לגלובס נודע כי בית ההשקעות מיטב , שבשליטת אלי ברקת ומשפחת סטפק, לקראת הסדר פשרה במסגרת גישור, שיוריד את הפיצוי שחויב לשם ל-100 מיליון שקל בלבד במקום כ-400 מיליון שקל, שחויב לשלם בתובענה ייצוגית שהתנהלה נגדו בפני השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט הכלכלי בתל אביב.
● המאבק על ישראכרט: הראל משפרת את ההצעה לרכישת החברה
● איך מניות הטכנולוגיה הגדולות הרוויחו מנפילות הבנקים
● האתגר הבא של הפד: איך מייצבים את מגדל הקלפים של כלכלת החוב
בית ההשקעות מיטב, בניהולו של אילן רביב, הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד רון ברקמן, עו"ד ברק טל ממשרד ארנון ונדב ויסמן ממשרד מיתר. עורכי הדין אמיר איבצן וחגי נצר, מייצגים את התובעים הייצוגיים, הגישו בעצמם ערעור על פסק הדין שנגע לגביית דמי ניהול בניגוד להסכמים באחת מקופות הגמל שבניהול בית ההשקעות.בגין פסק הדין ביצע בית ההשקעות הפרשה של 423 מיליון שקל להפסד בדוחות לשנת 2021 - וההון העצמי שלו נחתך בכ-50%.
הצדדים כאמור, החליטו לקבל את ההמלצה ונמצאים בעיצומו של הליך גישור בפני עו"ד עמוס גבריאלי. הסכום המוצע עומד על כ-100 מיליון שקל, כרבע מתוך הסכום המקורי שנפסק על ידי אגמון-גונן. הצדדים צריכים לעדכן את בית המשפט עד סוף החודש האם הצליחו להגיע להסכמות.
השופטת ענת ברון, אחת מחברות ההרכב בעליון אשר דן בערעור, פורשת לגמלאות כבר באוקטובר השנה. כך, שהליך הגישור לא יוכל להיארך זמן רב מדי, ובאין הסכמות - התיק יועבר לכתיבת פסק דין.
בינואר השנה התקיים הדיון בערעור בפני השופטים יצחק עמית, ענת ברון וחאלד כבוב. בסיום הדיון אמרה השופטת ברון כי הם שמעו את טיעונים ברוב קשב. לדבריה, "אנו מצויים בתיקים, ואם צריך נהיה מצויים יותר". ברון אמרה כי "אי אפשר לומר שהדברים הם שחור ולבן. על הרקע הזה אני מציעה על דעת חבריי, הליך של גישור למרות השלב המתקדם שבו אנו מצויים".
ברון הוסיפה ושידלה את הצדדים להגיע לגישור. "אם אתם לא בין המהמרים, אף אחד מהצדדים, בתיק כבד כל כך כשיש פנים לכאן ולכאן כדאי ללכת במתווה הזה. אחרת הכל פתוח ולא בטוח שזה טוב לאף אחד מהצדדים".
השופט חאלד כבוב הוסיף הערה על כך שהשופטת אגמון-גונן לא הפנתה מלכתחילה את הצדדים לגישור. "כולם הופיעו בפני בתיקים כאלה וגם גדולים יותר. לא הייתי חולם להגיע לשלב שמיעת ההוכחות עד תום מבלי לעבור הליך גישור. לא הגיוני בסכומים כאלה. זה ממש לא אפס-אחד כפי שחברתי אמרה, זה לא שחור לבן. כל החלטה שניתן, אולי יהיה בה משום עוול שייגרם לצד כלשהו שיכול היה להיחסך".
השופטת אגמון-גונן: "חובת המשקיעים המוסדיים לראות את החוסכים"
באוגסט 2021 פסקה אגמון-גונן נגד מיטב כי זו תחזיר לעמיתים את הסכום בשל גביית דמי ניהול בניגוד להסכמים ותוך הפרת חובת הנאמנות שהיא חבה כלפיהם. "יש להעביר מסר חד וברור - לנתבעת ולמקבילותיה בשוק ההון: חובות הנאמנות, בה מחויבים משקיעים מוסדיים, לרבות הנתבעת, לעמיתים, למשקיעים ולחוסכים, מחייבות כי הקופה תשים לנגד עיניה, בראש ובראשונה, את עניינם של העמיתים, ותנהג עמם בשקיפות מלאה" כתבה אגמון-גונן.
"בפסק דין זה אני מבקשת להסב את תשומת-לבם של המשקיעים המוסדיים לחובתם העיקרית לראות לנגד עיניהם כל העת את העמיתים, המשתתפים והחוסכים, כל אותם אנשים ששמו בהם מבטחם, והפקידו בידם את חסכונותיהם ואת חייהם הכלכליים. בכתבי הטענות של הנתבעת, הכוללים במצטבר מאות עמודים, אין התייחסות לעמית הבודד, מה הוא הבין, על מה הוא הסתמך. חובת הנאמנות מחייבת את הקופה לשמוע את העמיתים ולהקשיב להם, כפי שראוי שהייתה הנתבעת עושה בעניינו של מר גרינברג, שפנה אליה שוב ושוב, בניסיון להעמידה על התנהלותה בניגוד לחובותיה אלו".
