יותר דירות ויישובים על חשבון איכות: מה עומד מאחורי השינוי בוועדות התכנון?

בשבוע שעבר הגיע המצב במועצה הארצית לתכנון ולבנייה לפיצוץ. מה שגרם לפיצוץ הייתה ההחלטה הממשלתית להכניס שני חברים למועצה הארצית, וכן נציגים לוועדות המחוזיות צפון ודרום, מטעם המשרד להתיישבות ולמשימות לאומיות של השרה אורית סטרוק. כל זאת בהתאם להסכמים הקואליציוניים שבין הליכוד לסיעת הציונות הדתית, שאליה משתייכת סטרוק. השינוי אושר בוועדת השרים, וצריך עוד לעבור אישור בכנסת.

● מה קורה כשאחד מבעלי הדירות בפינוי-בינוי מקבל תמורה גבוהה יותר 
● מבני ברק ועד פתח תקווה: למה חניוני הענק החדשים הם הבעיה ולא הפתרון | ניתוח 
● החברה עומדת לקרוס? כך תזהו את זה ראשונים | ניתוח

כיום, לפני השינוי, כוללת המועצה 32 חברים, מהם 12 נציגי ממשלה, 10 ראשי רשויות מקומיות, ארבעה נציגים נוספים שקשורים לממסד (נציגי הסוכנות היהודית ומינהל התכנון) ושישה אחרים בלתי תלויים, שבהם אנשי מקצוע. כלומר, הממשלה וגופים המקורבים לה מהווים כבר כעת מחצית מהרכב המועצה הארצית, בעוד שאנשי המקצוע מהווים פחות מחמישית. לאחר השינוי יגדל כוחה של הממשלה עוד יותר. השינוי המוצע כבר זכה לביקורת נרחבת מכיוונים רבים, מצד מרכז השלטון המקומי, ארגוני סביבה וחברה, ועוד.

בתוך יומיים: 300 הערות מהציבור

חרף החופזה שבה מקודם התיקון לחוק, והעובדה שלציבור ניתנו כיומיים להגיש הערות, התקבלו למעלה מ־300 הערות מהציבור. רובן ככולן התנגדו להוספה של נציגי ממשלה למועצה הארצית.

בדיון שנערך במועצה בעניין השינוי המתוכנן ביקרו המשתתפים את הוספת נציגי הממשלה על חשבון יתר המגזרים. החשש המרכזי: יתכננו בצורה אינטנסיבית יחידות דיור רבות ללא התחשבות בגורמים חברתיים וסביבתיים. פרופ' אמנון פרנקל מהטכניון הזכיר כי במקור כללה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה שליש נציגי ממשלה, שליש נציגים מהרשויות המקומיות ושליש אנשי מקצוע וחברה; מירב בטאט ממשרד הכלכלה הזהירה כי במצב שבו יתוספו עוד נציגים לממשלה, המועצה הארצית תאבד את האמון הציבורי.

במהלך הישיבה הודיע היו"ר נתן אלנתן, כי בדעתו לקיים דיון נוסף בנוגע להגדלת מספר החברים במועצה, כדי להשיב לה את האיזון הנדרש בין ייצוג הסקטורים השונים. לדבריו, "הפרת האיזון היא אירוע קשה, ואני מתכוון לקיים ישיבה מיוחדת של המועצה להרחבה ומתכוון להוסיף עוד נציגים של החברה האזרחית והרשויות המקומיות".

 נתן אלנתן, יו''ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה / צילום: אביגיל מתתוב

בישיבה הוטחה ביקורת נוספת בממשלה. הטענה העיקרית הייתה כי השתלטות הדרג הפוליטי על גוף שאמור להיות תכנוני־מקצועי, לפחות ברובו, פוגעת במקצועיות המועצה, נותנת עדיפות לגופים מעודדי הפיתוח על אלה החברתיים והסביבתיים והופכת אותה לגוף מתמרץ בנייה יותר מאשר לגוף שאחראי לתכנון מתכלל.

