"הבקשות לעבור עלו אקספוננציאלית מאז הרפורמה": ההייטקיסטים נוהרים לפורטוגל

דמיינו לעצמכם שאתם מתעוררים בבוקר ומשקיפים אל נוף ירוק אינסופי מחלון הווילה העצומה בת שלוש הקומות שאתם גרים בה. יורדים למטבח, מכינים כוס קפה ויוצאים לשתות אותה בשמש הנעימה סביב הבריכה הפרטית בחצר. בדרך לעבודה אין לכם פקקים. בסוף יום העבודה, בשעות אחר הצהריים המוקדמות, אתם אוספים את הילדים מבית הספר הפרטי וקופצים איתם לחוף הים הציורי שנמצא שלוש דקות נסיעה מהבית. אתם שוכבים על החול הלבן וצופים בגלים הקטנים במי הטורקיז. לא שמעתם חדשות זה חודשים ארוכים, אין פיגועים, אין הפגנות ואין רפורמות משפטיות. על שכר הדירה והקניות בסופר אתם משלמים 40% פחות מהיום, וגם מס הכנסה משאיר לכם סכום לא רע בנטו בחשבון הבנק בסוף החודש.

● האיש הכי קרוב למיידוף לפני מותו חושף את כל הסודות | ראיון
● זה הטריק של הממשל הקומוניסטי לשלוט בחברות הגדולות בסין

כל זה נשמע כמו חלום. אבל יש מי שחיים אותו בימים אלה. הם לא בחופשה קצובה בזמן או בטיול שבסופו יחזרו לשגרה. אלה החיים שלהם - והם ישראלים, או לפחות ישראלים לשעבר, שבשנים האחרונות החליטו לעשות צעד - והזמינו כרטיס טיסה כיוון אחד לפורטוגל. מאז הם גרים שם, עם משפחותיהם, ומעידים שהחיים שלהם "שלווים ורגועים, נטולי הלחץ המאפיין את ישראל".

בשבועות האחרונים הם גם לא מפסיקים לקבל טלפונים מכל החברים שלהם בארץ וגם מכאלה שלא שמעו מהם שנים. אלה רוצים לעשות כמוהם את הצעד המיוחל.

"לאורך כל השנתיים האחרונות חברים שאלו אותי איך זה לגור בפורטוגל, אבל עכשיו זה הרבה יותר רציני", מספר אמיר קירשנבוים, הייטקיסט ישראלי שעבר בקורונה מרמת גן לליסבון עם אשתו ושלוש בנותיהן. "הסקרנות הכללית שהייתה בעבר פתאום הפכה למשהו אופרטיבי מאוד. אנשים שואלים אותי איך אני עובר ומה אני עושה, ואני מפנה אותם לחברות שמסייעות לקבל ויזות ובכל האדמיניסטרציה".

 אמיר קירשנבוים ומשפחתו. עברו מרמת גן לליסבון לפני שנתיים / צילום: פרטי

בשנים האחרונות עלתה פורטוגל לכותרות בישראל על רקע התוכנית של ממשלתה להעניק דרכון אירופי לכל מגורשי ספרד. מאז 2015 עד ינואר 2022 יותר מ־137 אלף יהודים הגישו בקשה לקבלת אזרחות פורטוגלית ויותר מ־57 אלף מהם קיבלו את האזרחות המיוחלת. השאר עדיין מחכים לאישור. אבל הבאזז הגדול סביב העניין בשבועות האחרונים נולד על רקע המצב בארץ: נדמה שהמהפכה המשפטית והאווירה שנוצרה כאן בעקבותיה הביאה ישראלים רבים, כמו גם חברות הייטק רבות, לברוח מהמציאות הישראלית אל מה שנתפס בעיניהם כגן עדן אירופי.

לזה מתווספים כמובן יוקר המחיה ומחירי הדירות המאמירים, בייחוד כשמה שנשמע מהישראלים שם הוא שבסכומים שאנחנו מוציאים כדי לחיות כאן בפורטוגל "אפשר לחיות כמו מלכים" .