פסק הדין ניתן במסגרת תובענה ייצוגית שהגישו עמיתים בקופת הגמל של מיטב - ישראל גרינברג, שהצטרף לקופה בשנת 1969; ומיכאל לוינרד שהצטרף לקופה בשנת 1984 - בטענה כי זו גבתה מהם דמי ניהול, בניגוד למה שהוסכם עמם עת הצטרפו לקופה.
"הנתבעת העדיפה את טובתה שלה בגביית דמי ניהול"
בפסק דין מקיף בנוגע למשקיעים המוסדיים בכלל וקופות הגמל בפרט התייחסה אגמון-גונן לחובות הנאמנות בהם חייבים המשקיעים המוסדיים לעמיתיהם: "הגופים המוסדיים, בהם הנתבעת, מיטב גמל ופנסיה בע"מ, מנהלים את מרבית כספי החוסכים בשוק ההון. ניהול כספי חוסכים בהיקפים עצומים מקנה למשקיעים המוסדיים כוח רב, שיש לנהלו ולהפעילו באחריות. יש לזכור כי מאחורי כלל המשקיעים המוסדיים עומדים מיליוני חוסכים, עובדים, פנסיונרים ומשקיעים אחרים, הסומכים עליהם ומפקידים את עתידם בידיהם, פשוטו כמשמעו. האמרה שהובאה בפתח הדברים: 'With great power comes great responsibility' .....זו תמצית וליבת פסק הדין - כוח רב מחייב אחריות רבה - על המשקיעים המוסדיים מוטלות חובות נאמנות, לאור הכוח הרב שבידיהם".
אגמון-גונן עמדה על החשיבות של דמי הניהול והשלכת שיעור דמי הניהול על הכספים שיוותרו בידי החוסכים: "קופת גמל היא חיסכון פנסיוני. הסכומים שישולמו לבסוף מהקופה לעת פרישה וישמשו את העמיתים כהכנסה, נגזרים כמובן מסכום ההפקדות ומשכן, זאת מצד העמית. מצד הקופה הסכום שיתקבל תלוי בתשואה שתשיג הקופה על הכסף ודמי הניהול שתגבה מהעמיתים. על כן לשיעור דמי הניהול, הנגבים במהלך השנים משמעות עצומה על סכום המחייה שיוותר לעמית עם פרישתו".
לאור זאת הוסיפה השופטת, "הגביל המאסדר את גובה דמי הניהול, אופן גבייתם והסדיר את ההודעות שיש ליתן לעמיתים לעניין זה. לאור העובדה שחיסכון פנסיוני הוא מוצר ארוך-טווח, ודמי ניהול נגבים לאורך שנים רבות, הרי שכל עשירית האחוז העלאה בדמי הניהול, הנגבית מסכומים גבוהים לאורך שנים, הנראית לכאורה זניחה, עלולה להביא לשינוי משמעותי בכספים שיוותרו לעת זיקנה".
נקבע כי חברות יכולות להגיע להסכמים שונים עם קבוצות עמיתים שונות בנוגע לרכיב דמי הניהול וכי הסכמים אלו נכרתו בשעתו (עד שנת 1977) עם עצמאים ושכירים וכן עם אנשי צבא הקבע מכוח הסכם בין צה"ל לבנק הפועלים.
מיטב העלתה טענות לפיהן היא רשאית לשנות באופן חד-צדדי את דמי הניהול בהתבסס על שינויים אסדרתיים, על עמדה משתמעת של הממונה על אגף שוק ההון ועל דוקטרינות חוזיות שונות. אגמון-גונן קבעה כי אין בכך להפקיע חוזים קיימים. "אין לקבל טענה לפיה כל שינוי אסדרתי, שלא בחקיקה ראשית מפורשת, יפקיע חוזים קיימים בין החוסכים והמשקיעים לגוף המוסדי, שנועדו מעצם טיבם וטבעם לחול במהלך שנות עבודתו של אדם, שנים ארוכות ורבות. הגיונו הכלכלי של ההסכם בין הצדדים ותכליתו כולה, היא הפקדת כספי החיסכון של העמיתים בידי הקופה לצורך שמירתם והשקעתם לצורך תשואה עליהם עד ליציאה לגמלאות. אין ספק כי אלה עדיין מתקיימים".
אשר לעמדת הממונה, נקבע כי במקרה זה לא הייתה חוות-דעת של הממונה, אלא ניסיונות של מיטב לפרש חוזרים שונים ומצגות של אגף שוק ההון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
