אי שם במרכז הארץ מסתתרת שמורת טבע כמעט ריקה מאנשים

אי שם במרכז הארץ מונח לו חבל ארץ יפהפה הזוכה למעט מדי מטיילים, בטח ביחס לאוצרות הסובבים אותו. משגעת במיוחד הנסיעה על כביש 3415, מהמרהיבים בכבישי הארץ. תחילתו בצומת לכיש, והוא מתפתל עד ליישובים שקף ואמציה. דרך שעוברת בין מרבדי פריחה שעונתם קצרה, בין גפנים המתחילות לפקוח עין רדומה ובין גבעות שירוק עסיס ניגר מהן.

● חוות בודדים שמסתתרת במרכז הארץ, לצד שמורת טבע כמעט ריקה ממבקרים 
● העיר האירופית שלא חשבתם לבקר בה - וחבל, כי יש בה כל מה שצריך לחופש מושלם 
● במושב קטן בגליל יש עוגה באסקית חלומית שמכינה שפית ממסעדות מישלן בצרפת 

10:00 | גבינות של בדידות ותקווה

הדרך הובילה אותנו לחוות אלה־צדק. נסענו לאורך גדר הבטון המפרידה בין יישובי לכיש לכפרים שמעבר לחומה, וכשחשבנו שהגענו לסוף המפה, נתקלנו בעדר העזים החופשיות של משפחת צדק, שמתגוררת בחוות הבודדים ארבעה עשורים. בעודנו מתבוננים בעזים השבות בשלווה לדיר, נגסנו בקממבר הבשלה, בלבנה מחלב עזים אורגני ובמאפה בצק ממולא בתרד בר, שטעמם חומק מכל הגדרה.

 עדר העזים החופשיות של משפחת צדק / צילום: שרי אסף

ארוחת הבוקר המוגשת בחווה של משפחת צדק הייתה מפעימה והפיחה בנו תקווה, בין השאר בזכות האינסופיות של הטבע הפרוע שסביב, המחשבה על הבדידות שגזרו על עצמם בני הזוג שהקימו משפחה ובית אי שם, והתמודדו עם אינספור אתגרים ומכשולים. ארוחה המלווה בסיפורם של אנשים שבחרו לפרוש ממרוץ החיים לעולם תהיה ערבה יותר לחך.
חוות אלה-צדק, קיבוץ שומריה

12:00 | מעט אנשים בין הרבה כלניות

שמורת גד בחבל לכיש פורחת בשלל שקדיות, קטיפה צהובה של פרחי חרדל וגם כלניות. הגישה לשמורה אמנם מאתגרת, אך אולי זו הסיבה שהיא כמעט ריקה מאדם למרות גודלה העצום, מה שמאפשר לטבע שסביב לחגוג את עצמו לדעת. חלון הזמן של הפריחה קמצני ובקרוב יתחלפו המראות הירקרקים המשובצים באדום בצבעי הקשת הצהובים. אבל גם בתום עונת הכלניות יפה שם. המרחבים והגבעות כמו משתרעים עד אינסוף, יש מסלולי צעידה קצרים וארוכים המקיפים את הפסגה ובעיקר אפשר למצוא שם שקט ומרגוע.
שמורת טבע גבעות גד

13:00 | על כיסאות ושנות מלוכה

חבל לכיש מפורסם, בין השאר, בזכות שרידים של יישובים קדומים, גתות וממצאים חשובים המעידים על פריחתו של האזור לאורך ציר ההיסטוריה. המשכנו לתל לכיש, אתר שהתפרסם לאחרונה בזכות ממצא ארכיאולוגי קדום שהתגלה בו. אלא שזה התברר כעורבא פרח.

 מיצג הכיסאות בתל לכיש / צילום: שרי אסף

ובכל זאת, גם בלעדיו הגן הלאומי תל לכיש ראוי לביקור, בראש ובראשונה בזכות המשעולים הסדורים המשובצים פסלים ומיצגים ושלטים מאירים הכתובים היטב ומספרים באופן בהיר את ההיסטוריה של המקום. האתר מוקף בנופי הכרמים המשתרעים מכל עבר וכל אשר תפנו מבטכם תיתקלו בעוד ליטרת נוף. מומלץ לא להתעצל ולהעפיל עד נקודת התצפית שבראש הגבעה. הדרך לפסגה קלילה ונופי החבל ממלאים את העין ואת הלב ביופי אין קץ.

רגע לפני התצפית רצוי להתעכב על מיצג כיסאות נדיר של מלכי ושליטי הארץ, המספר את משך מלוכתם על פי גובה הכיסא הנושא את שמם - מהמלך יואחז ששלט שלושה חודשים ועד מנשה בעל הגנים הטובים שמלך 55 שנים וכיסאו מתנוסס רם מעל כל השאר.
גן לאומי תל לכיש

15:00 | פיקניק מתחת לשקדייה

לכל טיול יש מוצאי טיול, ואצלנו הוא תמיד חובק רצון למתוח בעוד טיפה את חוויית היום. גלשנו מהתל במורד כביש יפהפה נוסף, שבצדיו לבלבו בפראות שקדיות בר לבנות.

המשכנו ליקב עג'ור, שם הרמנו כוס של יין רוזה צונן ועוד אחת של יין לבן מרהיב. היקב פותח את שעריו למבקרים גם בשבתות, ומציע לבאים חוויית לגימות וטעימות תוך ישיבה נינוחה בחיק הטבע.

עקרון האירוח במקום מקסים בפשטותו: בתור אחד בוחרים בקבוק מהמבחר שביקב, בתור אחר בוחרים מעדנים שלוקטו מיצרני האזור - גבינות (גם טבעוניות) ממחלבות מקומיות, ירקות משדות חקלאים סמוכים, לחמים ודבש - ואוגרים הכול בסלסילה; תופסים פינה לצד השקדיות, מתחת לפרגולה או על אחד השולחנות הפזורים במרחב, ונהנים מחברה של אנשים שבאו לשם בדיוק עם אותה המטרה.
יקב עג'ור