למרות הלוואת הענק שקיבלה, מצרים עדיין שקועה עמוק בצרה

המדינה המאוכלסת ביותר בעולם הערבי מתמודדת עם צרה כלכלית כרונית. בעוד שהעולם כולו סובל מאינפלציה מרקיעת שחקים, כלכלת שכנתנו מדרום במצב חמור עוד יותר. אינפלציית הליבה במצרים (ללא אנרגיה ומזון) עלתה לפני מס' ימים למעל 40%, והאינפלציה הכללית עומדת על כ־32%.

● הלירה צנחה וההפגנות מרימות ראש: הצרות הכלכליות של מצרים מחמירות
● האינפלציה במצרים מגיעה ל-21% כתוצאה מפיחות ערך המטבע

מצרים חייבת כמות אסטרונומית של כסף ללווים חיצוניים (כ־86% מהתוצר). במקביל, האמון ביכולת שלה להחזיר אותו הולך ויורד, כפי שמתבטא בזינוק שנרשם מתחילת השנה במחיר הביטוח כנגד פשיטת רגל של הממשלה.

גם המטבע שלה נחלש דרמטית בשנה האחרונה: בעוד במרץ 2022 דולר היה שווה 15.7 לירה מצרית, כיום הוא שווה 30.7 לירות.

הדרישה של קרן המטבע הבינלאומית

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) אישרה בדצמבר האחרון הלוואה של 3 מיליארד דולר. כתנאי להלוואה, הקרן דרשה מהמצרים לבצע רפורמות מקיפות ומבניות בכלכלה שלה. זאת מאופיינת בריכוזיות אדירה ושליטה ניכרת של הצבא והמדינה בענפים כלכליים רבים. זו הפעם השלישית בשש השנים האחרונות בה מצרים פונה לקרן המטבע לקבלת סיוע.

קרן המטבע דרשה ממצרים יישום מדיניות גמישה בשער החליפין, עצירה של סבסוד הלוואות, צמצום תקציבי, צמצום מעורבות הצבא וליברליזציה של הכלכלה בצורה שתאפשר למגזר הפרטי להוביל את הצמיחה. אך מילים לחוד ומעשים לחוד. בחודש ינואר מצרים העבירה לרשות הצבא רצועות בעובי 2 ק"מ של קרקע יקרת־ערך סביב 31 כבישים חדשים, למטרות פיתוח כלכלי.

 שוק בבירה קהיר / צילום: Associated Press, Amr Nabil

נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי, נזכיר, מגיע היישר משורות הצבא. המשטר המצרי נשען על הצבא ומעניק לו טובות הנאה כלכליות נרחבות.

בעוד שמצרים פונה לסעודיה ולאיחוד האמירויות לסיוע פיננסי ללא התחייבויות דומות, נראה שגם המפרציות מבינות שעליהן לדרוש ממצרים לשנות באופן מהותי את ההתנהלות הכלכלית שלה. בינתיים, מצרים נאלצת לעמוד לפחות בחלק מהתחייבויותיה לקרן המטבע: היא עוברת לשער מטבע גמיש, הנקבע בידי הביקוש וההיצע ולא בידי הוראות הבנק המרכזי. הצעד יסייע לה לייבא מוצרים בצורה אפקטיבית תוך הפחתת יוקר המחיה, ויאפשר ייצוא בר־קיימא בידי המגזר הפרטי.

צמצום הסבסוד יהיה מאתגר פוליטית וחברתית

כמו כן, מצרים נאלצת לצמצם את סבסוד הדלק הנרחב שלה, וביום חמישי האחרון העלתה את מחיר הדלק ב־10%, כך שמחיר דלק 80 אוקטן (הזול ביותר) עולה כשקל אחד לליטר. סבסוד הדלק המצרי עולה מיליארדי דולרים בשנה, ומהווה משקולת משמעותית להוצאות הממשלה. עם זאת, אוכלוסיות חלשות רבות נסמכות על המוצרים המסובסדים, והצמצום יהיה מאתגר הן כלכלית והן פוליטית וחברתית כיוון שהוא עלול לעורר זעם ציבורי.

גם איברהים עיסא, דמות טלוויזיונית מוכרת במצרים, קרא לצמצום מעורבות הממשלה בכלכלה ואמר בסוף השבוע האחרון בתוכניתו "חדית' אל־קהירה" כי "המדינה צריכה לצאת מהכלכלה כדי להעיר אותה, והיא צריכה לעשות זאת בהתלהבות רבה".

הוא הוסיף ואמר שחברות ממשלתיות צריכות להיות מועמדות למכירה, ויש צורך לעבור להלך מחשבה של משקיעים.