ד"ר מירב אהרון־גוטמן מהטכניון, המכהנת במועצה כסוציולוגית, אומרת כי "הממשלה, בניגוד לחוק, מקבלת החלטות ללא היוועצות עם המועצה הארצית ולמעשה מייתרת את קיומה; מבחינה מהותית, החלטת הממשלה מפרה את האיזון הקיים במועצה ומגדילה את כוחה - הגדול ממילא - של הממשלה.

"יש כאן פגיעה במהות של ההליך התכנוני - שהוא שולחן עגול של מומחים שמביאים שיקולים מעולמות תוכן שונים. במציאות הקיימת עולמות שלמים מושתקים: אין תסקיר השפעה על החברה, אין תסקיר השפעה על הבריאות, נציגי החברה האזרחית הוצאו מהמועצה, ואפילו נציגת הממשלה המייצגת את המשרד לשירותים חברתיים לא קיבלה חברות. זאת אומרת הצעה זו היא בבחינת פגיעה דרמטית במוסדות התכנון".

עופרה כרמון, נציגת משרד הרווחה, התריעה כי "האינטרס החברתי לא מקבל ביטוי במוסדות התכנון. יש פה הדרה דרמטית של סוגיות חברתיות. אנחנו עוסקים בלצופף ולייעל, ולא שואלים מי יצא נשכר מזה. רואים פירוק של קהילות; הדרה של אוכלוסייה מוחלשת באזורי המרכז, שלא יכולה לעמוד בתנאים הפיננסיים שכרוכים בזה; השוכרים שקופים, האינטרס החברתי נעלם, מדברים בעיקר על היתכנות כלכלית. אנחנו מתכננים ונותנים לשוק לעשות את שלו, ולאינטרסנטים להתעשר".

תהליך שלא התחיל עכשיו

גם מחוץ לדיוני הוועדה התמונה המצטיירת אינה מרנינה. פרופ' ערן פייטלסון מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית אומר כי "בישראל מתקיימים שינויים כבר כמה שנים במערכת התכנון. בתקופתה של בינת שוורץ כמנהלת מינהל התכנון, עשו כל מיני תרגילים בשינויים של הוועדות, ובניסיון להוציא את החברה להגנת הטבע, מינו יועצים חברתיים כמינויים זמניים ורוב הזמן לא מינו אותם, לא מינו מספיק מתכננים ושום דבר לא היה במקרה. זה היה בניסיון להטות את המאזן. מה שעושים עכשיו זה משהו אחר, שנובע מתוך ההסכמים הקואליציוניים, שלא נראה שהקדישו לו יותר מדי מחשבה".

 ערן פייטלסון / צילום: שלומי יוסף

הוא מפרט: "כשמתכננים 100 אלף יחידות דיור בשנה, שמתוכן בונים 50 אלף, הגענו למיליון יחידות דיור מתוכננות. זה פנומנלי. אבל אם אתה עושה תכנון כה מסיבי, הוא לא יכול להיות מותאם שטח, ומה שאתה רואה זה שכונות 'העתק־הדבק', עוד ועוד שכונות שנראות אותו דבר. כי אומרים למתכנן לתכנן 5,000 יחידות דיור ולאחר מכן עוד 5,000 ועוד 5,000. כמה הוא כבר יכול להשקיע בעבודה שצריכה להתאים לאזור, ולמאפייני האוכלוסייה? צריכים להשקיע בעבודה כזו הרבה זמן. בעוד שמה שעושים כאן זה מהר ובמספרים גדולים וכך יוצרים את השונות הללו. גם התשלום עבור התכנון נמוך - אז למה כבר ניתן לצפות?

"בעיה חמורה יותר היא שהתוכניות האלה לא נעלמות. אם אני מתכנן היום שכונה שתיבנה בעוד 20 שנה - אפשר לדעת מראש שמדובר בתכנון מיושן. העיקר שהתוכנית מאושרת. חלק גדול מהתוכניות הללו מקודמות באמצעות הוותמ"ל, שההרכב שלה הוא לא מאוזן. עכשיו רוצים להפר את האיזון גם במועצה הארצית".

