לא בכל יום אנחנו שומעים על בנק שנופל. לכן כבר סוף השבוע האחרון, שבו התבשרנו על הנפילה של סילקון ואלי בנק - SVB - היה דרמטי. ב-SVB שכונה גם "בנק ההייטקיסטים" החזיקו גם לא מעט חברות ישראליות בחשבונות, אבל רובן הצליח להוציא את הכסף בזמן.
עם נפילתו, SVB הפך לבנק הגדול ביותר בארה"ב שקרס מאז המשבר הפיננסי של 2008. אבל, די מהר התברר שזו הייתה רק ההתחלה. ומה שקרה אחר כך הוא כבר אפקט דומינו של ממש.
אחרי SVB - שבו היו פיקדונות בהיקף של 175 מיליארד דולר - הגיעה עוד נפילה של בנק אמריקאי, סיגנצ'ר בנק, שהתמחה במטבעות דיגיטליים. היקף הפיקדונות שם כבר היה יותר קטן: 89 מיליארד דולר. עוד לפני SVB נפל בנק אחר, סילברגייט בנק. ויש עוד כמה בנקים שמתנדנדים כעת.
שמענו השבוע אפילו על כך שענק הבנקאות השוויצרי קרדיט סוויס נמצא בצרות. הוא הודיע על אי־סדרים שנפלו בדיווחים שלו עבור השנים 2021 ו-2022 בעקבות כך המשקיע הגדול ביותר בבנק - סעודי נשיונל בנק - הודיע שלא ישקיע בו עוד כסף, והמנייה צללה. להצלתו, כרגע, הגיע הבנק הלאומי השווייצרי שילווה לקרדיט סוויס 50 מיליארד פרנק שווייצרי, מה שהרגיע את השווקים. בינתיים.
לכן היום נשאל בפודקאסט "הצוללת של גלובס" את השאלות הבאות: מה בדיוק קרה ב-SVB ולמה זה מקרה יחסית מיוחד? האם אפקט הדומינו שראינו עד כה צפוי להמשיך? מה יקרה להעלאות הריבית שתוכננו בארה"ב? ומה הקשר לרגולציה על הבנקים בארה"ב שהתרופפה מאוד בשנת 2018? ונפנה מבט גם אלינו, לישראל: מה הסיכוי שגם פה ייפול בנק ומה אפשר לעשות?
התארחו בפרק: עורך ההייטק של גלובס, אסף גלעד; והמומחה למימון ולמשברים פיננסיים מאוניברסיטת בן גוריון, פרופ' חיים קידר־לוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