"זו מדינה יפה וזולה", מספר קירשנבוים. "ברגע שאתה כאן אתה מטייל ברחבי אירופה ומשלם על חופשות שליש ממה שהיית משלם בישראל. הילדים מקבלים חינוך ברמה מצוינת שאי־אפשר לקבל במקומות אחרים (בנותיו לומדות בבית ספר פרטי - אל"ו) ומרחיבים אופקים, ויש יותר זמן פנוי. הפסקנו לראות חדשות, אין פקקים ואין אסונות. אנשים כאן מסבירי פנים, מחייכים אליי בכל מקום, וכשהרמזור מתחלף לא מצפצפים לי, גם אם זה אומר לחכות לרמזור הבא. כולם אמפטיים מאוד".

​קירשנבוים ומשפחתו גרים בשכירות בדירה במרכז ליסבון, "אנחנו שוכרים דירה גדולה במיקום מרכזי מאוד ומשלמים כמו ששילמנו בישראל על דירה בינונית ברמת גן. באופן כללי עלות המחיה פה היא 40% פחות, ואם אתה מצליח לשמור על השכר שלך מישראל (הוא עדיין מועסק בידי החברה שבה עבד בארץ - אל"ו) אז זה פתאום עוד 80% לשכר. עם הטבות המס שהמדינה נותנת זה יותר מזה".

ובאמת, נדמה שאחד הגורמים שמפחיתים מאוד את המחיה בפורטוגל הוא המיסוי. "לרשויות המס בישראל יש שיניים נושכות מאוד", אומרת רותם מנטש פרץ, בעלת חברת "אבישי ורותם, האנשים שלך בפורטוגל", המלווה ישראלים במעבר לפורטוגל. "באירופה מערכות המס מתונות יותר. בפורטוגל אפשר להגיש כהוצאה מוכרת את הגן של הילדה, את החיתולים, את ארוחת הצהריים, והכול מוכר למס כי מובן שכל ההוצאות הללו הן הוצאות שלי כבעלת עסק ותומכות בעבודה שלי. באופן כללי התרבות בפורטוגל לא יוצאת מנקודת הנחה שבאים לרמות אותך, גם לרשויות יש אמון בך".

 רותם מנטש פרץ / צילום: תמונה פרטית

עבור מי שמנתק את התושבות שלו מישראל ומשלם מס רק בפורטוגל מדובר בשינוי מפליג. "על כל שקל שאת מרוויחה בארץ את משלמת 50 אגורות, ועל כל שקל שאת מרוויחה בפורטוגל את משלמת 15 אגורות במקרה הגבוה", היא מסבירה.

כמו כן, בפורטוגל יש הטבת מס לזרים, NonHabitual Residence, שפוטרת מהגרים ממס על הכנסה מחוץ לפורטוגל לתקופה של עשר שנים, ומעניקה שירותי מס נמוכים על הכנסות אחרות. "עבור עצמאים שמרוויחים טוב ומסוגלים לעבור לפה זה שווה מאוד. על 50% מס שהם משלמים בארץ הם ישלמו בפורטוגל אפילו לא 7%. זה ממש מטורף", אומרת מנטש פרץ.

חשמל, מים וסופר - 40% פחות

ג' עברה לפורטוגל עם בני משפחתה לפני כשנתיים. היא עצמאית שעובדת עם לקוחותיה הישראלים מרחוק, בעלה הוא איש הייטק וילדיהם לומדים בבית ספר פרטי. הם גרים בווילה עם בריכה בקשקאיש, פרבר יוקרה של הבירה ליסבון ואתר חוף ים מבוקש.

אלא שלדבריה זה ממש לא המצב של שאר הישראלים במדינה. "באזור שאנחנו גרים בו יש בועה נדל"נית, המחירים גבוהים משמעותית משאר המדינה, והם כל הזמן עולים כי הביקוש עולה על ההיצע. קשה מאוד למצוא פה בתים למכירה או להשכרה. בבועה הזאת יש גם את מרבית בתי הספר הבינלאומיים והפרטיים. בכל מה שקשור לחשמל ודלק המחירים כאן דומים לישראל, אבל בסופר המחירים עלו ב־30%-40% בשנתיים האחרונות. אם פעם מילאתי עגלה ב־70 אירו היום אני משלמת 120 אירו ויותר".

אלעד בודנשטיין ואיתמר אליהו, הבעלים של מסעדת טנטורה במרכז ליסבון, שהגיעו לירח דבש בבירה לפני שמונה שנים, התאהבו וחודשיים לאחר מכן חזרו להשתקע בה, מסבירים: "המחירים בשכירויות שילשו את עצמם. דירות 100 מטר במרכז ליסבון נעות בין 1,500 אירו ל־2,000 אירו. המחיר לדירות במרחק 20 דקות יורד בחצי".

