למרות הניסיון לטשטש: גם המתווה החדש יגרום לפוליטיזציה של העליון

אחרי שבועות שבוועדת החוקה דנו בנוסח הקיצוני שמעניק לקואליציה שליטה מוחלטת על מינוי שופטים בישראל, סמוך לשעה 2:00 לפנות בוקר הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויריב לוין - מאדריכלי המהפכה המשפטית - על ריכוך השליטה ודחיית המשך החקיקה למושב הקיץ שיחל בסוף אפריל.

● בשתיים בלילה הודיעה הקואליציה: כך ייראה השינוי בוועדה למינוי שופטים
● יועמ"שית הכנסת הייתה שותפה בכתיבת הנוסח החדש של החוק לבחירת שופטים

החלטת נתניהו לא תעצור את המחאה שנמצאת בשיאה בשלב זה. בראש ובראשונה כיוון שההחלטה עדיין מאפשרת מינויים פוליטיים, גם אם באופן חלקי. שנית, כיוון שנתניהו לא מציג את התמונה המלאה. הוא מבקש לשנות את שינוי שיטת הבחירה כדי להבטיח שני שופטים שמרניים, כשיתר חלקי המהפכה המשפטית לא ירד מהפרק אלא נדחה.

שלל החוקים הפרסונליים ממשיכים להתקדם לחקיקה: "חוק דרעי 2", חוק הנבצרות ו"חוק המתנות". חלקי המהפכה המשפטית הבסיסיים - בהם פסקת ההתגברות ברוב של 61 וקיצוץ סמכויות היועצים המשפטיים - לא ירדו מהפרק.

מעבר לכך, גם לדרך השינוי והצגתו יש משמעות. הצגת שיטת הבחירה החדשה של השופטים נעשתה בחטף בסוף יום דיונים ארוך בוועדת החוקה, כשנתניהו ולוין מכריזים עליה ב-2:00 בלילה. 

מובילי המחאה כבר הגיבו ברטוריקה קשה נגד הנוסח החדש וכינו אותו "ניסיון שקוף להרדים את המחאה" ו"ישראבלוף שיחסל את הדמוקרטיה". במכון תכלית, שהיה שותף לניסיון הפשרה של נשיא המדינה יצחק הרצוג, נכתב "בנוסח הקיים יש ליקויים רבים, ואם יאומץ, הוא צפוי להזיק לאיכותו ומעמדו של בית המשפט העליון". ב"מחאת הגלימות" של עורכי הדין אמרו "כל נגיעה בוועדה לבחירת שופטים, מטרתה אחת - לבחור שופטים שיהיו שפוטים של הממשלה".

מה משמעות הנוסח החדש?

לפי הנוסח החדש, בוועדה לבחירת שופטים יהיו חברים 11 חברים, בהם שמונה פוליטיקאים (שישה מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה) ושלושה שופטים. הבשורה שנועדה "לרכך" את המתנגדים היא ש"רק" שני השופטים הראשונים בבית המשפט העליון שימונו בקדנציה של ממשלה ייבחרו ברוב של 6 מתוך 11 - כלומר על-ידי הקואליציה. מהשופט השלישי ואילך בקדנציה - הרוב צריך לכלול לפחות נציג אחד של האופוזיציה. מהשופט הרביעי - הרוב צריך לכלול נציג אופוזיציה ושופט.

הבעייתיות בשיטה זו היא מינוי שופטים שיסומנו כפוליטיים, שנבחרו על בסיס האג'נדות הפוליטיות. בשל השליטה החלקית, הקואליציה תצטרך לבחור את השופטים השמרניים ביותר כדי לאזן את הבחירה בהמשך, אז השופטים או האופוזיציה יוכלו להטיל וטו.

פרט חשוב בנוסח החדש הוא שנשיא בית המשפט העליון ייבחר ברוב של שישה חברי ועדה, רוב הקיים לקואליציה. מינוי נשיא העליון הבא צפוי עם פרישתה של הנשיאה אסתר חיות באוקטובר השנה. בחירת זהותו של המחליף היא בעלת השלכות נרחבות: היא מבטיחה לקואליציה לבחור שליש מהשופטים שיהיו בוועדה, מאחר שנישא העליון הוא חבר ועדה. הנשיא מחזיק בסמכויות חשובות נוספות: החלטה על קיום דיון נוסף ומספר השופטים בהרכב וזהותם בתיקים שונים.

בעיה נוספת היא מיעוט גורמים מקצועיים בוועדה. מתוך 11 החברים, רק שלושה הם שופטים. את הניסיון לפתור למראית-עין את הבעיה מצא ח"כ שמחה רוטמן בכך שהרכב השופטים לגבי מינויים בערכאות הנמוכות יהיה שונה: יהיו אלה נשיא העליון ועמו נשיא השלום ונשיא המחוזי. הרוב הדרוש יהיה שבעה מתוך 11.

מרבית עבודתם של שופטי ישראל אינה בנושאים חוקתיים, ענייני דת ומדינה והתנהלות המדינה בשטחים. מערכת השיפוט זקוקה לשופטים מקצועיים בתחומי המשפט השונים: פלילי, מסחרי, נזיקין, משפחה ודיני עבודה. לא רק בערכאות הנמוכות. גם בבית המשפט העליון רוב העבודה היא ערעורים על תיקים אזרחיים. בעוד שהממשלה שמה את כל כובד משקלה על עמדותיו של השופט ביחס לסוגיות ציבוריות חוקתיות, הפן המקצועי נותר בצד.