בנק דיסקונט פרסם את דוחות שנת 2022 ודיווח על עלייה של 26% ברווח הנקי השנתי, שהסתכם ב-3.5 מיליארד שקל. התשואה להון בשנת 2022 הגיעה לשיעור של 15.1%, לעומת 13.6% בשנת 2021. הבנק יחלק דיבידנד בהיקף של 187.8 מיליון שקל, כ-20% מרווחי הרבעון הרביעי (שהסתכמו ב-939 מיליון שקל לעומת 529 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2021).
● בוול סטריט מעריכים: קריסת הבנקים תעצור את עליית הריבית, עליות חדות בחוזים
● עוד קריסה בארה"ב: הסוף העגום של הבנק שהקים הפועלים בשנת 2000
● השוק מאותת: אילו בנקים נוספים באזור הסכנה
הבנק דיווח על צמיחה גבוהה באשראי בשיעור של 13.1% לעומת סוף שנת 2021 לכדי תיק אשראי של 241 מיליארד שקל, ולצד זאת ציין שברבעון הרביעי חלה התמתנות בביקוש לאשראי על רקע ההאטה הכלכלית. האשראי לדיור (משכנתאות) גדל ב-21.1%, האשראי לעסקים בינוניים גדל ב-16.6%, האשראי לעסקים גדולים גדל ב-15.9%, והאשראי למשקי בית ללא הלוואות לדיור גדל ב-8.6% מתחילת השנה.
הגידול בתיק האשראי, יחד עם עליית הריבית של בנק ישראל (שעלתה באופן חד במהלך שנת 2022 מרמה של 0.1% בחודש מרץ ל-3.25% בחודש נובמבר), הקפיצה את הכנסות הבנק. אלה הסתכמו בשנת 2022 בסך של 12.9 מיליארד שקל, עלייה בשיעור של 23.4%. ברבעון הרביעי הסתכמו כל ההכנסות בסך של 3.7 מיליארד שקל, עלייה בשיעור של 34.2% לעומת הרבעון המקביל בשנה שלפניה.
כאשר בוחנים את ההכנסות מריבית לבדן, מתגלה נתון מדהים. הבנק הגדיל את ההכנסות מריבית ברבעון האחרון של השנה ב-50% לעומת הרבעון המקביל ב-2021, כך שהכנסות הריבית הרבעוניות, נטו, עמדו על 2.54 מיליארד שקל. בשנת 2022 הסתכמו ההכנסות מריבית נטו על 8.7 מיליארד שקל, זינוק של 33%.
הבנק ציין שבשנת 2022 נרשמה הוצאה בגין הפסדי אשראי בסך של 407 מיליון שקל, לעומת הכנסה של 693 מיליון שקל בשנת 2021. ברבעון הרביעי נרשמה הוצאה בגין הפסדי אשראי בסך של 230 מיליון שקל, לעומת הכנסה של 10 מיליון שקל ברבעון המקביל. "העלייה נבעה בעיקר מהפרשות בשל השפעה צפויה של תנאי המאקרו ומגידול באשראי", ציינו.
"ההחלטה להפריד את כאל שגויה ולא תתרום להגברת התחרות"
יו"ר הבנק, שאול קוברינסקי, ציין בדברי הפתיחה שלו את החלטת המדינה להפריד את חברת כרטיסי האשראי כאל, בה שולט דיסקונט ב-72%, מהבנק. "לאחרונה התקבלה החלטה המחייבת את דיסקונט למכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק בחברת כאל, זאת תוך פרק זמן של מספר שנים כמפורט בדוח. על אף שלגישתנו ההחלטה שגויה ולא תתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית, אנו מכבדים את ההחלטה ופועלים ליישמה כנדרש. ההיפרדות מכאל צפויה להוביל לירידה מינורית ברווח הנקי ובתשואה להון ולשיפור משמעותי ביחס היעילות התפעולית של דיסקונט", כתב קוברינסקי.
היו"ר התייחס גם למהפכה במערכת המשפט שמובילה בימים אלו הממשלה, וזאת בהמשך לאזהרות שהשמיע מנכ"ל הבנק, אורי לוין, באשר להשפעותיהם של השינויים במערכת המשפט, גם בשיחה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "במהלך ינואר 2023 החלה הממשלה לקדם תוכנית לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל, המעוררת מחלוקת משמעותית בציבור הישראלי. לדעת גורמים כלכליים בארץ ובעולם, שינויים אלו עלולים להשפיע לרעה על השווקים הפיננסיים ועל איתנות המשק והכלכלה בישראל", ציין קוברינסקי.
בהמשך הדוח נרשמה התייחסות נוספת של הבנק למהפכה המשפטית. "ההשפעות כאמור עלולות לפגוע גם בבנק ובלקוחותיו. יצויין כי חברת הדירוג Fitch אישררה לאחרונה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+ עם תחזית דרוג יציבה. פיץ' ציינה, בין היתר, שמספר מדינות שעברו רפורמה מוסדית משמעותית הגיעו עד כדי הפחתת דירוג האשראי שלהן וכי בשלב זה לא ברור האם לרפורמה המוצעת בישראל תהיה השפעה נרחבת דומה. חברת הדירוג מודי'ס פרסמה דוח באשר למהלך שמקדמת ממשלת ישראל, ובו ציינה בין היתר כי לדעתה, אם הרפורמה המוצעת תיושם במלואה, היא תחליש את כוחה של מערכת המשפט ובכך תשפיע באופן שלילי על האשראי של מדינת ישראל. בשלב זה לא ניתן להעריך מה יהיו מרכיבי תוכנית השינויים במערכת המשפטית, אם וככל שתושלם, ובהתאם - מה תהיינה ההשלכות על מצב השווקים הפיננסיים ועל מצב המשק והכלכלה בישראל", כתבו בדיסקונט.
בדיסקונט אף הספיקו להתייחס בדוח לסגירת בנק סיליקון ואלי (SVB) בסוף השבוע. "למהלך עלולה להיות השפעה לרעה על סקטור ההייטק בישראל, שנכון למועד זה קשה להעריך אותה. הבנק לא צופה השפעה מהותית על תוצאותיו כתוצאה מכך", נכתב בדוח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