 איתמר אליהו (מימין) ואלעד בודנשטיין. הבעלים של מסעדת טנטורה במרכז ליסבון / צילום: Jorgo simao

קירשנבוים מוסיף לעלויות גם את החינוך. "החיים כאן יותר זולים באזורים מסוימים, אבל מנגד כל מי שמגיע לכאן עם ילדים גדולים חייב לשים אותם בבתי ספר פרטיים וזה מוריד את כל הבנפיטס הכלכליים של פורטוגל. שניים־שלושה ילדים בבית ספר פרטי זה הופך להוצאה כמעט בלתי אפשרית. לקטנים יותר זה פחות משמעותי כי הם יכולים ללכת למערכת החינוך הפורטוגלית, והיא מערכת חינוך מצוינת .

"יש איזו פיקציה שברגע שאנשים עוברים לכאן הם שוחים בכסף ובווילות יוקרה עם בריכות. בשורה התחתונה מי שעובר לפה לא יהפוך לסופר־עשיר. כן יהיה לו יותר כסף, אבל הוא יוצא בדרך־כלל על אתגרים שעולים בגלל המגורים במדינה זרה. אנשים ברמת חיים של בריכות ובתי ספר פרטיים כאן הם כאלה שמרוויחים רמות שכר מערביות, כמו מפתחים עצמאיים ויציבים, שמשתכרים 40 אלף שקל וחיו גם בישראל חיים מפנקים".

למרות כל אלה, בשורה התחתונה, אומרת מנטש פרץ, "עם אותו אירו אני יכולה לקנות בפורטוגל הרבה יותר מאשר בישראל, ולא משנה איפה אני קונה, גם אם זה במרכז ליסבון. עלויות של חשמל, מים וסופר עדיין נמוכות משמעותית, בכ־40%. זה משתקף אפילו בקניות ברשתות בינלאומיות כמו זארה ו־H&M. אפילו את הקפסולה של הקפה תחתכי בשליש מהמחיר שמשלמים בארץ. יש תנאים טובים מאוד לצמיחה כלכלית ואישית להרבה שכבות באוכלוסייה".

לדברי עו"ד איתי מור, יזם ומלווה עסקאות נדל"ן בפורטו, בפורטוגל יש עוד יתרון, לפחות עבור מי שמתכנן להתשקע בה: "מי שרוצה לקנות דירה יכול ניתן לקבל מימון של 70% מהערך שלה. במרכז פורטו דירה 53 מטר חדשה בבניין מודרני נמכרת ב־220 אלף אירו, מה שאומר שעם הון עצמי התחלתי של כ־60 אלף אירו אפשר לרכוש דירה. בארץ אין דבר כזה".

 איתי מור / צילום: אלונה אביסדריס

"גם המסעדות כאן זולות", אומרת ג'. "ברוב מסעדות הבשר והדגים ובשר משפחה שלמה יכולה לסיים ארוחה ב־60 אירו ואפילו פחות מזה. במסעדות הממש יקרות אפשר לסיים ארוחה לזוג ב־120-100 אירו. אז ממש כיף לאכול בחוץ.

"פורטוגל גם מדורגת במקום הרביעי או החמישי בעולם בביטחון, וזו מדינה רגועה ושלווה עם טבע מקסים ואוכלוסייה מאירת פנים". לדבריה, הרוגע הזה נובע בין היתר מהעובדה שהמדינה לא מאוד מתקדמת: "אם אני צריכה לאפיין את פורטוגל, היא קצת תקועה בשנות השמונים, אבל זה גם חלק מהקסם שלה. היא מאופיינת בפשטות, שלווה, צניעות, והכול יותר בקטן ביחס לאירופה. ברחבי המדינה, גם בערים הגדולות, רואים הרבה הזנחה, קירות מתקלפים ובתים נטושים, אבל אנשים לבביים ומקסימים שיצאו מגדרם לעזור. זה הקסם של המדינה הזאת".

