נתוני מאקרו חזקים לא יספיקו: האזהרה החריגה של מודי'ס מערערת את האסטרטגיה של שר האוצר

הדוח המיוחד שפרסמה ביום שלישי סוכנות דירוג האשראי מודי'ס לא מותיר הרבה מקום לספק: המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה תפגע בדירוג האשראי של ישראל. כרגע, הדירוג של ישראל הוא A1 עם אופק חיובי. כלומר, הוא עשוי היה לעלות בהחלטת הדירוג הבאה של מודי'ס, עליה אמורה מודי'ס להודיע בחודש הבא לפי המתוכנן. אם החקיקה בכנסת תעבור, אפשר לשכוח מזה, במקרה הטוב.

● מנכ״לית פייסבוק ישראל: ״אנחנו בקרב בלימה על עתיד הבנות שלנו״ 
● משפטנים וחברי אופוזיציה נגד הצעת הפשרה החדשה: "פוליטיזציה של ביהמ"ש" | ניתוח

סוכנויות דירוג האשראי מגיעות בדרך-כלל באיחור למסיבה. הן גופים שמרניים, שבעבר לא התעוררו בזמן לסיכונים במערכת הפיננסית. כך שהעובדה שמודי'ס מפרסמת מיוזמתה דוח כזה, מחוץ ללו"ז המתוכנן, מעידה כמה האירוע מהותי מבחינתה.

הדוח מנומק ומפורט יחסית. הוא לא בהכרח יחדש למי שעקב אחרי שלל אזהרות הכלכלנים שהתפרסמו בשבועות האחרונים. החשיבות שלו, מעבר להשלכות הברורות על דירוג החוב של ישראל, טמונה בהצצה שהוא מספק לאופן שבו יוזמות החקיקה של הממשלה נתפסות בעיני המשקיעים הזרים. והן לא נראות טוב.

1. המחיר הכבד של המהפכה המשפטית. אלה שני החששות העיקריים שמפרטים האנליסטים של מודי'ס בפתח הדברים: "אם ייושמו במלואן, השינויים המוצעים יחלישו באופן מהותי את כוח הזרוע השופטת, וככאלה, יהיו שליליים עבור הדירוג".

כלומר, הפרת האיזון בין הרשויות היא בעייתית כשלעצמה. בקואליציה מדברים על "משילות", אבל במודי'ס קובעים כי ביוזמות החקיקה טמון סיכון "בהחלשת המוסדות והממשל של ישראל".

לזה מצטרף חשש נפרד: האנליסטים מדברים גם על "סיכון ארוך-טווח לאופק הכלכלי של ישראל" כתוצאה מהשינויים המוצעים - ובמיוחד להייטק. 

2. מודי'ס עשו שיעורי בית. הדוח של מודי'ס לא ארוך, אבל הוא כן מסביר בתמצות ובבהירות את הסעיפים העיקריים של המהפכה. המסקנה: השילוב המוצע בין פסקת ההתגברות, ביטול מבחן הסבירות ושינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים "עשוי לשנות באופן מהותי את עצמאות הזרוע השופטת ואת הבלמים והאיזונים האפקטיביים בין זרועות הממשל, שהם היבטים חשובים של מוסדות חזקים".

3. ככה לא נראית "רפורמה". אבל בלי כל קשר לתוכן יוזמת החקיקה של הממשלה, במודי'ס מעירים כי הציפייה מממשלות עם דירוג גבוה (כמו ישראל) היא "ליישם רפורמה מוסדית מג'ורית על בסיס קונצנזוס נרחב, ובאמצעות דיאלוג מקיף ותקשורת ברורה". זה רחוק כמובן מהאופן שבו מתקדמת החקיקה בישראל, עוד מראשיתה.

4. זה המוסדות, טיפשון. חלק מהדירוג הגבוה שלו זוכה ישראל, מציינים האנליסטים, נובע מכך שהמוסדות שלה זוכים כיום לציון גבוה, ואפילו גבוה יותר מחלק ממדינות אירופה, כולל ספרד, איטליה ופולין. זה שיקוף של איכות מוסדות הזרוע המבצעת, המחוקקת והשופטת, וגם של החברה האזרחית בישראל, שכולם זוכים לציונים גבוהים. וכאן מגיעה האזהרה: "אם הרפורמות המשפטיות המוצאות ייושמו במלואן, ייתכן שיהיה לחץ כלפי מטה על הציונים האלה".

