנוסף, שוב נשקפת סכנה של הרחקת משקיעים זרים, בעיקר בהייטק הישראלי שתלוי במידה רבה במימון מבחוץ".

אריאב מוטרד מכך ש"בפועל אנחנו רואים את התגובות של המשקיעים להפיכה בישראל עוד הרבה לפני שסוכנויות נדרשות לנושא. יש כאן היזון חוזר, כאשר הסוכנויות מנתחות את המצב של המשק הישראלי ואת ההשפעה של הפגיעה במערכת המשפט. הם לא סנטימנטליים והם עושים את זה בצורה מאוד קרה. ברור שהסיכון שכרוך בחוב של מדינה קשור במידה מובהקת במוסדות חזקים ובמערכת המשפט. לכן יש היזון חוזר, כאשר הסוכנויות גם משפיעות וגם מושפעות מהסנטימנט השלילי של המשקיעים, באופן שיוצר מעגל שמזין את עצמו".