"אין מי שמבקר בה ולא מתאהב", אומרת מנטש פרץ. "יש בה תום, איזון, כוונות טובות. זו מדינה עם רמת מתח נמוכה מאוד. אין סטרס. מזג האוויר דומה לישראל והיא קרובה לישראל (שש שעות טיסה - אל"ו). הפורטוגלים הם עם נורא צנוע ולא מנקר עיניים, וזה גם נורא מתאים לישראלים שבאים עם הכפכפים שלהם. יש שם שילוב בין אירופה הקלאסית לתל אביב. אתה לא מסתבך עם לקשור את העניבה שלך בבוקר. זה מתאים לישראלים, שכן רוצים לעבור אבל לא רוצים לשנות את אורחות החיים שלהם מקצה לקצה. יש פה קצת וייב של זמן סיני. דברים מתנהלים באטיות וניתן לראות שאריות של ההתנהלות כמדינת עולם שלישי כמעט. הטכנולוגיה פחות מתקדמת. אין את המרדף אחרי הכסף והשכר".

מה עם חיי קהילה, כמו שאנחנו מכירים ממדינות אחרות שיש בהן נוכחות ישראלית גדולה?
"זה מאוד בחיתולים. ישנם ניצנים של פעילויות לילדים, הקימו לאחרונה שבט צופים והייתה מסיבת פורים גדולה, ויש מפגשים של נשים ישראליות בכל מיני נושאים, ספרייה וכמובן מקומות אוכל. אבל זה לא מאוד מפותח".

הטבת המס של ההייטקיסטים

אלא שנדמה שאת הוויב של הרוגע מחליף כעת משב רוח חדש. אם עד לא מזמן הישראלים שעברו לפורטוגל היו חובבי טבע שרצו לגור בחוות מרוחקות ולגדל מלפפונים ותרנגולות או כאלה שפשוט רצו להעלות את רמת החיים, "עכשיו היא הפכה למוקד עבור הייטקיסטים", אומרת מנטש פרץ.

"בשנה האחרונה, בעיקר בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הרבה מרכזי פיתוח שהיו במזרח אירופה נפגעו. פורטוגל הפכה למענה עבורם, כי יש שם אוכלוסייה אירופית ואינטליגנטית אבל רמות השכר שם עדיין נמוכות. לכן התחילו להקים שם מרכזי מח קר ופיתוח קטנים.

"הבקשות של ישראלים לעבור לפורטוגל עלו אקספוננציאלית מאז ששר המשפטים יריב לוין הכריז על המהפכה שהוא מתכנן למערכת המשפט. אנשים בטירוף, מנסים לשים גז על הרילוקשיין שלהם, ובדרך־כלל מי שיכול לעשות את זה אלה ההייטקיסטים, שעובדים מרחוק. מתקשרים אלינו ללא סוף. אנשים מוכנים להתחתן עם השטן רק כדי לעבור עכשיו לפורטוגל".

שירלי כוחיי, מנכ''לית Covent IT Portugal, שמספקת שירותי אאוטסורסינג לחברות טכנולוגיה ישראליות שמבקשות לפתוח מרכזים בפורטוגל, מעידה: "בשנה האחרונה, עם כל מה שקורה בישראל, ראינו עלייה במספר החברות שפונות בבקשה לפתוח מרכזי פיתוח כאן. פורטוגל היא הזדמנות לחברות להיכנס לאירופה, אבל היא יותר זולה ממערב היבשת. עלויות כוח־האדם נמוכות יותר ועומדות על חצי מהשכר בישראל בממוצע".

 שירלי כוחיי / צילום: מאיה חבקין

כוחיי עצמה עבדה 15 שנה בחברות הייטק בישראל ועברה לפורטוגל לפני כשנתיים עם בעלה ושלושת ילדיהם. הם עברו מדירת ארבעה חדרים בכפר סבא לבית פרטי באזור קפריקה, חצי שעה דרומה מליסבון, "אזור ירוק ושקט בטבע, אבל קרוב למרכז", וילדיה לומדים במערכת הציבורית הפורטוגלית. "מי שעובר לחיות בפורטוגל באותו המקצוע ועם שכר פורטוגלי יכול לשמור פחות או יותר על אותה רמת המחיה. אבל מי שעובר לפורטוגל ושומר על רמות שכר ישראליות, ישדרג את רמת החיים כמעט תמיד, וזה נכון במיוחד להייטקיסטים כי להם יש הטבת מס".

מי שמחזיק בוויזת העבודה D7, המיועדת לבעלי הכנסות גבוהות ומושכת בדרך־כלל אנשי הייטק למדינה, נהנה ממס הכנסה נמוך של 20% בלבד וממיסוי של 10% על קרן פנסיה המוחזקת מחוץ למדינה.