5. חזון האחריות הפיסקאלית לא עובד. שר האוצר סמוטריץ', שתומך כמובן במהפכה המשפטית, מקפיד להבטיח התנהלות אחראית ושמירה על מסגרות התקציב. יש הטוענים כי זה בסופו של דבר מה שמעניין את המשקיעים: המספרים. אבל לא נראה שזה יספיק.

בדוח שלהם, האנליסטים של מודי'ס מציינים לטובה את הממשלה הקודמת והרפורמות המבניות שאותן יישמה, כמו גם השיפור המהיר במצב הפיסקאלי של ישראל. הם קובעים עוד שכנראה עדיין יש קונצנזוס פוליטי על המדיניות הכלכלית והתקציבית. אבל לא די בכך. "מדדי תקציב וחוב חזקים עשויים לא להספיק על-מנת לפצות על החלשת המוסדות, אם תוכן הרפורמות המשפטיות ואת האופן שבו הן יועברו יצביע על החלשות כזאת".

6. השמיים לא יפלו מחר בבוקר, עם כוכבית. בדומה לכלכלנים שמזהירים מהשלכות המהפכה המשפטית, גם במודי'ס מדגישים כי הם "לא מצפים שלרפורמות תהיה השפעה כלכלית מהותית בטווח הקצר". ייקח זמן לשינויים לבוא לידי ביטוי. ועדיין, הם מדגישים כי התנודתיות בשווקים מאז הצגת הרפורמה עשויה לתרום להתמשכות האינפלציה, וכי אי-הוודאות עלולה לעכב החלטות השקעה (בלי קשר לדוח של מודי'ס, צריך לציין כי לשני החששות האלה יש למען האמת כבר עדויות בשטח).

7. סימני שאלה כבדים מעל הכלכלה הישראלית. בשלב הזה מגיעות השאלות הפתוחות, שאליהן נלווית אזהרה עוכרת שלווה. "אם השינויים המשפטיים יחלישו באופן בסיסי יותר את האטרקטיביות של ישראל כיעד השקעה, ויכבידו על פוטנציאל הצמיחה של המדינה, הם עשויים בסופו של דבר להשפיע גם על האופן שבו אנחנו רואים את החוזק הכלכלי (של ישראל, א"פ)".

במילים אחרות: יש כאן תרחיש שבו המהפכה המשפטית תביא לשינוי לרעה באופן בו נתפסת הכלכלה הישראלית. באופן יותר ספציפי, יש כאן איום על ה'סטארט-אפ ניישן'. מודי'ס מפרטים את הנתונים המוכרים, והמשמעותיים, לפיהם מגזר ההייטק אחראי ללא פחות מ־49% מהייצוא הישראלי, ל־15% מהתוצר ולרבע מתשלומי מס ההכנסה. להכרזות על משיכת כספים או הקטנת ההשקעה בישראל, מודי'ס מתייחסת כ"סמליות למדי בשלב הזה". אבל יש סיכון, מוסיפים האנליסטים, שחברות ישראליות חדשות יבחרו להתמקם במקום אחר.

8. אין מה לבנות על הכסף מהמפרץ. לקינוח, האנליסטים של מודי'ס בוחרים להעלות נושא נפרד: האלימות המחודשת בשטחים "והפוקוס של חלק מחברי הקואליציה על קידום ההתנחלויות". אלה עשויים להוביל ל"התדרדרות ביחסים עם מדינות ערב השכנות".

לאור ההתפתחויות האחרונות, במודי'ס מזהירים כי ההשפעה החיובית של הסכמי אברהם עלולה להסתבר כ"מוגבלת יותר מהצפוי", אם סעודיה לא תתקדם לנורמליזציה עם ישראל. גם האמירויות ובחריין, הם כותבים, עשויות להיות פחות להוטות לקדם עוד את היחסים.

לנוכח האזהרות על האופן שבו המהפכה המשפטית תשפיע על יחסי ישראל עם המערב, ועל הנכונות של משקיעים זרים להשקיע בישראל, אפשר היה לשמוע בשבועות האחרונים טיעון לפיו את הכסף מהמערב יחליפו השקעות מהמפרץ הערבי. לפי הדוח של מודי'ס, זה לא משהו שאפשר לבנות עליו.