שחר צפריר, שותף בקרן TLV פרטנרס, כינה את התמוטטות סיליקון ואלי בנק אירוע ״ברבור שחור״ - הכינוי שנתן נסים טאלב למשברים בלתי צפויים שטורפים את הקלפים בכלכלה העולמית. ״זה בנק שאם הוא בולע את כספי הסטארט-אפים והקרנות - מה שהלך ב-FTX יהיה עדין מול זה. אפילו בנפילת בנק ליהמן ברדרס ב-2008 ניתן שבוע שלם למשיכת הכסף - זו חוויה רעה של פעם בקריירה שלימדה אותי לקח בסיסי: להקפיד לחלק את ההון של סטארט-אפים בין שלושה בנקים לפחות. עכשיו, המשימה החשובה ביותר היא למצוא מימון ביניים לחברות שצריכות אותו על מנת לשלם משכורות״.
● ההלוואות האבודות והכסף שהוקפא: מה יקרה לחברות אחרי נפילת הבנק של ההייטק
● לחברת ורביט של תום ליבנה חשיפה של 100 מיליון דולר לבנק שקרס | בלעדי
את הדברים כתב צפריר ברשתות החברתיות, אליהן פנו בסוף השבוע האחרון בכירים רבים בחברות הייטק וקרנות השקעה, כדי להביע תסכול מנפילת בנק SVB, ולשקף למשקיעים את מצב החברות כעת.
עם זאת, צפריר הביע אופטימיות באשר ליכולת ההנזלה של הבנק ותמיכה בחברות הלקוחות כבר בשבוע הקרוב: ״ביום שני צפויים להשתחרר 250 אלף דולר לכל בעל חשבון שמחזיק בסכום דומה או גבוה ממנו, ובשבועות הקרובים חלק לא ידוע מההון הנעול. נוסף על כך, לבנק יש נכסים טובים ששוויים עולה על ההתחייבויות שאותם יוכל למכור ולשלם לבעלי החשבונות שאינם מבוטחים. נכון, ישנם סטארט-אפים שנתקעו עם מיליוני דולרים בעו״ש ללא גישה לכסף, אבל אם נחבר את ההון של כל ההייטק הישראלי שנעלם שם - זו עדיין טיפה בים. מה לא ידוע? מי קנה - הממשלה או רוכש פרטי, וכמה זמן זה ייקח״.
״עדיין, יום שישי היה אחד המטורפים בקריירה שלי עד כה, שזז בין אווירה של סוף העולם עם פוטנציאל לסגירה של ים של חברות סטארט-אפ שאיבדו את הגישה לכסף שלהן, ומשם לתחושה שיש בעלי עניין חזקים ומקושרים בארה״ב שעומדים להפסיד סכומים משמעותיים ויפעילו לחצים בהתאם״.
גם המשקיעים הכי מנוסים בעולם הופתעו מהקריסה
אתמול (ו') קרס בנק סיליקון ואלי (SVB), בנק אמריקאי שמשרת בעיקר חברות בכל שלבי החיים בענף ההייטק, לאחר שדיווח על הפסדים ועורר את חשדם של הלקוחות. אלה פתחו במרוץ למשיכת כספם, ובבוקר שישי שעון ארה״ב השתלט הממשל הפדרלי על הבנק באמצעות זרוע רגולטורית בשם FIDC. בין לקוחותיו של SVB בישראל: רדיס, סניק, ורביט, פיירבלוקס וקפיטוליס.
על הדומיננטיות של בנק SVB בקרב קהילת החברות והמשקיעים בהייטק אמר צפריר כי ״אכן, לא מעט משקיעים המליצו על פיצול בין חשבונות בנק עוד לפני שהבנק היה בסיכון. אבל היו כאלה שלא. עד היום רק עוד בנק אחד בגודל הזה קרס- ולא סתם כל-כך הרבה כספים היו ב-SVB. הם הציעו תנאים נהדרים לסטארטאפים והתנו את זה בכך שעיקר ההון ינוהל אצלם. דה פקטו, רואים שגם המשקיעים הכי מנוסים בעולם הופתעו מהקריסה המהירה״.
