קרעי מציג את התוכנית שלו למשרד התקשורת: התאגיד יורד מהפרק, בינתיים

שר התקשורת שלמה קרעי כינס מסיבת עיתונאים שבה הציג את תוכניותיו למשרד. בין המהלכים העיקריים: ביטול הבלעדיות על פרסומות וחדשות, מה שיכול להוביל לשילוב פרסומות ב-yes ובהוט, וכן לכך שהשתיים יפיקו משדרי חדשות;

● מחפשים את כל השיטות לקנות בזול יותר: בתעופה, במזון, באופנה ובפנאי
● התאמה אישית וחיבור לנייד: כך תשתמשו טוב יותר בטלוויזיה החכמה 

החלת חובות הפקות מקור גם על שידורים אינטרנטיים (OTT, כמו סלקום ופרטנר); החלת חובות רגולטוריות גם על שחקניות בינלאומיות כמו נטפליקס; סגירת הרגולטורים של הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין; והחלת חובות משפטיות על הרשתות החברתיות. מה לא נמצא בתוכנית? תאגיד השידור הציבורי.

בתחילת דבריו דיבר קרעי על "ציבור ענק שמרגיש את הכאב של ההדרה וההשתקה בתקשורת הישראלית. אני שומע גם את זעקות השבר מהצד השני כביכול, על הרס הדמוקרטיה. אבל בעיניי אין צד שני. אני שר התקשורת של כולם, ואני בטוח שכולנו רוצים כאן שוק תקשורת מגוון. ריבוי דעות, שיח פורה ורעיונות בכל צבעי הקשת, הם אף פעם לא נגד מישהו, הם בעד כולנו. זוהי ליבת הדמוקרטיה".

על ערוצי הטלוויזיה אמר קרעי כי "נפחית למינימום את ההתערבות בתוכן, במודל העסקי, בסוג ההכנסות, בהרכב חבילות המנוי ובלוח השידורים. נקטין את הריכוזיות, נגדיל את שוק הפרסום, ונעודד פתיחת ערוצי תוכן חדשים.

"מחירי תכנים ייחודיים כדוגמת הספורט - ירדו, ודמי המנוי יהיו שווים לכל נפש. אנחנו עובדים למען הצרכן, בעוד השחקנים החזקים רוצים להקפיא את המצב, כי נוח להם לחלק את העוגה ביניהם. אבל טובת האזרח דורשת יותר חופש ויותר תחרות".

"להגביל את החזקים"

אחד הנושאים העיקריים שבהם מתמקד קרעי הוא הרגולציה על שוק התקשורת הישראלי. לדבריו, בישראל פועלת "היפר רגולציה שמקשה על שחקנים בשוק להתאים את עצמם לתחרות הגלובלית במאה ה-21, מייקרת את הטלוויזיה, חוסמת שחקנים חדשים, ומונעת ביטוי של מגוון הדעות הנחוץ בחברה דמוקרטית".

הפתרון של קרעי הוא הסרת הרגולציות, או במילים אחרות, סגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, מתוך תפיסה כי הרגולטורים האלו לא יעילים. לגלובס נודע כי השר מעוניין להקים גוף רגולטורי רזה בהיקף, ומצומצם בסמכויות - צעד שכבר דובר עליו לפחות שני עשורים ("ברית המועצות"), והשאלה היא האם בניגוד לקודמיו קרעי גם יוכל גם להוציא אותו לפועל. במסגרת זו מעוניין קרעי לבטל את דמי הרישיון לגופי החדשות, כך שכל מי שירצה יוכל להקים גוף חדשות בישראל.

"ישנו חשש כי השחקנים החזקים בשוק ינצלו את כוחם כדי להתעצם יותר, ולנסות לסכל את התחרות והמגוון", אמר קרעי. "חלקם אף עשו זאת בשנה וחצי האחרונות, תוך ניצול פרצות בחוק, עוד טרם הסדרת שוק השידורים כולו.

"על מנת לצמצם את היתרון התחרותי שהעניקה הרגולציה עד היום לשחקנים החזקים, אנחנו מתכוונים להשית הוראות שיגבילו את כוחם של החזקים, ויעצימו את השחקנים החדשים והצעירים בשוק. אנחנו שוקלים צעדים להפחתת הריכוזיות, בין השאר, על ידי בחינת שאלת הבעלויות הצולבות, בכל המרחב התקשורתי. אנחנו עמלים בימים אלו על חוק שידורים ועל המתווה לכך".

