כשהחיים האישיים משפיעים על קבלת החלטות בטיפול: איך מנטרלים הטיות של רופאים?

רפואה היא מקצוע מבוסס פרוטוקולים. לכל מחלה יש הטיפול שהוגדר לה, אבל עוד לא נולד המטופל שעונה בדיוק למתואר בפרוטוקול. כאן נכנס שיקול הדעת של הרופאים, אלא שגם ההחלטות שלהם מושפעות מהטיות אישיות. 

● מיזם משותף של הרווארד והכללית מתחיל ליישם את חזון המחקר שיחליף ניסוי קליני 
● החברה הישראלית שגייסה מיליונים ורכישת הענק של פייזר: השבוע בביומד 

פרופ' מירב בן דוד, מומחית באונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה, מנהלת מכון הקרינה אסותא רמת החייל, מבקשת מרופאים לפתח מודעות להטיות הללו ולנטרל חלק מההשפעה השלילית שלהן, שהיא מכנה "רעש".

בהרצאה שנשאה לאחרונה בכנס אונקולוגים, היא תיארה את מרחב האפשרויות של רופא לקבל החלטות, גם בעולם שבו פרוטוקולי טיפול אמורים להיות פחות או יותר קשיחים. "בדיוני סל הבריאות", היא אומרת, "הפריזמה שדרכה בוחנים טיפולים חדשים היא בעיקר הישרדות, עם מעט דגש על בטיחות. אבל יתרון הישרדותי הוא לפעמים גם יתרון של 5 שבועות, וזה ממוצע שלא מתקיים אף פעם בשום חולה.

 פרופ' מירב בן דוד / צילום: תמונה פרטית

"אל מול השרידות, יש גם פרמטרים נוספים: כמה זמן המטופל שורד ללא גרורות. מה תופעות הלוואי עם ובלי הטיפול? האם הטיפול חושף את המטופל לזיהומים שיכולים להיות מסוכנים? ויש שאלות כמו - מה המשמעות של חמישה שבועות נוספים בחיים של אותו חולה? האם יש לו פרויקט שהוא מנסה לסיים? האם הוא סובל וכבר ויתר על חייו או שהוא רוצה למצות כל דקה? אלה הצמתים שבהם אנחנו צריכים לקבל החלטה, וכל רופא יקבל אותה קצת אחרת, אין פה חוקים".

המטופל מזכיר את אבא, הגיל נותן פרספקטיבה

הדבר המעניין הוא שגם רופאים מושפעים בהחלטותיהם מחייהם האישיים. "אם מטופל דומה לאבא שלי, אני בטוחה שההחלטות שלי מושפעות מזה", היא אומרת לגלובס. "גם הגיל שלי משפיעה על ההחלטות. היום, כשאני בת 55, מגיעות אליי מטופלות רבות שהן צעירות ממני. אני מסוגלת לתפוס איך יכולה איכות חייהן להיראות בעוד 20 שנה, בכל קו טיפול אפשרי. פעם, איכות החיים של גיל 60 הייתה עניין תיאורטי בשבילי והיה לי יותר טבעי לפסוק רק לפי הישרדות"

אילו גורמים נוספים מטים את ההחלטות?
"אני בטוחה שכשרופא רואה שמקליטים אותו, הוא ייטה לרפואה מתגוננת יותר. אני מאוד נזהרת מההטיה הזאת, אבל בטוחה שהיא ממשיכה להשפיע על התת מודע".

גורם נוסף הוא ההשפעה של אותו טיפול בפעם האחרונה שהרופא נתן אותו. "למשל, אני יכולה לומר באופן רציונלי 'בטיפול הזה אני אשפר מאוד את החיים של תשע נשים, ואאבד אחת. זה הגיוני. ואז כשאני מאבדת את האחת... אני יודעת מה המקרים האלה עשו לי כרופאה, כאישה. זה עובד גם הפוך. נתתי טיפול שנראה בספרות מאוד עדין מבחינת תופעות הלוואי, ומטופלת אחת קיבלה את כל התופעות האפשריות ובסופו של דבר הפסיקה את הטיפול. עכשיו אני זהירה יותר עם התרופה הזאת, אף שהממוצע נשאר אותו ממוצע".

הכוח של ועדת רופאים לנטרל הטיות זה של זה

בן דוד מודה גם שרופאים מעוניינים לקדם טכנולוגיות מסוימות, לא ממניעים זרים אלא ממניעים אנושיים. "נניח אם עכשיו סיימתי בהצלחה מחקר של 200 חולי סרטן הערמונית שבהם טיפלנו במכשיר קרינה משולב MRI, ופרסמנו על כך מאמר, הרי ברור שעכשיו זו נראית לי הגישה הטובה ביותר".

אז איך מתמודדים עם ההטיות הללו?
"באמצעות מודעות. לכן נתתי את ההרצאה הזו. אנחנו מוטים על ידי ניסיון החיים שלנו, אנחנו מוטים על ידי רעש. אם נשים לב היכן אנחנו מוטים, אולי נוכל לנטרל חלק מההטיות.

"עוד כלי משמעותי מאוד הוא tumor board, קבוצת רופאים עם התמחויות קצת שונות, שמחליטים יחד. הכלי הזה חשוב לא רק כי כל רופא מגיע עם ההטיות שלו ועם הידע שלו, אלא גם כי הדיון מחייב אותך להסביר החלטות בצורה רציונלית".

האם את מציעה לחשוף הטיות מול המטופל, כדי שיבין איך את מקבלת החלטה?
"לא במילים האלה אולי, אבל אני יכולה לומר למטופל, 'עם התרופה הזו יש לי הרבה ניסיון, ולכן אני מעדיפה אותה על תרופה אחרת שנראית דומה במחקר אבל אותה אני פחות מכירה'. או שאני אגיד, 'אני רופאת קרינה ולכן טבעי שאחשוב שחמישה ימי קרינה עדיפים על חמש שנות טיפול הורמונלי'".

אז אולי עדיף לקבל את ההחלטה בעזרת בינה מלאכותית?
"כרופאה נחשפתי להמון אלגוריתמים תומכי החלטה, אבל המטופלת שלי היא אף פעם לא ניצבת באלגוריתם. תמיד יש לה נסיבות משלה, רצונות משלה, ותפיסות עולם משלה, כמו שיש גם לי. האלגוריתם יכול לכוון אותי, יכול להעיר לי שרוב הרופאים היו מטפלים בסרטן שד מסוג מסוים בכימותרפיה. אני יכולה לומר למטופלת, 'יש רופאות שהיו מתעקשות איתך על כימו, אבל אני לא יכולה להכריח אותך'. אני אומרת לה שבכל בחירה, היא יכולה לפנות אליי עם שאלות ושאם הטיפול לא יתאים, נחליף אותו. יש פה תהליך, וזה מאוד משמעותי".