שמאי אסיף, שהיה מנהל מינהל התכנון בין 2004 ל־2010, מספר כי "כשאני הייתי שם, חד־משמעית היו איזונים והשפעה מאוד חשובה של שלושת המרכיבים במועצה. גם הנציגים הממשלתיים לא היו תמיד בעמדה אחת. גם נתנו משקל מרכזי מאוד להחלטות המקצועיות של המועצה הארצית.

"אני חושב שהמסגרת המאזנת של המועצה הארצית צריכה להישמר. הממשלה מנסה להחליש את הדרג המקצועי. נהוג לדבר על שומרי הסף המשפטיים, אבל נכון גם לגבי תחומים אחרים. כל כרסום יהיה בעייתי".

דוגמה מצוינת לחוסר האיזון במועצה הארצית לממשלה ניתנה במהלך הישיבה, שעה שאחת מהמשתתפות הציעה לקבל החלטה שתמליץ לממשלה שלא לבצע את השינויים בחוק. על כך ענה לה אלנתן, כי באופן מכוון הוא מנהל את הישיבה ללא הצבעות, שכן אם תתקיים הצבעה, נציגי הממשלה יצביעו נגד הצעה כזו ויפילו אותה.

אסיף מסכם: "ההחלטה של המועצה הייתה שאם רוצים להגדיל את מספר הנציגים של הממשלה, צריך להגדיל גם את מספר הנציגים של הרשויות המקומיות ושל החברה האזרחית. המועצה אמרה את שלה והממשלה תצטרך להתחשב בדברים. אגב, ככל שמגדילים את המועצה הארצית, יש לזה מחיר".

"מישהו כבר יתלונן שהמועצה מנופחת מדי"

פייטלסון ספקן בנוגע לאפשרות שהמועצה תוגדל. "ישיבה כזו יכולה להתקיים בעוד חודשים, ואחרי שכבר תתקיים יגיע מישהו ויתלונן על כך שהמועצה מנופחת מדי וצריך להקטין את מספר החברים שבה", הוא אומר. בנוסף לא ברור מה התוספת המוצעת ומאילו סקטורים יגיעו הנציגים החדשים (אם בכלל), דבר שמבטיח מאבקים בין גופים חברתיים ופוליטיקאים לגבי זהות המייצגים.

יו"ר המועצה, נתן אלנתן, מזכיר שהוא רק שבועיים בתפקיד. "מי שמחליט על חברי המועצה זה הכנסת בחקיקה. כך נעשה עוד מ־1965, כשחוקקו את חוק התכנון והבנייה. אם תבחן מה היה אז מבחינת הנציגות של החברה האזרחית, לעומת מה שיש כיום - תראה שיפור ענקי", הוא אומר, אך מסכים שב־58 השנים האחרונות הידע על תכנון והיבטים חברתיים של תכנון התפתחו מאוד".

אתה עצמך כינית בישיבת המועצה את תוספת שני הנציגים החדשים "אירוע קשה"
"אסביר מה קשה כאן. ב־2015 הוסיפו שני נציגים לממשלה, אבל באותה הזדמנות גם הוסיפו נציגות לשלטון המקומי ולחברה האזרחית. עכשיו לא עשו את זה, ובזה אני מתכוון לטפל".

לדבריו, הוא החל בעבודת מטה להבין את הצרכים, וכמה ואילו נציגים צריך להכניס. להערכתו, בתוך שבועות ספורים הוא יכנס את המועצה לדיון בהרכב החדש המוצע, ולאחר מכן הוא אמור לגשת לשר הפנים, שיגיש את ההצעה כהצעת חוק, בהתחלה לממשלה ולאחר מכן לכנסת.

האם זה יפוגג את הביקורת? קשה להאמין, משום שיש תחושה שגם כאשר יש נציגות חברתית, מדינת ישראל נותנת עדיפות לפיתוח ובנייה על פני שיקולים אחרים, והדבר לא עומד להשתנות בקרוב.