הבנק המרכזי האמריקאי, הפד, יחד עם משרד האוצר של ארה"ב, אמנם הודיעו בימים האחרונים כי יעניקו רשת ביטחון לחברות טכנולוגיה שלא הצליחו לחלץ את כספי הפיקדונות שלהן מבנק סיליקון ואלי (SVB) שקרס, אך סימני השאלה שריחפו מעל האפשרות למשיכת הכספים הללו, הציפו שוב את שאלת הצורך בביטוח של הפיקדונות, למקרה של קריסת הבנק שבו הם מופקדים.
● "זו רכבת הרים, הקמנו חדר מלחמה": משרדי עורכי הדין הישראלים מתמודדים עם קריסת הבנקים
● 3 לקחים שארה"ב לא למדה מהמשבר הפיננסי של 2008
● הכירו את גרג בקר, המנכ"ל שהוביל את בנק סיליקון ואלי בעלייתו ובהתרסקותו
בישראל עלה הנושא כמה פעמים לאורך השנים, אך ההצעות השונות נפלו זמן קצר לאחר שהועלו. בארה"ב קיים תאגיד בבעלות המדינה שנקרא התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות, שמבטח את רוב הבנקים שם, גם אלו הדיגיטליים. הוא הוקם כבר לפני 90 שנה, ב־1933, בעת המשבר הכלכלי הגדול.
למרות ש־SVB עצמו מבוטח מאז 1983, כיצד יתכן שעל פי ההערכות שפורסמו עם קריסתו בין 85% ל־90% מהפיקדונות בבנק כלל לא היו מבוטחים?
לדברי דקלה וגנר, מומחית אינשורטק, ראש תחום החדשנות של ענקית ביטוח המשנה הבינלאומית מיוניק רי בישראל, ההסבר לכך נחלק לשניים: "הסיבה הראשונה היא שהפיקדונות מוגבלים לעד 250 אלף דולר לבנק, לכל מפקיד, בתוך כל קטגוריית הפקדה. סטארט־אפים מחזיקים מאות מיליוני דולרים בבנק, ולכן 250 אלף דולר לא מכסים את אובדן הכספים.
"הביטוח לא מכסה הכול"
"הסיבה השנייה היא שהביטוח לא מכסה את כל סוגי הפעילות. הוא אמנם מכסה פיקדונות בנקאיים מסורתיים, חשבונות חיסכון או פיקדונות סחירים, אך לא מניות או אג"ח, ואפילו לא פוליסות ביטוח כמו ביטוח חיים שרוכשים עבור העובדים בארה"ב".
מה ניתן לעשות כדי להגדיל את הכיסוי?
וגנר: "יש כמה פרמטרים שיכולים לשפר הסיכוי לקבלת הכספים בחזרה. לדוגמה, אם שני אנשים רשומים בחשבון משותף, כל אחד מהם זכאי לאותם 250 אלף דולר. אם מפזרים את החשבון בכמה סניפים, כל סניף מזכה בהחזר".
מדוע בישראל לא קידמו את נושא ביטוח הפיקדונות?
"בישראל הנושא עלה לדיון מספר פעמים אך לא קודם. כיום ישנה ערבות משתמעת של המדינה, כלומר במקרה שהבנק יקרוס, המדינה תיחלץ לעזרתו. היה ניסיון להחליף את הערבות הזו בביטוח אבל הוא לא התקבל, למרות שמהלך כזה מחזק את אמון הציבור במערכת הבנקאית, ומונע בהלה כמו שאנו רואים עכשיו בארה"ב - דבר שיכול לגרום נזק למוסדות ולמשק".
מנגד, מציינת וגנר כמה חסרונות בביטוח, "ולדוגמה, הנטל הכלכלי הגדול יוטל על הבנקים הגדולים בעוד שהקטנים הם אלו שזקוקים יותר לביטוח. כמו כן, הסיכוי שבזכות הביטוח המדינה תוכל לפצות בנק גדול שיפול, הוא מאוד קטן.
"אך השיקול העיקרי הוא 'הסיכון המוסרי' בהתקיים ביטוח - שעלול להוביל להגדלת נכונות הבנק להסתכן וכן להיחלשות התמריץ למפקידים לבחון את הבנק לפני הפקדה".
לדברי וגנר, אפשר לייצר פתרון מותאם לכל בנק, כשרמת הכיסוי והפרמיה ייקבעו לפי רמת הסיכון של הנכסים והעסקים של הבנק, "אך מי שיישא בעלות הביטוח יהיו הצרכן מכיסו הפרטי, או הבנק שבשל העלות הנוספת ייקר את שירותיו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.