גם שגיא יפרח, בעליה של חברת Exotek.pro, שמתווכת בין חברות בעולם לבין שירותי אאוטסורסינג בתחום הטכנולוגי בפורטוגל, מרגיש את העלייה בפניות מישראל. "במקור לא עבדנו כמעט עם חברות מישראל, אבל בתקופה האחרונה אנחנו רואים גידול משמעותי בהן.

 שגיא יפרח ובני משפחתו / צילום: אלבום משפחתי

"בשבועות האחרונים אני גם מקבל לא מעט טלפונים והודעות מאנשים שמבקשים מידע כללי על פורטוגל - איך זה לחיות פה, הרבה שאלות על מערכת החינוך, המלצות על בתי ספר. יש גם שאלות כלכליות כמו אם ניתן לפתוח חשבון בנק, על ביטוחים ועל מערכת הבריאות, כמה אנשים מרגישים בטוחים, אם הילדים מתניידים באופן עצמאי, ואם ניתן להסתדר ביום יום ללא פורטוגזית".

ומה אתה עונה להם?
"אני מסביר שהשכר המקומי מותאם לעלויות המחיה. השכר הממוצע הוא כ־1,000 אירו לחודש, נמוך מאוד, ומי שרוצה לגור באזור ליסבון רבתי כמעט בלתי אפשרי להסתדר באמצעותו. למי שמגיע עם משכורת ישראלית הדברים נראים זולים יותר".

"יש כאן אקוסיסטם צומח"

הנהירה של חברות ההייטק לפורטוגל לא פסחה על הישראליות שבהן. הייבוב ונקסאר למשל רכשו לאחרונה כמה חברות מקומיות והפכו אותן למרכז פיתוח, לשם הם מעבירים מדי פעם גם מהנדסים ישראלים.

לאחרונה גם חברת הפינטק הישראלית ריסקיפייד, שהצהירה כי היא מצטרפת לגל החברות שהכריזו על העברת פיקדונות לבנקים זרים על רקע חוקי המהפכה המשפטית, הודיעה כי תתמוך ברילוקיישן של עובדים מישראל לפורטוגל, שם היא תשיק בקרוב מרכז פיתוח חדש.

בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת AMAN, שהיה בין הראשונים לזהות את היתרונות של פורטוגל כשפתח לפני כשנתיים מרכז פיתוח במדינה ומעסיק שם כיום כ־400 עובדים, מספר: "בזמנו היינו שם כמעט לבד. עכשיו יש הרבה חברות ישראליות שפתחו לידינו".

 בן פסטרנק, בעלים ומנכ''ל קבוצת Aman / צילום: ניר אלון

את האטרקטיביות של פורטוגל עבור חברות הטכנולוגיה הוא תולה בעלויות הנמוכות. "הייתה לנו אופרציה גדולה מאוד ברוסיה והעברנו הרבה מהעובדים שלנו שם לפורטוגל, אבל רוב העובדים שלנו מקומיים . רמת השכר שם הרבה יותר נמוכה ממערב אירופה ומישראל, חצי מהשכר למעשה. הממשלה הפורטוגלית מעודדת מאוד את קידום ההייטק ומשקיעה הרבה מאוד כספים בו. כבר הרבה שנים היא משמשת כהאב פיתוח לאירופה המערבית ויש בה כמות גדולה של מפתחים טובים. עכשיו גם החברות הישראליות גילו אותם.

"לפני חודשיים ריסקיפייד היו אצלנו במשרדים בסיור כדי לראות איך זה עובד. הנהלת אחד הבנקים הגיעה להתעניין בשביל להעביר יכולות פיתוח לשם".

גם ערן שיר, מנכ"ל ומייסד־שותף בנקסאר, שרכשה לא מזמן את חברת הסטארט־אפ האמריקאית־פורטוגלית Veniam, מסביר ש"היתרון של פורטוגל הוא שילוב של שפע עובדים איכותיים שבאים מאוניברסיטאות איכותיות עם עלויות מאוד נמוכות יחסית לארץ. יותר ויותר מגלים את העובדים המקומיים. יש כאן אקוסיסטם צומח שמושך אליו גם חברות וגם כוח־אדם, גם מקומיים וגם מאירופה. ראינו את זה קורה בישראל לפני 15 שנה, ועכשיו זה קורה בפורטוגל".

 ערן שיר / צילום: יונתן בלום