איש ההון סיכון אדן שוחט שיתף צילום מסך שקיבל ממשקיע בארה״ב ששוחח עם סוכנות FIDC הפדרלית שהשתלטה על SVB. על פי המשקיע FIDC מכרה כבר מחצית מנכסיה של SVB. לאחר שיופשרו לכל לקוח 250 אלף דולר ביום שני הקרוב, מחצית מהיתרות יועברו לחברות כדיבידנדים כבר בימים שלאחר מכן. שארית הסכום תעבור ללקוחות בתוך שלושה עד ששה חודשים.
אלון ליפשיץ, שותף מנהל בקרן הנקו העיד על כך ש״האופי הישראלי, ההחלטיות והנחישות שבו הביאו לכך שכספים רבים של חברות ישראליות ניצלו - הן הפסיקו הכל ופשוט עבדו בלחלץ כספים מ- SVB. לא מעט הם שמעו ממשקיעים זרים שהם לא מבינים מה הלחץ ושיהיה בסדר. בואו ותבינו מה קורה עכשיו: הקריסה של הבנק גרמה לבהלה רצינית ועכשיו מתחילים להזיז כספים מבנקים אחרים שהמניות שלהם בקריסה - למשל FRC (פירסט ריפבליק בנק), ווסטרן אליאנס ופסיפיק ווסטרן (PacWest)״.
הגישה לבנק נסגרה עד ליום שני
מעיין כהן, מייסדת ומנכ״לית חברת הבריאות הדיגיטלית Hello Hearth, ציינה עוד לפני פשיטת הרגל כי ״מאות סטארט-אפים משכו את הכסף בו זמנית ובחמישי בערב הקפיאו הכל. אני ממש מקווה שהם יתייצבו - כיוון שמדובר בבנק עם אנשים מדהימים שמחזיק בחצי מהכסף של כל האקוסיסטם הישראלי והאמריקאי״.
כהן ציינה כי היא הצליחה למשוך את רוב הכסף של החברה אם כי ״הכל קרה בבום תוך כמה שעות״, וציינה כי ״היו כאלה שלקח להם יותר זמן ואני מכירה לפחות 20 הוראות מליל חמישי שלא הושלמו״. נכון לעכשיו סגרה הרשות הפדרלית שהשתלטה על סיליקון ואלי בנק את הגישה לכלל לקוחות הבנק עד יום ב' בשעות הבוקר שעון ארה״ב.
עינת גז, מנכ״לית פאפאיה גלובל, הגיבה לטענות לפיהם חברות ומנהלים שהוציאו את כספם מישראל בשל הסיכון הכרוך במהפכה המשפטית - איבדו את כספם בבנק SVB. ״הבנק מנהל כסף של סטארט-אפים רבים, אבל מכאן ועד להחליט שהכסף שיצא מפה הגיע אליהם - הדרך ארוכה. אגב, אחת הבעיות המרכזיות שלהן הייתה שלא מספיק כסף נכנס לשם כתוצאה ממצב השוק (המשבר בהייטק והריביות הגבוהות - א״ג). ישנם בנקים אמריקאים רבים שמשרתים חברות הייטק - SVB הוא רק אחד מהם. הבעיה העיקרית, לדעתי, היא שהרבה חברות לקחו מהם מסגרת חוב וכחלק מההסכם איתם, גם אם לא עשית שימוש בכסף אתה מחויב להשאיר את הכספים אצלם. זה מייצר פה כסף נעול שמשפטית אי אפשר לגעת בו. מעבר לכך, ברור שיש שם כסף של חברות, אבל אין לזה קשר מהותי להוצאת הכספים מאחר שזה לא בנק השקעות״.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.