כדי לאפשר לשוק לפעול בצורה שווה, קרעי מעוניין לחייב את כל השחקניות בהשקעה בהפקות מקור. נזכיר כי כיום רק ערוצי טלוויזיה מחויבים להשקיע בהפקות מקור בישראל, ואילו הכוונה כעת היא להרחיב את היריעה גם לחברות ה־OTT, כמו סלקום ופרטנר, וכן לשחקניות הסטרימינג הבינלאומיות, ובהן נטפליקס, אפל ודיסני.

לגלובס נודע כי התכנון הוא להפחית את שיעור המחויבות הקבוע כיום (רשת וקשת: 15% מההכנסות בסוגה עלית, ו-40% מזמן השידור בתכני מקור; yes והוט מחויבות להשקיע 8% בסוגה עלית), אך כאמור במקביל להגדיל את היקף השחקניות המשלמות.

נזכיר כי במאי האחרון הגיע לארץ טד סרנדוס, מנכ"ל נטפליקס, על מנת להיפגש עם שר התקשורת הקודם, יועז הנדל, במטרה לשכנע אותו לא לקדם מהלך דומה. לפי הפרסומים, בענקית הסטרימינג חששו מתקדים בנושא, וביקשו להסביר כיצד היא משתפת פעולה עם התעשייה המקומית, ומדוע השקעתה בישראל תפחת אם תחויב לכך באמצעות חקיקה.

מהלך משמעותי נוסף שקרעי מעוניין להחיל נוגע לרשתות החברתיות. בעבר, ועדת דוידי שמינה שר המשפטים דאז גדעון סער עסקה בנושא, ואף קידמה תזכיר חוק. ואולם, קרעי בחר בהמלצותיה של ועדה מקבילה שהוביל הנדל, והוא מעוניין ליישם את המלצותיה.

לדבריו, יש לחייב משפטית את הרשתות החברתיות (כשהן פועלות בישראל) ליידע את הציבור במידה שמסירים לו תוכן, לאפשר מנגנון הנמקה וערעור על חסימות והסרת תכנים, וגם לספק סמכות לבתי המשפט בישראל כדי לדון בפגיעה בזכויות משתמשים ברשתות החברתיות.

הטיפול בתדרי הרדיו

המהלך המעניין ביותר של קרעי הוא דווקא זה שלא יצא לפועל: בעבר דיבר שר התקשורת על צמצום חטיבת החדשות של התאגיד, הוצאת הפקות המקור מהשידור הציבורי ועוד. הפעם, לעומת זאת, אמר כי ש"השידור הציבורי זכה לעדנה בשנים האחרונות בעיקר בגלל סדרות פופולריות שיצר. זו תמיכה ראויה ביצירה ישראלית, ואנחנו נוסיף לחזק אותה".

קרעי הוסיף כי "לגבי אופיו ופעילותו של התאגיד, ובפרט בתחום החדשות והאקטואליה, נבחן את הנושא בהמשך ונודיעכם דבר". הצפי הוא כי יפעל לגיוון התאגיד, כדי שאם בעתיד ירצה לקדם את ההפרטה שלו, יהיה מדובר בגוף אטרקטיבי.

הנושא היחיד שנותר על הפרק הוא הקצאות התדרים. תדרי ה־FM הם משאב מוגבל, והשר ציין כי כמחצית מהם מוחזקים על ידי השידור הציבורי. "זו שערורייה. בימים אלו, צוות מקצועי במשרד עמל על המתווה הנדרש להקצאת תדרים נוספים לתחנות רדיו ארציות מסחריות, וליצירת סביבה רגולטורית שתאפשר את פעילותן", אמר קרעי. לצד זאת, הוא פועל כדי להאיץ את ענף הרדיו הדיגיטלי - שם המשאבים אינם מוגבלים.

בכל הנודע לשיטת מדידת הרייטינג אמר קרעי כי בכוונתו "לקדם שיטת מדרוג חדשנית, יעילה, שקופה ובעיקר אמינה, שתתבסס בין היתר על טכנולוגיות חדשות ונתוני אמת מספקי התכנים. לא עוד שליטה בלעדית של ערוצי התקשורת החזקים על נתוני הרייטינג. לא עוד ועדה בלעדית הנתונה להשפעת גורמים ואינטרסים זרים. אזרחי ישראל, כשמשהו שמשודר בטלוויזיה יכאב לכם, זה יכאב גם להם. לצד זה, נקיים עבודת מטה מסודרת לבחינת הריכוזיות בשוק הפרסום".